מנתונים מעודכנים שהציג אמש המשרד להגנת הסביבה בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ יצחק קרויזר, עולה כי שנת 2026 תמשיך להיות גבולית מבחינת יתירות נפח הטמנה זמין לפסולת עירונית, אך כבר בתחילת שנת 2027 המצב אמור להשתפר, בהתבסס על הרחבת מטמנות קיימות (אפעה, חגל, דודאים, עברון, עבלין), שרובן כבר מאושרות תכנונית, ובשאיפה שלא יהיו עיכובים בלתי צפויים.

בהמשך ועד שנת 2030, נפח ההטמנה ימשיך לגדול על סמך הרחבת מטמנות קיימות (זוהר, גני הדס, תא 8 מישור רותם, חרובית, טליה), אך מדובר בתוכניות הרחבה שעדיין נדרשות לאישורים רגולטורים של רמ"י וגורמים נוספים. לאחר שנת 2030, המשרד להגנ"ס מתכנן להתבסס בעיקר על פתיחה של 2 מטמנות גדולות חדשות במישור רותם, שיספקו נפח הטמנה ל-20 שנים קדימה.

כזכור, מכיוון שהקמת מתקני הקצה לטיפול בפסולת עירונית, שאמורים להוות חלופה להטמנה, מתעכבת, אין ברירה אלא להמשיך ולהשתמש בהטמנה, שתשאר איתנו לעוד שנים רבות.

כתבות רלוונטיות:

1. הלמ"ס: כמות הפסולת העירונית עלתה; שיעור המיחזור ירד, 26.01.2026
2. כולם בעד רפורמה בענף הפסולת, אך חלוקים על המתווה, 13.01.2026
3. שביתת נהגי משאיות האשפה, 09.10.2025
4. סקר הרכב הפסולת: 25% מהפסולת בפח הירוק היא אריזות, 06.08.2025
5. הנתונים של נפח ההטמנה נחשפים. הרפורמה בענף תקועה, 22.07.2025
6. למידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

מדוע ממשיכים להטמין?

בשנת 2025 נשלחו כ-4.8 מיליון טון פסולת עירונית להטמנה. לפי התחזית של המשרד להגנ"ס, מספרים דומים צפויים עד שנת 2030. נציגי המשרד להגנ"ס הסבירו שלמרות שמתקני קצה רבים נמצאים כרגע בשלבי תכנון שונים, מכיוון שתהליך התכנון וההקמה שלהם נמשך כ-10 שנים, אין ברירה אלא להמשיך להשתמש בהטמנה.

המשרד להגנ"ס מעריך כי 2 מתקני ההשבה הראשונים בישראל (נאות חובב ופארק אקולוגי גליל מערבי) לא יתחילו לפעול לפני שנת 2030, ואחריהם יתחילו לפעול גם מתקנים נוספים. כלומר, רק החל בשנת 2030 צפויה הפחתה משמעותית בכמות הפסולת שתשלח להטמנה.

אלא שמתקני ההשבה נותנים מענה רק לשאריות המיון שלא ניתן למחזר, שמהוות כ-45% מהפסולת בפח הירוק. רכיב משמעותי נוסף הוא הפסולת האורגנית שמהווה גם כן כ-45% מהפסולת בפח הירוק. הפסולת האורגנית אמורה גם היא להיות מטופלת במתקני טיפול מתקדמים, כמו מתקן זירו ווייסט שאמור להתחיל לפעול השנה, מתקן דיה ליד צאלים שנמצא בשלבי הקמה, ומתקנים נוספים שנמצאים בתכנון.

אלא, שכ-70% מהפסולת האורגנית שתיקלט במתקנים אלה, תשלח להטמנה לאחר הטיפול, מכיוון שהפסולת האורגנית מהפח הירוק מזוהמת מסוגי פסולת אחרים שלא ניתן לחלץ (חלקיקי זכוכית, פלסטיק, מתכת וכו') ולכן לא יכולים לשמש לייעוד שלהם – קומפוסט חקלאי. רק כאשר מתקני הטיפול האלה יקבלו פסולת אורגנית שהופרדה במקור, אז התוצר שלהם ישמש כקומפוסט ולא יישלח להטמנה.

כלומר, גם הרבה לאחר שנת 2030, יימשך השימוש בהטמנה, עד שיקומו מספיק מתקני השבה ומתקני טיפול בפסולת אורגנית, ועד אשר תונהג הפרדה במקור שתאפשר שימוש בפסולת האורגנית המטופלת – כקומפוסט חקלאי.

מצב קיים: מצוקת נפח הטמנה בשנת 2026

כבר לפני 5 שנים דיווחנו על מצוקת נפח ההטמנה, שאותותיה ניכרו בשנה האחרונה, הן בעליית מחירי הטיפול בפסולת עבור הרשויות המקומיות, והן בשביתת הנהגים בכניסה למטמנת אפעה שכמעט גרמה להפסקת שרותי פינוי הפסולת העירונית ברחבי ישראל.

לפי נתונים מעודכנים שהציג המשרד להגנ"ס בדיון, בתחילת שנת 2026 יש נפח הטמנה זמין של כ-6.5 מיליון טון, בזמן שכמות הפסולת שצפויה להשלח להטמנה עומדת על כ-4.8 מיליון טון. אמנם לכאורה יש מספיק נפח הטמנה, אבל במשרד להגנ"ס מודים שמדובר במספר מצומצם של מטמנות, כך שכל מטמנה בה משתבשת הפעילות, משפיעה על כל המשק, ובפרט המטמנה הגדולה בישראל, אפעה, שקולטת את מרבית הפסולת העירונית.

2026-2030: הגדלת נפח הטמנה על בסיס הרחבת מטמנות קיימות

בשנים הבאות לאחר 2026, בהינתן הרחבת מטמנות קיימות לפי התוכנית, ובהמשך גם פתיחת מטמנות חדשות (שרובן צמודות למטמנות קיימות), נפח ההטמנה אמור לגדול דרמטית ולייצר עודף משמעותי יותר של נפח הטמנה.

תוכנית פיתוח מטמנות

נציגי המשרד להגנ"ס הדגישו בדיון כי בחלק מהמטמנות ההרחבה נמצאת בהליך תכנון שמצריך שיתוף פעולה של גורמים רבים, כדי שהם יהיו מוכנים בזמן המתאים. בפירוט שהוצג לגבי צעדים שנדרשים בטווח המיידי והקצר, עיקר האחריות הוטלה על רשות מקרקעי ישראל כדלקמן:

צעדים מיידים וטווח קצר לפיתוח מטמנות

לאחר 2030: 2 מטמנות חדשות גדולות במישור רותם

ככלל, לפי התוכנית של המשרד להגנ"ס, עד שנת 2030, נפח ההטמנה מתבסס על הרחבת מטמנות קיימות. אך החל משנת 2030, צפויות להפתח 2 מטמנות גדולות חדשות, שתיהן במישור רותם, ליד המטמנה הגדולה בישראל שפועלת שם כיום – אפעה. 2 המטמנות האלה, אמורות לספק יחדיו נפח הטמנה של כ-50-60 מיליון טון, במטרה להבטיח נפח הטמנה מספק לכ-20 שנים הבאות, במקביל להקמת מתקני הטיפול החלופיים שיביאו לצמצום ההטמנה.

למרות ש-2 המטמנות הגדולות מתוכננות בסמוך למטמנת אפעה הקיימות, שהיא המטמנה הגדולה בישראל, כל אחת מהן אמורה להיות אתר הטמנה עצמאי, עם כביש גישה עצמאי, ומפעיל אחר, כדי להמנע ממצב שהשוק מתבסס על מטמנה יחידה ללא תחרות.

במקביל, המשרד להגנ"ס הדגיש בדיון כי הקמת המטמנות האלה תלווה ברגולציה שתבטיח שלא יהיה להן יתרון תחרותי על המתקנים המתקדמים לטיפול בפסולת. כלומר, שהן ישמשו רק להטמנה של פסולת שאין לה פתרון חלופי.

חברות לפינוי וטיפול בפסולת