המשבר בענף הטיפול בפסולת עירונית היה נושא מרכזי בכנס סביבה 2050 השנה, ובכירי המשרדים הממשלתיים, הרשויות המקומיות, והשוק הפרטי התייחסו לנושא. נראה שכולם מסכימים כי יש צורך ברפורמה, כולם מסכימים כי צריך להמשיך בתכנון והקמה של מתקני טיפול, וכולם מבינים שעד שמתקני הטיפול יקומו, אין ברירה אלא להגדיל באופן מיידי את נפח ההטמנה הזמין.

אך יש חוסר הסכמה בנושאים אחרים. אחת השאלות המרכזיות הייתה האם להמשיך עם המנגנון הקיים של קרן הניקיון והיטל ההטמנה או לעבור למנגנון של רשות פסולת עצמאית ומשק כספי סגור. בכירי המשרד להגנ"ס הסבירו כי השיח על קרן ניקיון לא יעילה שלא מנצלת את הכספים כבר לא אקטואלי ב-3 שנים האחרונות וכי נכון להיום הכספים מנוצלים והמאזן של הקרן לראשונה שלילי (כלומר כל הכספים נוצלו).

מנגד מרבית היזמים תמכו בהקמת רשות פסולת עצמאית שתנהל את הענף. אך הדבר החשוב ביותר להצלחה של הקמת מתקני טיפול בפסולת, הוא ודאות רגולטורית ארוכת טווח – זו נקודה שנציג משרד האוצר בכנס הסביר את החשיבות שלה, והיא חזרה שוב ושוב מפי כל יזם שדיבר בכנס. 

גם הנושא של טיפול בפסולת האלקטרונית עלה בכנס, בין היתר דיברו על האימוץ של תקן המיחזור האירופאי סנלק CENELEC בעוד שנה, ותאגיד המיחזור ת.מ.י שקיבל את ההכרה מהמשרד להגנ"ס לפני שנה וחצי הציג את הישגיו.

כתבות רלוונטיות:

1. הרפורמה בענף הפסולת חוזרת שוב, הפעם כהצעת חוק פרטית, 17.12.2025
2. המשרד להגנ"ס על הרפורמה בענף הפסולת: מחטף, 18.11.2025
3. שובה של הרפורמה בפסולת בטיוטת חוק ההסדרים, 10.11.2025
4. הנתונים של נפח ההטמנה נחשפים. הרפורמה בענף תקועה, 22.7.2025
5. מתקני טיפול בפסולת אלקטרונית יידרשו לעמוד בתקן מיחזור אירופי, 4.8.2025
6. למידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

המשרד להגנ"ס: "כעת המאזן של קרן הניקיון הוא שלילי, וזה משמח"

המחלוקת באשר למנגנון של היטל ההטמנה וקרן הניקיון, היה נוכח גם בכנס סביבה 2050. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה בכנס כי "למשרד האוצר יש חלום להשתלט על קרן הניקיון", בהתייחס להצעה של משרד האוצר להחליף את מנגנון היטל ההטמנה וקרן הניקיון, ברשות פסולת עצמאית עם משק כספי סגור.

לדברי סילמן, המצב כיום שונה מבעבר, כיוון שהמשרד להגנ"ס למעשה שייך את רוב כספי הקרן לטובת הקמת מתקני טיפול בפסולת שעתידים לקום, ולכן אין כרגע כסף פנוי בקרן הניקיון. לדבריה, מדובר במתקנים שעלות ההקמה שלהם מאוד גבוהה, וזמן התכנון ממושך, ולכן קרן הניקיון שריינה להם תקציב גדול לשנים הבאות. מנגד, בינתיים צריך פתרונות לטיפול פסולת בטווח הקצר, ובלית ברירה זה יהיה הטמנה. כך לדברי השרה.

סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנ"ס, אלעד עמיחי, שאחראי גם על תחום הפסולת, התייחס גם הוא לנושא קרן הניקיון, ואמר כי האמירות על חוסר היעילות של קרן הניקיון הן "חדשות ישנות" וכי בשנים האחרונות חל שינוי מגמה באופן ניהול כספי הקרן וכי לראשונה בשנת 2025 הקרן הוציאה יותר ממה שהיא גבתה. נוסף לכך, ב-3 השנים האחרונות הקרן הוציאה התחייבויות חדשות עתידיות (לאותם מתקני טיפול בפסולת שעתידיים לקום) על סכום של יותר מ-3.8 מיליארד ₪. עמיחי הציג את הנתונים הכספיים של קרן הניקין וסיכם: " כעת המאזן של הקרן הוא שלילי. וזה משמח".

נתוני קרן הניקיון [מליון ₪]

הראל מאיר, רכז סביבה ופסולת בחשב הכללי במשרד האוצר, דיבר גם הוא בכנס על ההצעה של האוצר להקים רשות פסולת עמצאית במקום מנגנון קרן הניקיון והיטל ההטמנה. מאיר הציג עמדה דומה לזו שהמשרד להגנ"ס הציג בחודשים האחרונים, שלפיה הקמת רשות פסולת היא אמצעי ולא פתרון. כמו כן, הוא ציין כי אם רוצים להקים רשות פסולת עצמאית חייבים להקפיד על 2 עקרונות:

1. לוודא שהמעבר לרשות פסולת עצמאית לא יפגע או יעכב את התהליכים שמתרחשים היום בשוק (התכנון וההקמה של מתקני הטיפול בפסולת).
2. שיתוף פעולה עם בעלי העניין, משרדי הממשלה והשלטון המקומי.

לא רק בנאות חובב וראשל"צ: גם באשדוד, מישור רותם ועטרות

הראל מאיר, גם עדכן לגבי התקדמות הקמת מתקני הקצה לטיפול בפסולת עירונית. לפי דבריו, מתקן סמארט וויסט שהוקם ליד השפד"ן בראשל"צ יתחיל בקרוב את פעילותו. כמו כן בקרוב יוכרזו הזוכים במכרז להקמת מתקן ההשבה בנאות חובב.

נוסף לכך, הם עובדים על הכנת מכרז להקמת מתקן לטיפול בפסולת אורגנית באשדוד ומכרז נוסף להקמת מתקן השבה במישור רותם. בהמשך יקודם גם מכרז להקמת מתקן השבה בעטרות ליד ירושלים ועוד.

המפתח להקמת מתקני טיפול: ודאות רגולטורית שתקטין סיכונים

כאמור, לפי התוכנית של המשרד להגנ"ס, בעשור הקרוב צפויים לקום שורה של מתקנים מתקדמים לטיפול בפסולת עירונית. מתקני השבת אנרגיה מפסולת, מתקני טיפול בפסולת אורגנית, ועוד. אלה מתקנים יקרים שדורשים תהליכי תכנון והקמה ממושכים, ואשר אמורים לפעול למשך עשרות שנים.

שורה של דוברים בכנס התייחסו לנושא, והסבירו מה לדעתם נחוץ כדי שזה יצליח – והם חזרו על אותה דרישה: ודאות רגולטורית שתקטין את הסיכונים.

הראל מאיר ממשרד האוצר התייחס למכרז להקמת מתקן ההשבה בנאות חובב. לדבריו, כיוון שמדובר במכרז הראשון למתקן מסוג זה בישראל, היו סוגיות רבות שהם נדרשו לפתור לראשונה, ולכן זה לקח יותר זמן, אך זה ישרת את המכרזים הבאים וגם את השוק הפרטי שמקדם מתקנים שלא דרך מכרזי מדינה. למשל, הסדרת תעריף מובטח למכירת החשמל שייוצר במתקני ההשבה, או ודאות בנושא מחיר הקרקע, החלטות בנוגע לטיפול באפר שנותר בסוף התהליך ועוד. לדבריו, מדובר במתקנים שהקמתם מורכבת ויקרה וכרוכה בלא מעט סיכונים ליזם, ולכן ככל שיש ודאות גדולה יותר בהיבטים השונים, כך המחיר של גידור הסיכון יורד, והפרויקטים הופכים לאטרקטיביים יותר ליזמים.

מנכ"ל קבוצת BlueGen ליהוא כהן הזכיר בדבריו בכנס את מתקן סמארט וויסט ש-BlueGen מחזיקה ב-50% ממנו. המתקן, שהקמתו החלה עוד ב-2012, ימיין ויטפל ברכיב האורגני של הפסולת העירונית באמצעות קומפוסטציה ועיכול אנארובי ויפיק מהפסולת חשמל ירוק. המתקן החדשני צפוי לקלוט כ-500,000 טון פסולת עירונית ובהקמתו הושקעו כמיליארד ₪. "מדובר בפרויקט חלוץ של מתקני המתקדמים לטיפול בפסולת בישראל", הדגיש כהן.

חשוב להקשיב לדבריו של כהן, כיוון שמדובר במתקן טיפול מתקדם ראשון בסדר גודל כזה שמוקם בישראל. כהן הדגיש כי בגלל הצורך בהקמת הרבה מתקני קצה לטיפול בפסולת בשנים הקרובות, יש צורך באסדרת הענף שתבטיח יציבות רגולטורית. כמו כן הוא ציין כי הרשויות המקומיות הן הלקוח של המתקן, ולכן חשוב לרתום אותן בשלב מוקדם של התהליך, כמו במקרה של עיריית ראשל"צ בהקמת מתקן סמארט וויסט ועיריית באר-שבע בהקמת מתקן ההשבה בנאות חובב.

מנכ"ל חברת דקל תשתיות, עופר בוגין, הציג מתווה לפתרון משבר הפסולת שמבוסס על 5 עקרונות:

1. הגדלה מיידית של נפח ההטמנה כך שיספיק ל-20 השנים הקרובות ובפריסה ארצית.
2. הקמה והפעלה של מתקני מיון עם מודל כלכלי שמבטיח וודאות ארוכת טווח, בניגוד לשיטת התמיכות ה-5 שנתית שנהוגה כיום.
3. הקמת 10 מתקני השבה של 500,000 טון כל אחד, עד שנת 2050, בקצב של הקמת מתקן בכל שנתיים.
4. הקמה והגדלה של מתקני הטיפול בפסולת אורגנית.
5. יצירת יציבות רגולטורית ארוכת טווח באמצעות הקמת רשות פסולת שתתכלל את כל המהלכים.

חברת דקל תשתיות הקימה ומפעילה את מתקן המיון לפסולת עירונית בירושלים (גרין נט), מקימה מתקן הטיפול בפסולת אורגנית ליד צאלים (דיה), מקימה מתקן מיון מתקדם בחירייה, מפעילה שני מתקנים לטיפול בקרקעות מזוהמות באמצעות חברת הבת גרינסויל, ועוד. לאחרונה דיווחנו שהושלמה עסקה להקמת חברת הפסולת המשותפת של חברת בלוג'ן (BlueGen) וקבוצת האחים יעקובי. קבוצת דקל תשתיות, שכבר היום בבעלות משותפת של שתי החברות, תוטמע בחברת הפסולת המשותפת החדשה ששמה BlueGen Waste Management.

גם מנכ"ל חטיבת שירותי איכות הסביבה בחברת ורידיס, עו"ד ערן ספיר, סבור כי הבעיה העיקרית בענף הפסולת היא שהמדינה לא השכילה לייצר ודאות רגולטורית-כלכלית ארוכת טווח, בין היתר בדמות חוק פסולת מסודר והקמת רשות פסולת עצמאית.

גם לעו"ד ספיר כדאי להקשיב, היות שוורידיס היא, בין היתר, חלוצת מתקני מיון הפסולת המתקדמים בישראל, עם מתקן ה-RDF בחיריה, מתקן המיון בעפולה, ומתקן המיון בעברון. ספיר הזכיר כי למיון פסולת יש עלות גדולה מהטמנה, ולכן נדרשת ודאות רגולטורית כדי להבטיח את פעילות מתקני המיון. אלא שהתמיכה שניתנה על ידי המשרד להגנ"ס לתפעול של מתקני המיון, היא לתקופה של 7-5 שנים, ולאחר מכן יש בעיה להמשיך להפעיל את המתקנים.

עד שיוקמו מתקני הקצה: מרחיבים את נפח ההטמנה

כאמור, עד שיוקמו מתקני הקצה לטיפול בפסולת, הפתרון לטווח הקצר הוא הרחבת המטמנות הקיימות.

בכנס פירט סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנ"ס אלעד עמיחי, אילו מטמנות יורחבו: תא 8, 9 ו-10 במטמנה הגדולה בישראל באפעה שבמישור רותם, מטמנת חגל ומטמנת טליה במנחמיה, דודאים ליד באר-שבע, והגבהה מוגבלת של מטמנת עברון בצפון.

פסולת אלקטרונית: נערכים לתקן סנלק

עוד נושא שנידון בכנס הוא יישום חוק פסולת אלקטרונית. מנכ"ל חברת אולטרייד מיחזור, גדי רייכמן, התייחס בכנס להחלטה של המשרד להגנ"ס לאמץ את תקן המיחזור האירופאי לפסולת אלקטרונית, סנלק CENELEC, החל משנת 2027. לדבריו העובדה שרק מיחזור במפעל שיעמוד בתקן יוכר לצורך עמידה ביעדי המיחזור הקבועים בחוק, יעודד פעילות מיחזור אמיתית, ולא פיקציה של מיחזור.

מנכ"לית תאגיד המיחזור המוכר ת.מ.י, עינב בן נאים הציגה במושב את פעילות החברה שקיבלה הכרה מהמשרד להגנ"ס לפני כשנה וחצי, ושיתפה שכיום ת.מ.י. מספקת שירותי איסוף ופינוי פסולת אלקטרונית מרשויות מקומיות בהן מתגוררים כ-3 מיליון תושבים.