לאחרונה הוגשה לבית משפט מחוזי מרכז בקשה לתביעה ייצוגית נגד 14 חברות שלכאורה אינן מקיימות את חוק האריזות ולא התקשרו עם תאגיד המיחזור המוכר לפסולת אריזות - תמיר.

הנתבעות הן יבואניות או יצרניות של מוצרים ארוזים או מוצרים הנמכרים באריזות במגוון של תחומים (מזון, רהיטים, מכשירים רפואיים ועוד) המחויבות לפי חוק להתקשר עם תאגיד תמיר ולשלם לו דמי טיפול על איסוף ומיחזור האריזות של מוצריהן.

לטענת התובעים, הימנעות החברות להתקשר עם תמיר מונעת טיפול מוסדר באריזות והן מגיעות לאתרי הטמנה וגורמות לזיהום הסביבה, הקרקע ומי התהום.

בתביעה שהוגשה מודגש שהנזק הסביבתי והנזק הלא כספי (עוגמת נפש, תסכול וחשיפה לסיכונים) שנגרם לציבור מחברות שאינן מקיימות את חוק האריזות עומד על עשרות מיליוני ₪ ואף יותר. עם זאת, בשלב זה סכום התביעה שהוגשה מוערך בכ-2.5 מיליון ₪. עוד מדגישים התובעים כי הם מקווים שתשלום הפיצויים, יגרום לחברות הנתבעות וגם לחברות אחרות לפעול לפי חוק ולהתקשר עם תאגיד מיחזור האריזות תמיר.

בשנים האחרונות הוגשו כמה תביעות ייצוגיות בשל הפרת חוק האריזות וחוק פסולת אלקטרונית – ברוב המקרים בגלל אי-התקשרות עם גוף מוכר. כך למשל דיווחנו לפני כשנתיים על תביעה ייצוגית שבה נתבעו 13 חברות שלא התקשרו עם תמיר ונדרשו לשלם פיצויים בגובה מיליוני ₪. לאחרונה בדקנו כיצד הסתיימה התביעה, ומתברר שהיא לא הגיעה לניהול משפט, אם כי בפסק דין שניתן לאחרונה נפסקו לתובעים פיצויים. עוד פרטים בהמשך הכתבה.

קישור לכתב התביעה מופיע בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. פסולת אריזות: פורסמו הדרישות ל-5 שנים הבאות, 24.4.2026
2. חוק האריזות: שנה שנייה של עליית דמי הטיפול, 4.12.2025
3. תביעה ייצוגית: הצגת כלים חד-פעמיים כמתכלים מטעה, 20.7.2025
4. תביעה ייצוגית נגד 13 חברות שמפרות את חוק האריזות, 12.5.2024
5. קנס 3 מיליון ₪ על 21 יצרנים ויבואנים שהפרו את חוק האריזות, 28.5.2024
6. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

התביעה: 2.5 מיליון ₪ פיצויים על נזקים סביבתיים

בתביעה הייצוגית שהוגשה בשבוע שעבר, שני התובעים טוענים כי אף שחוק האריזות נחקק כבר לפני כ-15 שנה, 14 החברות הנתבעות אינן מופיעות ברשימת החברות שהתקשרו עם תמיר. התובעים פנו אל כל אחת מהחברות בבקשה לקבל מידע בנוגע ליישום חוק האריזות והתריעו כי בכוונתם לנקוט נגדן הליכים משפטיים.

רק 2 מהחברות הנתבעות השיבו לפנייה וטענו כי החוק אינו חלק עליהן מסיבות כאלה ואחרות. אחת החברות טענה מאוחר יותר כי התקשרה עם תמיר, אך בדיקה שהתובעים עשו באתר האינטרנט של תמיר העלתה שהחברה לא מופיעה ברשימת החברות שהתקשרו עם תאגיד המיחזור. שאר החברות לא השיבו למכתב של התובעים.

כאמור, התובעים מבקשים שהחברות ישלמו פיצויים בסכום מוערך של כ-2.5 מיליון ₪.

לפי חוות דעת שצורפה לכתב התביעה, למיחזור והשבה של פסולת אריזות יש תועלות סביבתיות רבות, בהן צמצום פליטות גזי חממה (בעיקר פחמן דו-חמצני), שימור אנרגיה, ניהול משאבים, צמצום שטחי הטמנה, צמצום פוטנציאל הזיהום של אתרי הטמנה (קרקע, אוויר ומי תהום), שיפור פריסת והנגשת תשתיות מיחזור לציבור, ועוד.

את התובעים מייצגים עו"ד אסף פינק ועו"ד אלי שמעוני.

פסק דין קודם: פיצויים בגובה כ-147 אלף ₪

כפי שדיווחנו לפני כשנתיים, הוגשה תביעה ייצוגית דומה שגם בה 2 תובעים (שיוצגו ע"י אותם עורכי דין) תבעו 13 חברות שלא יישמו את חוק האריזות ולא התקשרו עם תאגיד תמיר.

לאחרונה, ואף שנקבעו הסדרי הסתלקות, פסק בית המשפט לתובעים פיצויים ותשלום הוצאות משפט בגובה של יותר מ-147,000 ₪. ההליך נגד 5 מהנתבעות עוד נמשך.

יש לציין כי בעקבות הגשת התביעה, רוב החברות שנתבעו התקשרו עם תאגיד המיחזור תמיר ואף שילמו דמי טיפול רטרואקטיביים. בכך למעשה הושגה מטרתה העיקרית של התביעה.

הגשת תביעה ייצוגית יכולה לגרור עיצום כספי

עוד היבט שחשוב להזכיר הוא שתביעה ייצוגית שמה זרקור על החברות הנתבעות, ובעקבותיה המשרד להגנ"ס יכול לבחון אם להטיל עליהן עיצום כספי.

נזכיר כי לפני כ-4 שנים החמיר המשרד להגנ"ס את מדיניות האכיפה שלפיה לא יבוטלו הליכי הקנסות ליצרנים ויבואנים שהתחמקו עד כה מחובת התקשרות עם תמיר, גם אם יוכיחו שבעקבות ההתראה הם התקשרו עם תמיר. כלומר כל יבואן או יצרן שמקבל התראה לעיצום כספי, יהיה חייב לשלם את הקנס (150,000 ₪), אלא אם יתברר שהוא אינו חייב בהתקשרות עם תמיר מאחת הסיבות המנויות בחוק.

כמו כן, כפי שדיווחנו, לפני כשנה החל תאגיד המיחזור תמיר לשלוח מכתבי התראה ואף להגיש תביעות משפטיות נגד עשרות יבואנים ויצרנים שלא התקשרו עימו.

תביעות ייצוגיות ואכיפה של חוק האריזות

תביעות ייצוגיות סביבתיות הן כלי אכיפה אזרחי משלים לאכיפה המינהלתית והפלילית של המשרד להגנ"ס.

בשנים האחרונות נמתחת ביקורת נגד האכיפה הלא מספקת של המשרד מול אלפי יבואנים ויצרנים שאינם מקיימים את חוק האריזות וגורמים לנטל שמוטל על כתפי החברות שכן מקיימות את החוק להיות לא שוויוני כשדמי הטיפול שהן משלמות בעצם מממנות את פעילות תמיר. לפי הרשימות של תמיר, כ-2,800 חברות התקשרו איתו ליישום חוק האריזות.

חשוב לזכור שחברות שמתקשרות עם תמיר צריכות לשלם רטרואקטיבית 7 שנים אחורה על דמי הטיפול, בנוסף על האפשרות להטיל עיצום כספי של כ-150,000 ₪ שיכול לגרום גם לפגיעה בתדמית.

15 שנה לחוק האריזות, 50% מיחזור

החוק להסדרת הטיפול בפסולת אריזות שנכנס לתוקפו ב-2012 מחייב יצרנים ויבואנים של אריזות ומוצרים ארוזים לאסוף ולטפל בפסולת אריזות לפי יעדי מיחזור שנתיים מסך המכירות שלהם (כאחוז ממשקל האריזות שנמכרו).

כדי לעמוד ביעדי המיחזור, יצרן או יבואן נדרש להתקשר עם תאגיד מיחזור מוכר (יש רק אחד בכזה ישראל - תמיר) ולממן את פעילותו. הגוף המוכר אחראי להפריד, לאסוף ולפנות פסולת אריזות מרשויות מקומיות ובתי עסק ולאחר מכן עליו לדאוג לטפל בפסולת (מיחזור, השבה, הטמנה).

לפי הערכת המשרד להגנ"ס, תאגיד תמיר ממחזר רק כ-50% (כ-400 טון) מכלל האריזות המשווקות בישראל מדי שנה. כמו כן, לפי סקר הרכב הפסולת של המשרד להגנ"ס, שעליו דיווחנו בקיץ 2025, 25% מהפסולת בפח הירוק היא פסולת אריזות שמקומה בפח הכתום.

הסיבה לפער היא שיש יבואנים ויצרנים של אריזות שבניגוד לחוק טרם התקשרו עם תאגיד תמיר ולא מדווחים לו. כמו כן, יש אריזות של מוצרים שצרכנים פרטיים הזמינו מחו"ל ושאינם כפופים לדרישות המיחזור, ועוד יצרנים ויבואנים ששיעור האריזות שעוברות תחת ידם נמוך ולכן הם פטורים מחובות החוק.

כדי לשפר את המצב, תזכיר החוק לתיקון חוק האריזות שפורסם לפני כחצי שנה מציע בין היתר להעלות בהדרגה את יעדי המיחזור של פסולת אריזות, לפי יעדי המיחזור של האיחוד האירופי. כך יעד המיחזור הכללי יטפס מ-60% כיום ל-70% החל משנת 2031, ויעדי המיחזור לסוגי החומרים השונים יעלו גם הם.

התייחסויות

ערן בושארי, מנכ"ל ומייסד חברת "ערנות לסביבה" שמלווה מאות חברות ביישום חוק האריזות: "הכתבה ממחישה פעם נוספת כי כיום האכיפה היא כמעט הכלי היחיד המשמש לקידום יישום חוק האריזות. אכיפה היא כלי חשוב והכרחי, אך לבדה אינה יכולה להוות מדיניות. לאורך השנים הושקעו משאבים רבים באכיפה, עיצומים והליכים משפטיים, אך פחות מדי בהנגשת המידע, בהסברה ובליווי החברות הנדרשות לעמוד בחוק. המטרה צריכה להיות הגדלת מספר החברות המקיימות את החוק בצורה נכונה ומלאה, ולא רק הגדלת מספר ההליכים המשפטיים.

מניסיוננו בליווי מאות יבואנים ויצרנים, וכן בעבודה משותפת עם רואי חשבון ועורכי דין המטפלים בהליכי אכיפה ותביעות בתחום, רבות מהחברות אינן פועלות מתוך כוונה להתחמק מהחוק. במקרים רבים מדובר בחברות המתמודדות עם רגולציה מורכבת שאינה בליבת עיסוקן, ולעיתים כלל אינן מודעות לחובות החלות עליהן או לאופן שבו עליהן ליישם אותן.

בפועל, כאשר חברה מקבלת התראה, עיצום או תביעה, המיקוד עובר באופן טבעי לסילוק הסיכון המשפטי המיידי. מצב זה עלול להוביל לקבלת החלטות מהירות תחת לחץ, במקום לבחינה מקצועית ומעמיקה של החבות ושל הדרך הנכונה והיעילה ליישום החוק לאורך זמן. האחריות לקידום מטרות החוק אינה מוטלת רק על החברות. היא מחייבת גם רגולטור, גוף מוכר וכלל הגורמים המעורבים לפעול להנגשת המידע, ליצירת ודאות ולסיוע ביישום הדרישות בפועל.

כחברה המלווה את התחום מזה שנים רבות, אנו רואים את תפקידנו לא רק בהבטחת עמידה בדרישות החוק, אלא גם בבניית פתרון רגולטורי נכון, מדויק ומותאם לכל חברה. הניסיון מלמד כי ציות איכותי ויציב מושג באמצעות שילוב של ידע, ליווי מקצועי ואכיפה מאוזנת – ולא באמצעות אכיפה בלבד."

---

מסמכים רלוונטיים: