עמותת "צלול" ותובעים נוספים הגישו בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי תביעה ייצוגית תקדימית נגד 9 יצרנים, יבואנים ומשווקים של כלים חד-פעמיים בדרישה להורות להם להסיר את הסימן "מתכלה", שלכאורה מטעה את הציבור, ולמנוע בכך נזק סביבתי רב שכלים אלה גורמים כשהם מגיעים למטמנות הפסולת.

לפי התביעה שהוגשה, הכלים החד-פעמיים המדוברים לא מתכלים באופן הטיפול בפסולת הנהוג כיום בישראל, שלא כוללת קומפוטסציה שבה הכלים אמורים להתפרק. נוסף לכך, גם כשהכלים מגיעים להטמנה, הם מזיקים לסביבה לא פחות מכלים חד-פעמיים רגילים, כיוון שבמטמנות הם מתחילים להתפרק ופולטים בתהליך פחמן דו-חמצני וגז מתאן, שהם גזי חממה משמעותיים. לעומת זאת, כלים חד-פעמיים "רגילים" אומנם לא מתפרקים במטמנה, אבל אינם פולטים גזי חממה.

לכן, נטען בתביעה שהוגשה, הצגת מוצרים אלה כמתכלים, בלי להזכיר במפורש את התנאים הדרושים לכך שהם אכן יתכלו, מטעה את הציבור ופוגעת בסביבה. עוד נטען שהיצרנים, היבואנים והמשווקים שטוענים שכלים חד-פעמים אלה מתכלים למעשה עושים התיירקקות ("גרין ווש") ומטעים את הציבור שחושב שהוא פועל למען הסביבה אבל בפועל פוגע בה.

כתבות רלוונטיות:

1. סנו וחוגלה-קימברלי ייאלצו להוריד תוויות סביבתיות ממוצריהן ולפצות, 01.06.2015
2. טמפו משיקה כוסות בירה גולדסטאר טובות יותר לסביבה, 16.08.2020
3. בז"ן תשקיע 240 מיליון $ בפולימרים ירוקים עד 2030, 13.12.2021
4. ביטול המס על כלים חד פעמיים מפלסטיק, 05.01.2025
5. למידע נוסף על פסולת | infospot

התביעה: כלים מתכלים הם הטעיה של הצרכנים

התביעה הייצוגית הוגשה כאמור נגד 9 יצרנים, משווקים ויבואנים של כלים חד-פעמיים מתכלים, בהם חברות גדולות כמו מקס סטוק, סופרפארם, הנמל ופעמית.

בתביעה מצוין בין השאר שהחברות האלה מציגות את הכלים כ"מתכלים", "ידידותיים לסביבה", או "אקולוגיים". ואולם בפועל הכלים האלה לא יכולים להתכלות באופן שבו מטופלת מרבית הפסולת העירונית בישראל. יתרה מזו, כשהכלים מגיעים להטמנה הם גורמים לנזק סביבתי גדול יותר מכלים חד-פעמיים רגילים.

לטענת העותרים, הצגת הכלים לידידותיים לסביבה לא רק מטעה את הצרכנים אלא גם מגדילה את היקף השימוש בכלים אלה כיוון שהציבור מאמין שכשהוא קונה את הכלים המתכלים הוא מונע פגיעה בסביבה. אלא שבפועל המצב שונה.

בכתב התביעה מודגש שהחברות מצד אחד מנצלות את חוסר הידע וההבנה של הציבור בנוגע לתהליכים האמיתיים שעוברים הכלים החד-פעמיים המתכלים ברגע שהם מושלכים לפח ומצד שני הן מנצלות את הרצון של הציבור להגן על הסביבה. בכך, החברות נוהגות ב"התיירקקות" (Greenwash) – מונח שמתייחס למקרה שבו מוצר או שירות מוצגים כידידותיים לסביבה בעוד שבפועל הם אינם כאלה. כך לפי התביעה.

התובעים, בראשם עמותת "צלול", דורשים מבית המשפט להורות לחברות להסיר מהמוצרים את הכיתובים והסמלים המטעים כמו "מתכלה", "מתאים לקומפוסט", "ידידותי לסביבה" וכדומה. במקום זה הם דורשים שעל המוצרים יופיע הסבר שהכלים אינם מתכלים או שהם מתכלים בתנאים מסוימים בלבד שלמעשה כמעט שלא מתקיימים בישראל.

בתביעה מעריכים שהנזק הכולל שנגרם עומד על סכום כולל של יותר מ-22.5 מיליון ₪ לפחות לתובעים שהגישו את התביעה הייצוגית (2.5 מיליון ₪ לכל נתבעת).

את התביעה הגישו עו"ד אריאל אלסנר ועו"ד גלי עציון.

חוות דעת: הכלים המתכלים פוגעים בסביבה

לתביעה הייצוגית צורפה חוות דעת של ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית בתחום בריאות וסביבה ומרצה במכללה האקדמית אחווה.

בחוות דעתה ד"ר אולנובסקי מסבירה בין היתר שהכלים המתכלים פולטים גזי חממה בתהליך התפרקותם במטמנות, בהם גז מתאן שהינו גז חממה עוצמתי, בעוד כלים חד-פעמיים "רגילים" אמנם נשארים קבורים במטמנות אך אינם פולטים את הגזים המזיקים.

לכן, כך נקבע בחוות הדעת, כיוון שבישראל רוב הפסולת מוטמנת, כלים חד-פעמים מתכלים, אפילו כאלה שעומדים בדרישות התקן האירופי או תקן מקביל, גורמים בייחוד בסוף חייהם, לנזק סביבתי ניכר ואף גדול יותר מכלים חד-פעמיים רגילים.

עוד קובעת ד"ר אולנובסקי כי הצגת מוצרים אלה כ"מתכלים", בלי אזכור מפורש של התנאים הדרושים כדי שהם יתכלו, היא הטעיה של ציבור הצרכנים ולמעשה מגדילה את הפגיעה בסביבה. יתרה מזו, גם אם על אריזות המוצרים היה מופיע הסבר מפורש לגבי התנאים הנדרשים להתכלות (קומפוסטר תעשייתי או אחר), תנאים אלה אינם נגישים לרוב משקי הבית בישראל.

סקר: מוכנים לשלם יותר עבור כלים מתכלים

לתביעה הייצוגית צורף גם סקר של חברת "גיאוקרטוגרפיה" שלפיו רוב הצרכנים שקונים כלים חד-פעמיים מתכלים קונים אותם בידיעה שהם אינם מזיקים לסביבה ואף מוכנים לשלם על כך מחיר גבוה יותר.

מהסקר עולה ש-25% מהציבור משתמשים בכלים חד-פעמיים מתכלים או כאלה העשויים מחומרים טבעיים ו-16% עושים זאת כדי לשמור על הסביבה. עוד מראה הסקר כי 62% מהציבור מוכנים לשלם יותר עבור כלים חד-פעמיים מתכלים.

המדינה ביטלה את מס על כלים חד-פעמיים מפלסטיק

זה הזמן להזכיר כי לפני כחצי שנה ביטל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את המס על כלים חד-פעמיים מפלסטיק.

כזכור, בשנת 2021 הוטל מס על כלים חד-פעמיים מפלסטיק תחת השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. אלא שהמס לא החזיק מעמד זמן רב והממשלה הנוכחית הכריזה על פטור זמני בתחילת שנת 2023, בגלל מחלוקת פוליטית שהתפתחה סביב המס. הפטור הזמני הוארך לשנה נוספת ב-2024 ובתחילת שנת 2025 חתם שר האוצר על צו המבטל את המס סופית.

כפי שפרסמנו, המשרד להגנ"ס שיזם את הטלת המס על כלי פלסטיק חד-פעמיים, התנגד בעבר לפטור הזמני וטען שמדובר במס יעיל וסביבתי שמעודד מעבר לכלים רב-פעמיים. גם השרה להגנ"ס עידית סילמן, הצהירה בעבר שהיא מתנגדת לביטול המס והדגישה שהיא תומכת בהצגת "חלופה מיטיבה ונכונה לכלל אזרחי מדינת ישראל". עד היום המשרד להגנ"ס לא הציג חלופה להפחתת השימוש בכלים חד פעמיים מפלסטיק.

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אלקטרונית: