ענקית הכימיה הישראלית ICL (כיל) הודיעה כי משרד האנרגיה של ארצות הברית (DOE) ביטל את המשך המימון למיזם להקמת מפעל לייצור חומר גלם המשמש בסוללות כלי רכב חשמליים, המבוסס על פוספט שהינו חומר גלם מרכזי ש-ICL עוסקת בכרייה ועיבוד שלו בארץ ובחו"ל.

המפעל היה אמור לקום בעיר סנט לואיס במדינת מיזורי בהשקעה כוללת של כ-400 מיליון $, כמחצית מסכום זה הייתה אמורה להתקבל ממענק של משרד האנרגיה האמריקאי.

בהודעת החברה נכתב כי הממשל החליט לבטל את המימון למיזם של ICL, כמו גם לפרויקטים דומים בתחום האנרגיות המתחדשות בארצות הברית, כדי להתאים את המענקים למסגרת התקציבית של הקונגרס, אבל גם בגלל הגידול הצפוי בעלויות הקמת הפרויקט.

ביטול המענקים למיזמים אלה מסמן את התפנית החדה שחלה במדיניות איכות הסביבה של הממשל האמריקאי עם תחילת הקדנציה השנייה של הנשיא דונלד טראמפ. פחות משנה מתחילת הקדנציה של טראמפ, ונראה ששינוי המדיניות הזה מתחיל להשפיע גם על חברות ישראליות הפועלות בארצות הברית, דוגמת ICL.

בעקבות ביטול המימון, הודיעה ICL שהיא בוחנת לא רק את המשכיות הפרויקט אלא את כלל פעילותה בתחום. לפי הערכות ראשוניות של החברה, אם אכן יוחלט להפסיק את כלל ההשקעות בתחום ה-LFP, צפויה מחיקת השקעות בסכום כולל של כ-40 מיליון $ נטו.

זה המקום לציין כי רק בתחילת השנה דיווחה  ICLכי היא חתמה על הסכם שותפות עם חברת Shenzhen Dynanonic מסין להקמת מפעל לייצור LFP בספרד, בהשקעה של כ-285 מיליון € (כמיליארד ₪). המפעל אמור לקום באתר הסמוך לעיירה Sallent, המרוחקת כ-90 ק"מ מברצלונה, בשטח שבעבר שימש את ICL לייצור אשלג.

כתבות רלוונטיות:

1. הסכם להקמת מפעל ראשון למיחזור סוללות בישראל, 15.6.2022
2. 4 מפעלים חדשים למיחזור סוללות כלי רכב חשמלי, 22.7.2025
3. טראמפ הופך את מדיניות האקלים, האנרגיה והסביבה, 28.1.2025
4. האיחוד האירופי מרכך ומצמצם את החקיקה הסביבתית, 29.5.2025

ICL: פרויקטים בתחום ה-LFP בארה"ב ובאירופה

בשנים האחרונות קבוצת ICL בוחנת דרכים שונות להשתלב בשוק הסוללות הצומח בקצב מהיר, בין השאר באמצעות הקמת מפעלים לייצור ליתיום-ברזל-פוספט Lithium Iron Phosphate – LFP חומר חיוני לייצור סוללות ליתיום-יון המותקנות בכלי רכב חשמליים.

לפני כ-3 שנים הכריזה ICL כי בכוונתה להקים בסנט לואיס מפעל לייצור LFP בהשקעה של כ-400 מיליון $. המפעל צפוי היה להיות המפעל הראשון לייצור LFP בארצות הברית ולשם הקמתו החברה קיבלה מימון פדרלי בהיקף של 197 מיליון $.

המפעל, שתוכנן לקום בקמפוס Carondelet הקיים של ICL בסנט לואיס, היה אמור להתחיל את פעילותו במהלך שנת 2024 ולייצר בשלב הראשון 15,000 טון LFP עבור תעשיית סוללות הליתיום העולמית. שלב הייצור המלא היה אמור להתחיל במהלך 2025 ובמסגרתו כמות ה-LFP הייתה צפויה לגדול לכ-30,000 טון LFP בשנה.

השותפות של ICL בפרויקט הן חברת Aleees (Advances Lithium Electrochemistry), אחת החברות היחידות בחוץ לסין בעלת טכנולוגיה מלאה ופטנטים לייצור סוללות LFP שתספק את הטכנולוגיה וחברת Mcarthy Building, חברת בנייה הנמנית עם 20 חברות הבנייה הירוקה המובילות בארצות הברית שתפקח על הקמת המפעל. 

כמו כן, בתחילת השנה הנוכחית הודיעה ICL כי בכוונתה להקים מפעל לייצור LFP עבור שוק סוללות הליתיום-יון האירופאי. לשם כך חתמה ICL על הסכם שותפות עם חברת Shenzhen Dynanonic מסין להקמת מפעל בספרד, בהשקעה של כ-285 מיליון € (כמיליארד ₪). ICL תשקיע כ-80% מסכום זה. המפעל אמור לקום בשטח שבעבר שימש את ICL לייצור אשלגן בסמוך לעיירה Sallent המרוחקת כ-90 ק"מ מברצלונה ונמצאת בקרבת מפעלים לייצור סוללות.

בחברה ציינו אז כי השלמת המיזם המשותף כפופה לכמה תנאים, בהם אומדני השקעה סופיים, אישורי דירקטוריון של שני הצדדים והשלמת הסכמים נלווים, כמו הסכמי קניין רוחני והסכמי חכירה. כמו כן נדרשת קבלת אישורים והיתרים רגולטוריים, לרבות בסין ובספרד.

ICL יצאה ממיזם להקמת מפעל למיחזור סוללות

נוסף על שני המפעלים לייצור LFP, ניסתה קבוצת ICL להשתלב גם בתחום מיחזור סוללות כלי רכב חשמליים שלאחרונה צובר תאוצה בישראל בגלל הפופולריות ההולכת וגוברת של כלי רכב חשמליים.

כפי שדיווחנו, לפני כ-3 שנים הייתה ICL מעורבת במיזם להקמת מפעל בישראל למיחזור סוללות ליתיום, לצד יבואנית הרכב כלמוביל וחברת מיחזור הסוללותEMS  ואולם בהמשך החליטה שלא להשתתף במיזם, מסיבות שאינן ידועות.

השותפות האחרות המשיכו בקידום הפרויקט ואליהן הצטרפה חברת דאש (הקשורה לתאגיד מיחזור הפסולת האלקטרונית מא"י) וכפי שדיווחנו לאחרונה, המפעל, ששמו מיל – מיחזור לישראל, צפוי להיפתח לקראת סוף שנת 2026 באזור התעשייה של נאות חובב.

ביטול המענקים: בעקבות תפנית במדיניות ארה"ב

מאז החלה הקדנציה השנייה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, מסתמן שינוי חד במדיניות איכות הסביבה, שינוי האקלים והאנרגיה של ארצות הברית.

כזכור, מיד לאחר השבעתו, חתם הנשיא טראמפ על כמה צווים נשיאותיים שמבטלים שורה של חוקים, כללים ומדיניות מימי ממשל ביידן. חלק מצווים אלה מסמנים תפנית של 180 מעלות ממדיניות האנרגיה של ביידן שנתנה עדיפות לאנרגיה מתחדשת על פני נפט וגז. במקום זה ממשל טראמפ מבקש לקדם השקעה בחיפושים והפקה של נפט, גז ומינרלים. אחת הסיבות המרכזיות לשינוי היא רצון להוריד את מחירי האנרגיה שתוביל להורדת עלויות התחבורה, תגביר את התחרותיות של התעשייה ותוביל לשגשוג כלכלי.

בין ההחלטות שטראמפ חתם עליהן עם כניסתו לבית הלבן:

• עזיבת הסכם פריז והסכמי אקלים בינלאומיים נוספים
• עידוד חיפוש והפקה של גז ונפט בארה"ב
• ביטול ההטבות והעידוד הממשלתי לכלי רכב חשמליים ועמדות טעינה חשמליות
• עידוד חיפוש והפקה של מינרלים בארה"ב
• בחינה מחדש של רגולציות בתחום הסביבה, האנרגיה והאקלים

אחת ההחלטות שהתקבלה היא לבטל את התיעדוף שנתן ממשל ביידן לכלי רכב חשמליים, החלטה שבין היתר מבטלת את הסבסוד ואת המענקים הממשלתיים שניתנן בתחום כלי הרכב החשמליים.

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אלקטרונית: