המס על כלים חד פעמיים מפלסטיק נכנס לתוקף
ביקורת על המס שאינו מתמרץ שימוש בפלסטיק בר מיחזור או כלים מנייר עם שכבה דקה של פלסטיק שנחשבים לפי החוק כ–100% פלסטיק. המס צפוי גם להשפיע גם המגזר העסקי בדגש על מזון והסעדה
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 02/11/2021

המס על כלים חד פעמיים מפלסטיק - שקידמה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג עם כניסתה לתפקיד - נכנס היום לתוקף. מדובר בהישג למשרד להגנ"ס ולעומדת בראשו, ששמו למטרה לצמצם את כמות פסולת הפלסטיק בישראל ובפרט את השימוש בכלים חד פעמיים שמהווים חלק ניכר מהפסולת בשטחים הפתוחים ובחופי הים.

אלא שנשמעת גם ביקורת ממגזרים שנפגעים מהמס החדש. הכותרות בתקשורת הארצית עוסקות בהשפעה של המס על החרדים, אך יש גם השפעה לא מבוטלת על חלק מהמגזר העסקי, וזאת מבלי שיש לו אפשרות לעבור לכלים רב פעמיים. בנוסף לכך, החוק לא מבדיל בין סוגים שונים של פלסטיק ואופן השימוש בהם במוצר – למרות שהדבר משפיע על טביעת הרגל הסביבתית של המוצרים.

גובה המס לכלים חד פעמיים המכילים פלסטיק עומד על 11 ₪ לק"ג על צלחות, קערות, כוסות, קשיות וסכו"ם. מעבר לצפי הגדלת הכנסות המדינה בכ-800 מיליון ₪ בשנה, המס נועד לממש את עיקרון "המזהם משלם" על כלים חד פעמיים ולתמרץ את הצרכנים לעבור לכלים רב פעמיים ולהפחית את הצריכה של כלים חד פעמיים מפלסטיק.

החוק נכנס היום לתוקף למרות עתירה לבג"ץ של 7 חברות שעוסקות ביבוא ו/או שיווק של כלים חד פעמיים בטענה שהחוק נכנס לתוקף מהר מדי, ללא תקופת הסתגלות תואמת. נראה שמשרד האוצר נמנע ממתן תקופת הסתגלות ארוכה יותר כדי לצמצם את ההצטיידות מראש במלאים גדולים של מוצרי חד פעמי כפי שדווח עליו בתקשורת בהרחבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. המס על כלים חד פעמיים מפלסטיק 11 ₪ לק"ג, 29.7.2021
  2. מס על כלים חד פעמיים בחוק ההסדרים, 20.07.2021
  3. משרדי הממשלה מחפשים חלופה לחד"פ, 07.9.2020
  4. האיחוד האירופי אישר את דירקטיבת הפלסטיק החד פעמי25/6/2019
  5. מידע נוסף על פסולת עירונית ביתית | infospot

המס צפוי להשפיע גם על המגזר העסקי

למרות שהכותרות עוסקות בהשפעה הצפויה של המס על כלים חד פעמיים על האוכלוסייה החרדית ובכלל על השוק הפרטי, מי שצפוי להרגיש את השפעת המס באופן דרמטי הם גם עסקי מזון ומסעדה שכיום עושים שימוש בכלים חד פעמיים המכילים פלסטיק.

לפי נתוני המשרד להגנ"ס, המגזר הפרטי מהווה 70-75% משוק הכלים החד פעמיים מפלסטיק, ולכן החוק מכוון אליו. אך עדיין נותרו 25-30% מהשוק שהם המגזר העסקי, שהמס החדש והעבודה המקצועית שהוצגה איתו, מתעלמים ממנו. החוק חל בפועל גם על המגזר העסקי, שבחלקו לא יכול לעבור לכלים רב פעמיים, כך שמוטל עליו מס שיגרום לעליית מחירים שתתגלגל בסופו של דבר לצרכן.

ברור מאליו שקשה עד בלתי אפשרי לבצע משלוחי מזון (טייק-אווי) בכלים רב פעמיים או כלים חד פעמיים שאינם מכילים פלסטיק כלל. בנוסף לכך, גם למסעדות מזון מהיר שמגישות את המזון בכלים חד פעמיים יהיה מאוד קשה לעבור לכלים רב פעמיים (תחשבו על מקדונלדס, ארומה וכו'). כל זאת בזמן שאין כיום חלופות אמיתיות לכלים חד פעמיים המכילים פלסטיק.

המשמעות – התייקרות של המנה שתגולגל בסופו של דבר לצרכן. נכון שהעיקרון של המזהם-משלם מתקיים גם במקרה של המסעדות, אך כוונת המחוקק הייתה גם לתמרץ צרכנים לעבור לכלים רב פעמיים – צעד שלא באמת יכול להתרחש בעסקי המסעדנות.

לא מתמרצים שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה

גורם נוסף שלא נלקח בחשבון במסגרת החוק החדש הוא ההבדל בין סוג ושיעור הפלסטיק במוצרים החד פעמיים שמשווקים כיום.

החוק קובע כי על כל הכלים החד פעמיים המכילים פלסטיק יוטל מס אך הוא אינו מחריג מוצרים שעשויים מפלסטיק בר מיחזור או ממקור מתחדש ולפיכך ידידותי יותר לסביבה, וגם לא מוצרי נייר שמכילים כמות זעירה של פלסטיק (כ-5% ממשקל המוצר למשל). במקרה זה המס מחושב לפי המשקל המלא של המוצר והמשתמשים משלמים מס מלא על כלל רכיב הנייר באריזה – הנחשבת לחומר מתכלה וידידותי יותר לסביבה.

כבר היום, תחת חוק האריזות, יש הבחנה בדמי הטיפול שמשלמים היבואנים והיצרנים עבור האיסוף והמיחזור - לפי סוגי פלסטיק שונים ובין פלסטיק ונייר מצופה פלסטיק. הבחנה זו לא קיימת במס החדש ולכן הוא אינו מתמרץ לעבור לכלים שנחשבים לידידותיים יותר לסביבה מפני שהם שמכילים מעט פלסטיק או פלסטיק בר מיחזור.

חקיקה נמהרת ללא עבודת מטה ושיתוף ציבור ראויים

עד כמה תפחת צריכת הכלים החד פעמיים בעקבות החוק? העבודה המקצועית של המשרד להגנ"ס דיברה על הפחתה של 40%, אך כאמור התייחסה רק למגזר הפרטי.

נראה שגם הוגי החוק מכירים, בדיעבד, בחלק מהבעיות של החוק. בהודעה שפורסמה בימים האחרונים מטעם רשות המסים ומציגה הנחיות ליישום המס לבעלי עסקים שמוכרים כלים חד פעמיים מפלסטיק, מוצג גם סעיף שמבקש לדווח בנפרד על הכלים החד פעמיים העשויים מנייר המכילים פלסטיק למרות שמובהר כי הם נכללים תחת החוק. אולי מדובר בניסיון לאסוף נתונים שיאפשרו בשלב מאוחר יותר להחריג או להקל את המס על מוצרים אלה.

המשרד להגנ"ס: לא מעודדים שימוש בחד פעמי

המשרד להגנת הסביבה התייחס לחלק מהביקורת על המס החדש. לדבריו, הוא לא מעודד שימוש חד-פעמי במוצרים (מכל סוג שהוא, פלסטיק או אחר), אך מציין כי בשלב זה לא בחר לאסור שימוש (כפי שקורה באיחוד האירופי).

בנוסף, המשרד הסביר כי "פלסטיק בר מיחזור", הוא פלסטיק ממקור צמחי אשר משווק כמתכלה וכי העובדה שמדובר בפלסטיק ממקור צמחי אינה מעידה על יכולתו להתכלות. כדי שפלסטיק ממקור צמחי "יתכלה", הוא צריך להגיע לאתר קומפוסט תעשייתי. כדי שיעשה כן, הוא צריך להיות מושלך לפח ייעודי לפסולת אורגנית בלבד (כגון הפח החום- המצוי בישראל ב-10 רשויות בלבד), וחלקו היחסי בפסולת המטופלת בקומפוסט צריך להיות נמוך משמעותית מהפסולת האורגנית, אשר עיכולה מייצר את התנאים להתכלות הפלסטיק. כך לדברי המשרד להגנ"ס.

המשרד מדגיש כי כלים חד פעמיים העשויים מחומרים שהם מתכלים במהותם כמו נייר בלבד, עלי בננה או במבוק, אינם נכללים במיסוי החדש.

המשרד גם מסביר כי מוצרי נייר המכילים ציפוי פלסטיק, כלים אלו מייצרים את אותן ההשלכות הסביבתיות השליליות שמייצרים כלים שעשויים לחלוטין מפלסטיק. למעשה כלים אילו אינם מתאימים למיחזור. לפיכך, גם כלים אילו יכללו במס הקנייה.

באשר להצעה להחיל את המס לפי משקל הפלסטיק בכלי ולא משקל הכלי עצמו, לפי הערכת המשרד להגנת הסביבה, אפשרות זו לא תביא להתייקרות המוצר באופן שיביא לשינוי התנהגות.

באיחוד האירופי: איסור על שימוש במוצרי פלסטיק חד פעמי

ישראל מושפעת רבות מהפעילות הסביבתית של האיחוד האירופי. התוכנית של המשרד להגנ"ס הגיעה כחודש לאחר כניסתה לתוקף של דירקטיבת הפלסטיק האירופית שאושרה לפני שנתיים.

הדירקטיבה האירופאית מחמירה הרבה יותר מהמס הישראלי ואוסרת על השימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים רבים כגון צלחות וסכו"ם חד פעמיים, ומגבילה את השימוש במוצרים אחרים כמו אריזות ועטיפות מפלסטיק, תוך דרישה לסמנם לידיעת הצרכנים.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "ישראל מכורה לפלסטיק חד-פעמי והגיעה העת להיגמל. התועלת מכלים חד-פעמיים היא קצרת טווח עבור הצרכנים שרוכשים אותם, אבל הם מייצרים נזקים סביבתיים שכל המשק סובל מהם, למשך שנים רבות קדימה. השימוש הגובר והבזבזני בכלים חד-פעמיים הפך להרגל נפסד של צריכת מוצר מזיק, שבמונחים כלכליים מהווה כשל שוק ולכן מחייב התערבות ממשלתית – כפי שמבצעים משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה".

------

מסמכים רלוונטיים:

  1. טיוטת הצעות