המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר הודיעו כי הם מגבשים תוכנית להפחתת השימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים על ידי הטלת מס קנייה הן על ייבוא והן על ייצור מקומי. המס צפוי כנראה להכפיל את מחירם של הכלים החד פעמיים, זאת לאחר שהמשרד להגנ"ס בדק ומצא שהכפלת המחיר יביא להפחתה של כ-40% בצריכה של מוצרי פלסטיק חד פעמי. עם זאת, גובה המס הסופי ייקבע בהמשך.

המס צפוי לחול על צלחות, קערות, כוסות, סכו"ם וקשיות חד פעמיים ואמור להיכנס לחוק ההסדרים שילווה את התקציב.

כבר בשנת 2019 משרד האוצר שקל להטיל מס על כלים חד פעמיים, כחלק ממאמץ לצמצם את הגירעון התקציבי שנוצר בתקופת משבר הקורונה, אך ההחלטה נדחתה. כשנה לאחר מכן, הארגונים הירוקים פנו במכתב לאוצר ודרשו להטיל מס שיצמצם את השימוש במוצרי פלסטיק חד פעמי ויפחית את הנזק הסביבתי.

לפי המשרד להגנ"ס, ישראל צורכת פי 5 כלים חד פעמיים ביחס לתושבי האיחוד האירופי. הצריכה הביתית השנתית עומדת על 7.5 ק"ג לנפש עם הוצאה שנתית כוללת של 1.3 מיליארד ₪ במגזר הביתי.

כתבות רלוונטיות:

1. משרד האוצר שוקל להטיל מס על חד"פ, 05.9.2019
2. הארגונים הירוקים: יש להטיל מס על חד"פ, 08.7.2020
3. משרדי הממשלה מחפשים חלופה לחד"פ, 07.9.2020
4. האיחוד האירופי אישר את דירקטיבת הפלסטיק החד פעמי, 25/6/2019
5. מידע נוסף על פסולת עירונית ביתית | infospot

תושבי ישראל צורכים מעל 68 אלף טונות מוצרי פלסטיק בשנה

מנתוני המשרד להגנ"ס עולה שהמגזר הביתי בישראל צורך 68,344 טונות כלי פלסטיק חד פעמיים בשנה. הצריכה הביתית הכפילה את עצמה בעשור האחרון, כאשר ב-2009 נרכשו 670 מיליארד פריטים לשוק הביתי ובשנת 2020 המספר עמד על כ-1,218 מיליארד פריטים.

צריכת ביתית של פלסטיק חד פעמי בישראל

עוד עולה מהנתונים כי הצריכה הביתית מהווה 75%-70% מסך הצריכה של כלים חד פעמיים, ולעומת זאת באירופה הצריכה הביתית היא רק של 38%, והצריכה המוסדית עומדת על 62%. ההוצאה השנתית של כלל המגזר הביתי הישראלי על כלי פלסטיק חד פעמי נאמדת ב-1.3 מיליארד ₪.

עדיף להטיל מס מאשר לאסור שימוש

נבחנו מספר חלופות להפחתת השימוש במוצרים פלסטיק חד פעמי, אך לבסוף נבחרה שיטת הטלת המס מאחר שהיא אמורה להיות יעילה ומשתלמת יותר כלכלית בהשוואה לאיסור על צריכת מוצרים או חומרי גלם מסוימים, כפי שנקט האיחוד האירופי.

מכיוון שקשה לאמוד את העלות של ההשפעות החיצוניות של השימוש בפלסטיק חד פעמי, הוחלט להשתמש במדד אחר לקביעת גובה המס: הנכונות של הצרכן לשלם (במילים אחרות, עד כמה הוא מוכן לספוג העלאה במחיר ומתי הוא יוותר על הרכישה). לפי העבודה שבוצעה עבור המשרד להגנ"ס, ככל שמחיר המוצרים יוכפל, כלומר יעלה ב-100%, צפויה הפחתה של 41% בצריכת כלי פלסטיק חד פעמיים בישראל.

באיחוד האירופי: איסור על שימוש במוצרי פלסטיק חד פעמי

ישראל מושפעת רבות מהפעילות הסביבתית של האיחוד האירופי. התוכנית המתגבשת של המשרד להגנ"ס מגיעה לאחר כחודש בלבד מכניסתה לתוקף של דירקטיבת הפלסטיק האירופית שאושרה לפני שנתיים. הדירקטיבה אוסרת על השימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים רבים כגון צלחות וסכו"ם חד פעמיים, ומגבילה את השימוש במוצרים אחרים כמו אריזות ועטיפות מפלסטיק, תוך דרישה לסמנם לידיעת הצרכנים.

לפי האיחוד האירופי, מעל 80% מהפסולת הימית מורכבת מפלסטיק חד פעמי שנועד לשימוש קצר בלבד. שאריות הפלסטיק מזיקות לחיים הימיים ולמגוון הביולוגי, לרבות לצבי ים, כלבי ים, לווייתנים וציפורים, אך גם לדגים ורכיכות, ולבסוף לשרשרת המזון האנושית. מעבר לכך, אף שפלסטיק הוא חומר נוח, שימושי ובעל ערך, הוא משפיע לרעה על הכלכלה, בין היתר משום שעלויות הניקוי שלו גבוהות.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "כמו סיגריות ואלכוהול, גם פלסטיק חד-פעמי הוא התמכרות. בעוד שבאיחוד האירופי הצריכה הביתית מוערכת ב-1.5 ק"ג כלי פלסטיק חד-פעמיים לנפש בשנה, בישראל הצריכה הביתית עומדת על 7.5 ק"ג לנפש, כלומר גבוהה פי 5. אנחנו טובעים בפלסטיק חד-פעמי, וכולנו רואים את ההשפעה הבעייתית שלו על ניקיון הארץ ועל איכות חיינו. מיסוי עולה בקנה אחד עם עקרון שלפיו 'המזהם משלם', כך שמי שבוחר לצרוך כלים חד-פעמיים בכמות גבוהה, הוא זה שיישא באופן המשמעותי ביותר בעלות הנזק. ייצור הפלסטיק החד-פעמי מבוסס על דלקים מזהמים ויש לו השפעה שלילית גם על משבר האקלים. אני קוראת לכולם לעבור לכלים רב-פעמיים, למען הבריאות והסביבה של כולנו".

שר האוצר אביגדור ליברמן: "צריכת הכלים החד-פעמיים בישראל עולה בקצב מהיר וחריג בהיקפיו. תמריצים כלכליים יכולים להכווין את הציבור להתנהגות סביבתית יותר. בדומה למדינות רבות בעולם שנוקטות בצעדים להפחתת השימוש בחד"פ, חלה גם עלינו החובה לנקוט בצעדים להפחתת השימוש בכלים אלה, תוך הובלת שינוי צרכני התנהגותי משמעותי. כבר הנחתי את עובד משרדי להיפרד מהשימוש בכלים חד פעמיים. ההחלטה שאנו מביאים היום היא צעד נוסף בדרך למדינה ירוקה יותר שמיושרת גם עם הסטנדרטים בשאר המדינות המפותחות בעולם".

---

מסמכים רלוונטיים: