המשרד להגנת הסביבה פרסם את נוהל ההכרה בתאגידי מיחזור לצורך יישום חוק פסולת אריזות, לקראת תקופת ההכרה הרביעית שתתחיל ב-1 בדצמבר 2026 ותסתיים ב-30 בנובמבר 2031.
מתחילת מועד יישום חוק האריזות בשנת 2011 ועד היום, רק תאגיד תמיר קיבל הכרה מהמשרד להגנ"ס, שאותה הוא חידש מדי 5 שנים. ככל הנראה, המצב הזה לא הולך להשתנות בקרוב, משום שבנוהל ההכרה החדש נאמר שכדי להבטיח את יישום החוק, יש להכיר רק בגוף אחד עד שיושלם תהליך החקיקה של תיקון חוק פסולת אריזות.
אם כן, איזה דגשים יקבל תאגיד תמיר מהמשרד להגנ"ס בתקופת ההכרה החדשה? נוהל ההכרה המעודכן שם דגש על הגדלת כמות פסולת האריזות הנאספת מהמגזר הביתי באמצעות חיזוק שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות, הכרה במיחזור איכותי בלבד, פריסה רחבה יותר של פחים כתומים וגם הרחבת והעמקת ההסברה ברשויות המקומיות.
המשרד להגנ"ס מסביר כי הסיבה לכך היא שלמרות הרחבת פריסת תשתיות האיסוף בתקופת ההכרה האחרונה, שיעור הפסולת הנאספת ממשקי הבית נותר בעשור האחרון בלי שינוי. במשרד להגנ"ס סבורים שאחת הסיבות העיקריות לכך היא הסברה לא מספקת.
בקשות להכרה כגוף יישום מוכר לחוק פסולת אריזות אפשר להגיש עד 25.6.2026.
קישור לנוסח המלא של תנאי ההכרה המעודכנים מופיע בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:
לפי הנוהל המעודכן, נראה שלמרות ההמלצה של הועדה הבינמישרדית לפתוח את ענף פסולת האריזות לתחרות, מסתמן שגוף היישום תמיר ימשיך להחזיק במונופול גם בתקופת ההכרה הרביעית.
כזכור, ועדה בין-משרדית, שהוקמה במסגרת החלטת ממשלה בנושא טיפול בפסולת, בחנה את סוגיית התחרות בענף פסולת האריזות.
בחודש יולי 2024 פורסמו מסקנות הצוות כשההמלצה המרכזית הייתה להגביר את התחרות בענף, כלומר שהמשרד להגנ"ס יכיר בתאגיד מיחזור אריזות נוסף (או מספר תאגידים), חוץ מתאגיד תמיר המשמש גוף יישום יחידי מאז כניסתו לתוקף של חוק האריזות לפני כ-15 שנה.
נוסף על כך וכדי להבטיח את השגת התועלות מהתחרות, ובמקביל כדי להימנע מהכשלים האפשריים, המליצה הוועדה שהמשרד להגנ"ס יכין תיקון חקיקה לחוק האריזות שיסדיר את הנושא ושיפורסם בתוך שנה (תאריך היעד היה יוני 2025).
כ-5 חודשים לאחר תאריך היעד, בחודש נובמבר 2025, המשרד להגנ"ס פרסם תזכיר לתיקון חוק האריזות המבוסס על המלצות הצוות הבין-משרדי ושמטרתו בין היתר להסדיר את מבנה שוק האריזות כשוק מרובה גופים מוכרים, כולל הקמה של מנגנוני התיאום והבקרה הנדרשים.
אלא שבנוהל שפורסם כעת, המשרד להגנ"ס מציין שעד שיושלם תיקון החוק וכדי שלא לפגוע ביישום מטרות החוק, אין לפתוח את ענף פסולת האריזות לתחרות ולהכיר ביותר מגוף יישום אחד.
הדגש העיקרי בנוהל ההכרה המעודכן הוא כאמור הרחבת האיסוף והמיחזור של פסולת אריזות מהמגזר הביתי.
לפי המשרד להגנ"ס, מאז כניסת החוק לתוקף ב-2011 ובמהלך 3 תקופות הכרה, רוב הרשויות המקומיות התקשרו עם גוף יישום מוכר וליותר מ־80% ממשקי הבית יש גישה לתשתיות להפרדת פסולת אריזות. למרות זאת, בעשור האחרון שיעור פסולת האריזות הנאספת למיחזור ממשקי הבית נותר נמוך ולא חל בו שינוי מהותי.
כמו כן, ממצאי סקר הרכב וכמות הפסולת בפח הירוק שערך המשרד להגנ"ס בשנת 2023, מראים שכ-25% ממשקל הפסולת המעורבת הביתית וכ־47% מנפחה מורכבים מפסולת אריזות. עוד מוערך שמדי שנה כ-500 אלף טון של פסולת אריזות מושלכת לפחי הפסולת המעורבת הביתית ומועברת להטמנה.
בשל כך המשרד להגנ"ס דורש שבתקופת ההכרה הרביעית ייושמו צעדים שיגדילו באופן ניכר את כמויות פסולת האריזות הנאספות למיחזור ממשקי הבית, בין היתר באמצעות:
לפי הנוהל המעודכן, על גוף היישום להציג תוכנית שמטרתה להגביר את האיסוף מהרשויות המקומיות ולהניע את הציבור להפריד פסולת בבית ולהשליך אותה באופן מוסדר. התוכנית חייבת לכלול גם פירוט של המשאבים שיושקעו בנושא, כולל תמריצים, מנגנוני שיפוי והסרת חסמים תפעוליים. כדי לוודא שהתוכנית שתגובש אכן יעילה וממלאת את מטרתה, ייערכו מדידות תקופתיות של כמויות פסולת האריזות שנאספו, ובמידת הצורך התוכנית תעודכן.
כדי להגדיל את הנגישות לפחים הכתומים, הנוהל המעודכן קובע כי היקף הפריסה של הפחים הכתומים יגדל ל-95% ממשקי הבית בישראל, ולא פחות מ-3 מיליון משקי בית עד סוף שנת ההכרה הראשונה (סוף 2027).
בנוהל הקודם נקבע שהפריסה תהיה 90% ו-2.8 מיליון משקי בית בסוף תקופת ההכרה (2026).
בנוהל ההכרה המעודכן מוסבר שיש צורך להשקיע בהסברה ייעודית כדי להגדיל את שיעור הפסולת המופרדת במקור במשקי הבית.
לפי המשרד להגנ"ס, מבדיקה שנערכה עולה שבכ-90 רשויות מקומיות, שהן כ-45% ממשקי הבית בעלות נגישות לתשתית הפרדה לפסולת אריזות, לא נעשית הסברה מקומית לתושבים. יתרה מזו, גם ברשויות שכן הייתה בהן הסברה, משקל האריזות שנאספו ממשקי הבית נותר בלי שינוי.
כדי להגדיל את כמויות פסולת האריזות הנאספת מהמגזר הביתי, הנוהל המעודכן מנחה את גוף היישום להגדיל את ההשקעה בתחום ההסברה ולגבש תוכנית הסברה מפורטת ומותאמת לאזורים, לפי יישום ההפרדה בשטח. על התוכנית לכלול גם הערכה תקציבית.
מטרת ההסברה:
---
מסמכים רלוונטיים: