ועדה בינמשרדית שבחנה את סוגיית הכנסת התחרות לענף פסולת אריזות, פרסמה דוח מסכם, שממליץ להכניס תחרות לענף, כלומר שהמשרד להגנ"ס ייתן הכרה לתאגיד מיחזור אריזות נוסף (או מספר תאגידים), מלבד תאגיד תמיר שמשמש כגוף יישום יחידי בישראל מאז כניסת חוק האריזות לתוקף בשנת 2011.

הדוח מציין כי הכנסת תחרות נדרשת כדי להעלות את כמות פסולת האריזות הנאספת וממוחזרת, בדגש על המגזר הביתי, לייעל את המנגנון התפעולי והניהולי של הגופים המוכרים, לאזן את עליית דמי הטיפול, ולהגדיל את כמות יבואני ויצרני האריזות שחתומים עם גוף מוכר.

מנגד, בדוח הוזכרו חששות מהכנסת תחרות לענף פסולת אריזות, בינהן: פגיעה בתנאי השירות לציבור ובאופן הטיפול בפסולת (מרוץ לתחתית), כניסת גורמי פשיעה, הפחתה בכמות היבואנים והיצרנים החתומים עם תאגיד מיחזור, ועוד.

כדי להבטיח את השגת התועלות האפשריות מהתחרות, ובמקביל להמנע ממימוש הכשלים האפשריים, הדוח מסכם כי יש להכניס תחרות רק לאחר תיקון חקיקה שיסדיר את הנושא. בהתאם לכך, המשרד להגנ"ס התחייב להכין תזכיר תיקון חוק פסולת אריזות בתוך שנה.

קישור לדוח של הוועדה מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. ביהמ"ש: צריך לקדם תחרות בענף הטיפול בפסולת האריזות, 23.01.2024
2. פסולת אריזות: בוחנים הכנסת תחרות, 08.08.2023
3. עשור לחוק האריזות: כמחצית מהאריזות בישראל ממוחזרות, 22.11.2023
4. תמיר קיבל 5 שנים נוספות. האם הן יהיו ללא תחרות? 12.2021
5. למידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

העתירה שגרמה למשרד להגנ"ס לקבל החלטה

מיום כניסת חוק פסולת האריזות לתוקף, בשנת 2011, ניסו תאגידים נוספים לקבל הכרה מהמשרד להגנ"ס כגופים מוכרים ליישום חוק פסולת אריזות, לצד תאגיד המיחזור תמיר, היחידי שקיבל הכרה, אך ללא הצלחה.

במשך השנים המשרד להגנ"ס דיבר בשני קולות, מצד אחד הוא לא אישר בקשות הכרה נוספות מלבד תמיר, מבלי לומר שמדובר במדיניות רשמית שמתנגדת תחרות. מצד שני בכירי המשרד התבטאו בעד הכנסת תחרות, אך בכפוף לעדכון החוק כדי להבטיח תחרות מוצלחת.

אלא שהמשרד להגנ"ס לא קידם את הנושא, וחזר ואמר כי לא ניתן לפתוח את הענף לתחרות, מבלי להסדיר את החקיקה, אותה הוא לא קידם, וחוזר חלילה.

בשנת 2022, עמותת צלול ותאגיד בשם נטלי תאגיד מיחזור אריזות, עתרו לבית המשפט נגד המשרד להגנ"ס שדחה פעמיים את הבקשות של נטלי להיות גוף מוכר ליישום חוק האריזות. מעט לאחר מכן, בחוק ההסדרים שנלווה לתקציב המדינה לשנת 2023-2024, נכלל סעיף (שהפך להחלטת ממשלה) לפיו תוקם וועדה בינמשרדי שיבחן דרכים להגברת התחרות בתחום הפסולת בישראל, עם דגש על פסולת אריזות.

הוועדה הבינמשרדית כללה נציגים מהמשרד להגנ"ס, משרד רה"מ, משרד האוצר, משרד הכלכלה, רשות התחרות, והמועצה הלאומית לכלכלה.

החל את עבודתו לפני כשנה, במקביל, בינואר האחרון, בית המשפט נתן פסק דין בעתירה שהגיש תאגיד נטלי, ובו קבע כי על המשרד להגנ"ס לקדם תחרות בענף הטיפול בפסולת האריזות, וכי על הוועדה הבינמשרדי להגיש את מסקנותיו עד לתאריך 15.07.2024.

בהתאם לכך, פורסם כעת דוח הוועדה.

הסוגיות: יבואנים טרמפיסטים, אריזות זרם ביתי, הוזלת דמי הטיפול

הדוח מציג את הבעיות שיש כיום בענף פסולת אריזות, שהכנסת תחרות תוכל לתת להם מענה.

הנתונים מראים כי רק כ-50% מהאריזות שנכנסות לשוק הישראלי, ממוחזרות על ידי תאגיד תמיר. הסיבה העיקרית היא שבניגוד לחוק, כ-43% מהיבואנים ויצרנים של אריזות טרם התקשרו עם תאגיד תמיר, לא מדווחים לו, ולא משלמים לו (טרמפיסטים). הוועדה מקווה שהכנסת תחרות תגדיל את כמות היבואנים והיצרנים שחתומים עם גוף מוכר ליישום חוק פסולת אריזות.

בעיה נוספת היא שתאגיד תמיר נשען בעיקר על איסוף ומיחזור פסולת אריזות מהמגזר העסקי/מוסדי כדי לעמוד ביעדי המיחזור שקובע החוק. 75% ממשקל פסולת האריזות שתמיר אוסף, היא מהזרם המסחרי, ורק 25% מהמגזר הביתי, אף על פי שהמגזר הביתי אחראי ל 70% מהאריזות שנמכרות בארץ. תמיר פועל כך מכיוון שיותר זול וקל לאסוף ולמחזר פסולת אריזות מהזרם המסחרי, וזה מספיק לו כדי לעמוד ביעדי המיחזור של החוק.

במשרד להגנ"ס מעוניינים להגדיל את איסוף פסולת האריזות מהמגזר הביתי, ולשם כך מבקשים להעלות את יעדי המיחזור, וכאמור סבורים כי הכנסת תחרות לענף, תסייע בכך.

בנוסף לכך, בדוח טוענים כי שיעור ההתייקרות בדמי הטיפול שמשלמים היצרנים והיבואנים לתמיר, היה גבוה משמעותית משיעור ההתייקרות הממוצע במשק, בשנים האחרונות. תחרות צפויה להוזיל את דמי הטיפול, היות והגופים המוכרים יתחרו בינהם על יבואנים ויצרנים שיחתמו איתם, ואשר יבקשו לשלם דמי טיפול נמוכים יותר.

החששות: מרוץ לתחתית, גידול בכמות הטרמפיסטים

מסתבר, כי דווקא הסוגיות שהכנסת התחרות אמורה לפתור, הן אלה שגם מעלות חששות. למשל, עולה חשש שתחרות לא מבוקרת תגרור הורדת דמי טיפול מצד גופי היישום המוכרים לצורך גיוס יבואנים ויצרנים (מרוץ לתחתית), שתפגע בשירות של איסוף ופינוי פסולת אריזות ברשויות המקומיות, הימנעות ממתן שירות באזורים מרוחקים, פגיעה באיכות הטיפול ומיחזור הפסולת, ועוד.

חשש נוסף, הוא שהתחרות תביא דווקא לעלייה בכמות יבואני/יצרני האריזות הטרמפיסטים שלא חתומים, לא מדווחים ולא משלמים. החשש הזה נובע מהניסיון של מקומות אחרים בעולם, שנבדקו במסגרת עבודת הוועדה.

חשש נוסף, הוא שגופי היישום, יתמקדו באיסוף פסולת אריזות מהזרם המסחרי, מכיוון שיותר קל וזול, ויזניחו את הזרם הביתי. או לחלופין שתהיה חוסר התאמה בין ההכנסות שמגיעות מדמי הטיפול של היבואנים/יצרנים, לבין ההוצאות שתלויות בתמהיל האיסוף מהמגזר הביתי או המסחרי.

חשש נוסף, הוא כניסתם של גורמים עבריינים לתחום.

הפתרונות: מסלקה, ותיקוני חקיקה

כדי להבטיח שהכנסת תחרות תממש את התועלות, אך לא את החששות, הדוח מבהיר כי יש צורך בעדכון חוק פסולת אריזות, תוך דגש על מספר דברים, בינהם:

• מנגנון איזון ומסלקה: מנגנון לניהול תחרות מבוקרת שיאזן בין דמי הטיפול המועברים לגופים המוכרים בהתאם ליבואנים והיצרנים החתומים עמם, לבין ההוצאות התפעוליות שלהם, שנגזרות בעיקר מהיקף השירות שניתן לשלטון המקומי. כלומר, הפרדה בין התפעול (איסוף, מיון ומיחזור) לבין המימון (דמי הטיפול)
• עדכון יעדי המיחזור בחוק, תוך בחינת אפשרות לקבוע יעדים נפרדים למגזר הביתי
• מנגנוני פיקוח למניעת כניסת גורמי פשיעה, הלבנת הון והונאות.
• יישום של אחד מבין 3 המודלים שהוצגו בדוח:
  1. תחרות על השוק במקטע הטיפול, ותחרות בתוך השוק במקטע המימון
  2. תחרות בבתחום השוק במקטע הטיפול – חלופת "ערך הפסולת"
  3. תחרות במקטע המימון וחלוקה גיאוגרפית של מקטע הטיפול

התייחסויות

אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי במשרד להגנ"ס: "לאחר דיונים מקצועיים, הגיע הצוות למסקנה כי תחרות שתכלול מנגנון לתיאום עשויה להיטיב עם שוק הטיפול בפסולת האריזות ולהביא לשיפור השירות לציבור. לשם כך נפעל לגיבוש של הצעה לתיקון החוק".

מתאגיד מיחזור האריזות תמיר נמסר: ״ככל שהחקיקה החדשה תביא ליישום מיטבי של חוק האריזות ותגרום לגיוס יצרנים ויבואנים רבים שלא קשורים עם הגופים המוכרים, תשפר את השרות לתושב ותסייע להגברת המחזור, נשמח מאוד להיות שחקן משמעותי במודל כזה. עד אז, נמשיך להוביל את מחזור האריזות בישראל, לחזק ולהדגיש את התשתית התפעולית, להשקיע בחינוך הציבור וכמו כן נמשיך להשקיע בטכנולוגיה ככלי מרכזי לשרות הציבור ונדחוף משמעותית לקידום כלכלה מעגלית״.

לימור גורליק מנהלת תחום מניעת זיהום פלסטיק ופסולת בעמותת צלול שהייתה צד בעתירה: "התהליך שניהל המשרד להגנ"ס היה רצוף בכשלים וגם הדוח אינו מחדש דבר שהרי המחוקק קבע כבר למעלה מעשור שיש צורך בתחרות בשוק האריזות. המשרד אינו מפרט מהו מודל התחרות הרצוי ומפזר אמירות שללא תיקון החוק, מהלך שייקח שנים רבות, אין טעם להכניס גוף מיחזור אריזות נוסף. בהיעדר שקיפות ונתונים עדכניים, מתייחס המשרד לנתוני איסוף פסולת אריזות מלפני עשור ויותר, וגם כשלכאורה תאגיד תמיר מציג עמידה פורמלית ביעדים, ידוע לכל שהעמידה מגיעה הודות לאיסוף פסולת מהזרם המסחרי וקרטונים ולא הודות לאיסוף פסולת אריזות ביתיות מהפחים הכתומים, שם שיעורי המיחזור, לפי הדוחות המבוקרים האחרונים שהעביר התאגיד למשרד להגנ"ס, הם מכפירים ואינם מגיעים אפילו ל 5% מכלל האריזות הביתיות בישראל.

לאור משבר הפסולת החמור במדינה, אנחנו דורשים שהמשרד להגנ"ס ימצא דרך, כבר בתקופת הביניים, לקדם במיידי תחרות בשוק האריזות, שתיתן מענה לביצועים המבישים של תאגיד תמיר, בעיקר באיסוף פסולת אריזות ביתית."

-------

מסמכים רלוונטיים: