בדיון שהתקיים לאחרונה בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, המשרד להגנת הסביבה הודיע כי הוא בוחן שני שינויים מהותיים בענף פסולת האריזות: הראשון - פתיחת ענף פסולת אריזות לתחרות, והשני – הסכם עם המכס כי יבואן לא יוכל להכניס מוצרים לישראל מבלי שהראה הסכם התקשרות עם תאגיד המיחזור לפסולת האריזות - תמיר.

אם ימומשו, תוצאות שני צעדים אלה יכולות להיות דרמטיות. יש לשער שפתיחת השוק לתחרות תביא להורדת דמי הטיפול שגובה תמיר מהיצרנים והיבואנים של אריזות ומוצרים ארוזים – זו הסיבה העיקרית לרצון של היבואנים והיצרנים לקדם את הצעד הנ"ל. אך קיים חשש מהמחיר הסביבתי שצעד זה יגבה. במקביל, איגוד לשכות המסחר שלח מכתב לרה"מ ובו ביקש לשקול הכנסת תחרות לענף פסולת האריזות.

לגבי הנושא השני, הגבלת יבוא בכפוף להתקשרות עם תמיר יכולה לגרום לאלפי יבואנים שעד היום הפרו את חוק האריזות – להתקשר עם תמיר. כתוצאה מכך יירד חלק מהנטל הכלכלי על היבואנים והיצרנים שפועלים כחוק וחתומים עם תמיר, ובעיקר, תתאפשר תחרות הוגנת יותר בין היבואנים והיצרנים שהתקשרו עם תמיר ומימנו את פעילותו מאז שנת 2011, לבין היבואנים שלא התקשרו ולכן נושאים בעלויות מופחתות.

הפרטים המלאים לפניכם. קישור למצגות של המשרד להגנ"ס ושל תאגיד המיחזור תמיר, מופיעים בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. המיקוד של המשרד להגנ"ס לשנת 2022, 03.2022
2. תמיר קיבל 5 שנים נוספות. האם הן יהיו ללא תחרות? 12.2021
3. 400 יבואנים ויצרנים חתמו עם תאגיד מיחזור פסולת האריזות, 15.9.2022
4. ניטור פחים כתומים, 13.4.2022
5. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

רוצים תחרות אך חוששים מפגיעה ביישום החוק

נושא התחרות בענף פסולת האריזות נמצא על השולחן מיום כניסתו של החוק לתוקף בשנת 2011. אמנם רק תאגיד תמיר קיבל את ההכרה של המשרד להגנ"ס, והוא פועל כמונופול בתחום, אך לאורך השנים היו גופים שונים שניסו לקבל הכרה וסורבו, והמשרד להגנ"ס נדרש לנושא התחרות והציג עמדות שונות בתקופות שונות.

בשנים האחרונות, עם למעלה מ- 2,000 יבואנים ויצרנים שחתומים על תמיר ומשלמים לו מדי שנה דמי טיפול, חלקם מבקשים להכניס תחרות לשוק בניסיון להוריד את דמי הטיפול. לכאורה יש כאן גם אינטרס ציבורי של הורדת יוקר המחייה, שכן עלויות יישום חוק האריזות מתגלגלות לבסוף לצרכנים, ואם אפשר ליישם את החוק בצורה יעילה וזולה יותר, למה לא?

למה לא? ובכן, קיים חשש מהמחיר הסביבתי שצעד זה יגבה, כי תחרות עלולה לגרום לתאגידי המיחזור 'לרוץ לתחתית', כלומר תחרות על דמי הטיפול הנמוכים ביותר כדי להחתים כמה שיותר יבואנים ויצרנים. מצב כזה יכול שלא להשאיר בידי תאגידי המיחזור תקציב הולם ליישם את החוק ולספק שירות איכותי לתושבים ולרשויות המקומיות, ולהשקיע בתהליכי מיחזור.

המשרד להגנ"ס כבר הסביר בעבר כי נדרשים תיקוני חקיקה כדי שאפשר יהיה מצד אחד להכניס תחרות, ומצד שני לשמור על מימוש מטרות חוק האריזות.

לדברי נציג תאגיד תמיר בדיון בכנסת, הסכום הממוצע שהוא גובה עבור טיפול בכל אריזה הוא 3 אגורות בלבד, זאת בהשוואה ל-30 האגורות שמשלמות חברות המשקאות עבור מיחזור בקבוקים, כדוגמא. התאגיד הדגיש את היותו מוסד ללא כוונות רווח.

מדוע התחרות בפסולת אריזות חזרה לסדר היום?

מדוע נושא התחרות בפסולת אריזות עלה כעת לסדר היום? באמצעות חוק ההסדרים של הממשלה הנוכחית, אושרה החלטת ממשלה לפני חצי שנה שקובעת כי יוקם צוות ממשלתי בינמשרדי להגברת התחרותיות בתחום הטיפול בפסולת.

בדברי ההסבר שפורסמו, צוין כי המשרד להגנ"ס מעריך כי פוטנציאל המיחזור גדול בהרבה מהמיחזור בפועל, בשל העובדה שיצרנים רבים אינם מתקשרים עם גוף מוכר וכמויות הייצור שלהם אינן מדווחות. זאת, בין היתר, בשל עלויות דמי הטיפול הגבוהות שתמיר גובה.

כלומר, הטענה בחוק ההסדרים הייתה שהמחירים הגבוהים שנגרמים מחוסר התחרות בענף פסולת האריזות - הם שמונעים מיצרנים ויבואנים להתקשר עם תמיר כפי שנדרש מהם בחוק. אלא שדווקא ההצעה השנייה, לאסור שחרור מוצרים מיובאים מהמכס ללא הוכחת התקשרות עם תמיר, היא זו שיכולה לגרום ליבואנים להתקשר עם תמיר מיידית.

כאמור, במהלך הדיון בכנסת, עדכן סמנכ"ל השלטון המקומי במשרד להגנ"ס, אלעד עמיחי, כי הוועדה הבינמשרדית לבחינת התחרות בענף הפסולת קמה והחלה את עבודתה.

איגוד לשכות המסחר: תמיר פועל כמונופול מוחלט

איגוד לשכות המסחר, שמאגד בין היתר יבואנים, הצטרף גם הוא לקריאה לפתוח את ענף פסולת האריזות לתחרות, והוא פנה בשבוע שעבר במכתב לראש הממשלה נתניהו וביקש ממנו שהצוות הבין-משרדי לטיפול ביוקר המחיה ידאג להכניס תחרות לשוק האריזות ולהביא להפסקת מעמדו של תאגיד תמיר כמונופול.

לדברי איגוד לשכות המסחר תאגיד המיחזור תמיר "פועל כמונופול מוחלט לכל דבר ומחייב את כלל המגזר העסקי במשק עבור השירותים של פינוי פסולת אריזות". באיגוד מקווים כי הכנסת תחרות לתחום תוזיל את העלות הנ"ל.

סגירת המכס תפתור את בעיית היבואנים הטרמפיסטים

לפי דברי אלעד עמיחי, סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנ"ס, במהלך הדיון בכנסת, בימים אלה פנה המשרד לממונה על מינהל הייבוא במשרד הכלכלה בנוגע לרישיון ייבוא. המשרד מבקש לבדוק אפשרות לסגור את המכס בפני יבואנים שטרם התקשרו עם תמיר. בעבר צעד זה כבר נבחן, אולם לא הבשיל מחשש להכבדת הבירוקרטיה על יבואנים.

עמיחי הוסיף כי המשרד בחר לקדם את הנושא מחדש מאחר שהם מעריכים כי 40% לפחות מהיבואנים הנדרשים לכך (כמו גם מהיצרנים, שעניין המכס לא נוגע להם) טרם התקשרו עם תאגיד תמיר. הדבר הזה יוצר מצב שבו היבואנים והיצרנים שמתמחקים מיישום החוק זוכים ביתרון תחרותי ועלויות מופחתות, ואילו אותם 2,000 יבואנים ויצרנים שכן פועלים כחוק והתקשרו עם תמיר – נושאים בנטל הכלכלי והתפעולי של חוק האריזות, כבר 12 שנים.

אמנם המשרד להגנ"ס הגביר את מאמצי האכיפה שלו בשנתיים האחרונות, והוציא מאות מכתבי התראה לפני הטלת עיצום כספי ליבואנים וליצרנים "חשודים". אך לפי ההערכות יש עוד יותר מ- 1,000 יבואנים ויצרנים שמתחמקים מיישום חוק האריזות. בעקבות המכתב, כ-200 עסקים התקשרו עם תאגיד תמיר, בעוד שעבור היתר הליך האכיפה נמשך.

ערן בושארי, מנכ"ל ומייסד חברת "ערנות לסביבה" המלווה מאות יבואנים ויצרנים ביישום חוקי אחריות יצרן ויבואן בדגש על חוק האריזות, התייחס לנושא שעל הפרק, בשיחה שקיים איתנו. לדבריו על הרגולטור קודם לשפר את יכולת החברות לדווח ולהסדיר את התחרות בענף ורק לאחר מכן להגביל יבוא. לדבריו, הגבלת ייבוא פתאומית בכפוף לעמידה בחוק האריזות באמצעות המכס, ללא בחינה מעמיקה של ההשלכות על החברות (יבואן מזערי, יבוא לשם יצוא ועוד), עלולה לייצר כאוס.

ייעול המיחזור: פח כתום ליד כל פח ירוק

נושא נוסף שעלה בדיון הוא שיעור האיסוף והמיחזור של פסולת אריזות מהמגזר הביתי, בהשוואה למגזר העסקי.  לפי דוח שפרסם המשרד להגנ"ס לפני 4 חודשים, כ- 70% מפסולת האריזות נאספת על ידי תמיר מהמגזר העסקי.

לדברי תאגיד תמיר, המפתח להעלאת אחוז המיחזור במגזר הביתי נמצא גם בידי רשויות מקומיות, שבחלקן מעדיפות הצבה של פח כתום מרכזי עבור כמה בתים, במקום הצבה של פח כתום ליד כל פח ירוק. השיקולים לכך שונים, אך ברור שתושבים ימחזרו יותר ככל שהפח הכתום יהיה יותר קרוב וזמין להן, או במילים אחרות – פח כתום ליד כל פח ירוק.

אמנם המשרד להגנ"ס דרש מתאגיד תמיר בתנאי ההכרה לפריסה של פחים כתומים שישרתו 90% ממשקי הבית עד שנת 2025, אך לא הוגדר האם מדובר בפח בכל בניין, או בפח מרכזי בנקודות מיחזור אזוריות. ההחלטה הזו, איזה סוג פח כתום להציב, נתונה בידי הרשות המקומית.

---

מסמכים רלוונטיים: