ביהמ"ש: צריך לקדם תחרות בענף הטיפול בפסולת האריזות
בעקבות עתירה שהוגשה נגד המשרד להגנ"ס בגין סירובו לפתוח את שוק האריזות לתחרות, בית המשפט קרא לו למהר ולתקן את מחדלי העבר
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 23/1/2024

פסק דין תקדימי בעתירה בתחום הטיפול בפסולת אריזות: בית המשפט קבע כי התנהלותו של המשרד להגנת הסביבה לא סבירה בנוגע למניעת תחרות בענף באמצעות הכרה בגופי יישום מוכרים נוספים, לטיפול בפסולת אריזות.

מאז  כניסת חוק האריזות לתוקף בשנת 2011, המשרד להגנ"ס אישר רק גוף יישום אחד – תאגיד מיחזור האריזות תמיר – והמשרד מסרב לאשר גופים נוספים, בין היתר מחשש שהתחרות תביא לתחרות מחירים בדמי הטיפול שנגבים מהיבואנים והיצרנים, כך שההשקעה בתשתיות ובפעולות איסוף הפסולת ומיחזורה תפגע. לפי פסק הדין, ההתנהלות של המשרד להגנ"ס עד כה אינה משביעת רצון ויש צורך לפתור את הנושא בהקדם, על אף המלחמה.

מי שהגישה את העתירה היא חברת נטלי תאגיד למיחזור אריזות, לאחר שניסתה בשנים האחרונות לקבל הכרה כגוף מוכר 4 פעמים ללא הועיל. לעתירה הצטרפה עמותת צלול כידידת בית המשפט וסיפקה לשופטת נקודת מבט מקצועית על מצב שוק האריזות כיום. התגובה המלאה של עמותת צלול מופיעה בתחתית הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. חוק האריזות: דמי הטיפול לא יעלו ב-2024, 4.12.2023
  2. עשור לחוק האריזות, 22.11.2023
  3. תשע שנים ליישום חוק האריזות, 19.4.2023
  4. פורסמו דמי הטיפול לפסולת אריזות לשנת 2023, 30.11.2022
  5. 400 יבואנים ויצרנים חתמו עם תאגיד מיחזור פסולת האריזות, 15.9.2022
  6. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

הטענות: אין צורך בחקיקה להכנסת תחרות

עמותת צלול וחברת נטלי טענו בעתירה כי על אף שעבר יותר מעשור מאז שחוק האריזות נכנס לתוקף, תאגיד תמיר לא משיג את מטרות החוק, קרי להגדיל את המיחזור ולצמצם את ההטמנה. לכן אין ממשות בטענה שהוספת תחרות תפגע במטרות החוק. לפי העותרות, בחוק האריזות מוזכר בפירוש הצורך במספר גופים מוכרים ובחשיבות של שוק תחרותי לטובת יישום החוק ועמידה ביעדיו.

כמו כן, העותרת טענה שלפי המשרד להגנת הסביבה ניתן לאשר גופים מוכרים נוספים רק בעזרת תיקון לחקיקה הקיימת, זאת בניגוד לדעתו בעבר. המשרד מבקש גם שלצד תיקון החקיקה תיוסד "מסלקה", מעין גורם-על שיבחן את השוק באופן רציף כדי לקבוע את חלקו היחסי של כל גוף מוכר  ולאפשר חלוקת-על של המשאבים בין הגופים בהתאם לכמות האריזות שעליה אחראי כל גוף. בדרך זו, סבורים במשרד להגנת הסביבה, נשמרים איזונים בין המשאבים העומדים לרשות כל גוף, שלא על בסיס זהות הגופים עמם התקשר.

אולם העותרת טענה בעתירה שדרישת המשרד לתיקוני חקיקה וייסוד מסלקה כתנאי לאישור גופים מוכרים נוספים סותמת את הגולל על אפשרות להכיר בגוף מוכר נוסף.

עוד טענה העותרת שבמדינות אחרות פועלים אחרת ושהיא יכולה להציג לכך הוכחות, אך לא ניתנה לה הזדמנות. העותרת נתנה כדוגמה את שני הגופים המוכרים שפועלים בישראל בתחום הפסולת האלקטרונית, אקומיוניטי, ומ.א.י, מה שמראה שהדבר אפשרי גם ללא הסדרה מיוחדת.

עמותת צלול הוסיפה כי "היקף המחזור בישראל כמעט לא גדל בשני העשורים האחרונים והוא עומד על כ-20% מסך הפסולת בלבד. כישלון זה מהדהד בהשוואה לכך שאחוזי המיחזור באיחוד האירופי עלו בין השנים 2004-2017 מ-31% ל-46% ובגרמניה אחוז המיחזור הגיע אף ל 68%."

צלול הוסיפה שכבר לפני 7 שנים המשרד הצהיר כי נדרש צורך בהליך חקיקה, אולם לא קידם אותו. כמו כן, קביעת מצב שבו יונהג מודל מונופוליסטי חורגת מהסמכות שנקבעה בחוק.

המשרד להגנ"ס: חשש מ'מרוץ לתחתית' והזנחת המגזר הביתי

בתגובתו לעתירה השיב המשרד להגנת הסביבה כי קיים חשש שהגופים המוכרים שיקבלו הכרה יזניחו את איסוף הפסולת מהמגזר הביתי ויתמקדו במגזר העסקי המשתלם יותר. יצוין שגם כיום תאגיד תמיר מתמקד במגזר העסקי בעיקר וזה מצב שהמשרד מנסה לשנות. עוד נטען על ידי המשרד כי הכרה בגוף מוכר נוסף תחייב תיקון תנאי ההכרה של תמיר, המתבססים על תכנית עסקית שלא לוקחת בחשבון גוף עסקי נוסף.

המשרד אף הביע חשש מכך שפתיחת השוק לתחרות תגרום ל"מרוץ לתחתית" – כלומר מצב שבו כל גוף מוכר ינסה להוזיל את דמי הטיפול יותר ממתחריו כדי לזכות בלקוחות (יבואנים ויצרנים) וכך יישאר לו פחות כסף לבצע מיחזור איכותי.

הטענה המרכזית של המשרד, היא שכדי לפתוח את השוק לתחרות נדרשים כאמור שינוי חקיקה והקמת מסלקה. בשינוי החקיקה ייקבע בין היתר שההכנסות מהזרמים הכדאיים יותר והעלות הנמוכה של הטיפול בהם יסייעו במימון הטיפול ביתר פסולת האריזות (בעיקר במגזר הביתי). הדגש יהיה על קביעת כללים שיבטיחו שהגופים המוכרים לא יזניחו את המגזר הביתי לטובת העסקי.

בתגובה לעתירה המשרד להגנת הסביבה אף ציין כי למרות שהעותרת ידעה את הסיבות לאי אישורה כגוף מוכר, היא לא הציעה פתרונות בתוכנית העסקית שהגישה, שחלקם לפחות יתנו מענה על בעיית ההזנחה של האיסוף מהמגזר הביתי.

השופטת: המשרד להגנ"ס מתנער מאחריותו

בפסק הדין, השופטת הבעיה ביקורת, באומרה כי המשרד להגנת הסביבה החל לבחון את האפשרות להכיר בגוף נוסף כבר לפני עשור – ומאז לא התקדם כלל. כמו כן, השופטת מתחה ביקורת על כך שהמשרד ביקש מהחברות שהגישו הצעה להכרה בהן כגוף מוכר שיכינו תוכנית שתספק פתרונות לבעיות שבסמכותו, כגון החשש מהזנחת המגזר הביתי ועוד. "למעשה, המנהל (המשרד להגנ"ס) במובן מסוים התנער מאחריותו וסמכותו על גב הפונים".

השופטת אף ביקרה את המשרד להגנ"ס על כך שאפשר לעותרת להגיש בקשה להכרה כגוף מוכר לא פחות מארבע פעמים לפני שהחליט שנדרש קודם שינוי חקיקה.

עם זאת, השופטת ציינה כי אינה יכולה להכיר בחברות כגופים מוכרים ולמעשה לקבוע במקום המשרד להגנת הסביבה מי ייבחר כגוף מוכר. היא אף ציינה שאין בידה כלים להכריע אם אכן נדרש שינוי בחקיקה או שניתן להסתפק בקביעת תנאים לכל גוף נוסף שייבחר מלבד תאגיד תמיר.

בהקשר זה יצוין כי ביוני 2022 הקימו מספר משרדי ממשלה, ובהם הסביבה והאוצר, צוות בין משרדי לבחינת הנושא של פתיחת התחרות בענף פסולת אריזות והתנאים לאישור גופים נוספים. השופטת הגדירה תאריך דד-ליין – 15.7.2024 וקבעה כי אם הצוות יגיע למסקנה שלמשרד להגנת הסביבה אין סמכות להוסיף גופים נוספים, עליו להבהיר כיצד הוא מתכוון לפעול בפרק זמן סביר כדי שהדבר יתאפשר בסופו של דבר, בהתאם לכוונה המקורית של החוק. תקופת ההכרה הנוכחית של תאגיד תמיר צפויה להסתיים בדצמבר 2026, ולכן רצוי שעד אז העניין ייפתר, כך לפי השופטת.

רוצים תחרות אך חוששים מפגיעה ביישום החוק

נושא התחרות בענף פסולת האריזות נמצא על השולחן מיום כניסתו של החוק לתוקף בשנת 2011. אמנם רק תאגיד תמיר קיבל את ההכרה של המשרד להגנ"ס, והוא פועל כמונופול בתחום, אך לאורך השנים המשרד להגנ"ס נדרש לנושא התחרות והציג עמדות שונות בתקופות שונות.

בשנים האחרונות, עם למעלה מ-2,000 יבואנים ויצרנים שחתומים עם תמיר ומשלמים לו מדי שנה דמי טיפול, חלקם מבקשים להכניס תחרות לשוק בניסיון להוריד את דמי הטיפול. לכאורה יש כאן גם אינטרס ציבורי של הורדת יוקר המחייה, שכן עלויות יישום חוק האריזות מתגלגלות לבסוף לצרכנים. מנגד כאמור ניצב המשרד להגנת הסביבה עם הטענה שריבוי תחרות יכול לגרום בפגיעה באיכות המיחזור.

את עמותת צלול ייצגו עו"ד חגי קלעי ועו"ד חיה ארז, את העותרת ייצגו עו"ד קובי בר לב ועו"ד דורית בר.

התייחסויות

מעמותת צלול נמסר: "מנגנון תחרותי אמור להביא את הגופים המוכרים הנוספים להתחרות על איסוף הפסולת מהמגזר הפרטי ומהרשויות המקומיות. מאחר שלא נקבעו הוראות להפחתה במקור (בפועל רק 1% מהפסולת הביתית ממוחזרת במקור), "תמיר" מצליחה לעמוד ביעדי המחזור מאיסוף הפסולת מחברות יצרניות בלבד (כשרק  56% מהעסקים התקשרו עם תמיר למרות חובתם בחוק), וזאת ללא צורך לאסוף את פסולת האריזות הביתית שאוספות הרשויות המקומית. התוצאה - מרבית פסולת האריזות הביתיות, 83%, על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, מוצאת את דרכה להטמנה, בניגוד לחוק, שמשנת 2020 אוסר לחלוטין הטמנת אריזות, כשהמשרד להגנת הסביבה כמעט ולא מנסה לאכוף אותו. בשנת 2020 דורגה ישראל במקום ה-25 מתוך 27 מדינות שדיווחו על מחזור פסולת עירונית.את המציאות הקשה הזאת, שפוגעת בסביבה, ברשויות המקומיות ובבריאות הציבור יש לשנות ובהקדם האפשרי, טוענים בעמותה."

---

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה