לפי דיווח המשרד להגנת הסביבה, תאגיד המיחזור לפסולת אריזות "תמיר" מיחזר 74% ממשקל האריזות שנמכרו בישראל בשנת 2020 על ידי יבואנים ויצרנים שהתקשרו עימו. מדובר על כמות דומה לשנים קודמות, אלא שלפי הערכת המשרד הדיווחים לתמיר מייצגים רק מעט יותר ממחצית (57%) מכמות האריזות שנמכרה באותה שנה בישראל.

יתר האריזות שלא כלולות בדיווחים לתמיר שייכות ברובן ליבואנים וליצרנים שלא התקשרו עם התאגיד ומפרים בכך את החוק. כלומר, תמיר מיחזר 42% ממשקל האריזות שנכנסו לשוק הישראלי ב-2020. גם בשנה זו תמיר המשיך להתבסס בעיקר על מיחזור של אריזות מהמגזר העסקי/מוסדי (73%) בהשוואה למגזר הביתי (27%).

דוח אחר שפרסם לאחרונה תאגיד המיחזור עצמו מלמד כי ככל הנראה גם בשנת 2022 הוא עמד ביעדי המיחזור. מתוך 254 רשויות מקומיות בישראל רק 3 לא התקשרו עימו – קריית אתא, ביתר עילית ופורידיס. פריסת הפחים הכתומים נמשכה. פרטים נוספים על שנת הפעילות האחרונה - בכתבה שלפניכם.

קישורים לדוחות מופיעים בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. פורסמו דמי הטיפול לפסולת אריזות לשנת 2023, 30.11.2022
2. 400 יבואנים ויצרנים חתמו עם תאגיד מיחזור פסולת האריזות, 15.9.2022
3. סיכום שנת 2020 בפסולת אריזות, 07.3.2021
4. 500 התראות על עיצום כספי לפי חוק האריזות, 06.1.2022
5. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

מיחזור פסולת אריזות בשנת 2020

המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה, באיחור רב, דוח המסכם את העמידה ביעדי מיחזור פסולת אריזות ב-2020 כפי שנקבעו בחוק האריזות.

הדוח מסכם את הביצועים של תאגיד המיחזור תמיר, התאגיד היחיד בישראל שקיבל את אישור המשרד להגנת הסביבה ליישם את חובות חוק האריזות. כלומר, לאסוף פסולת אריזות ולמחזר אותה במימון דמי הטיפול שמעבירים יצרני ויבואני אריזות.

לפי הדוח, מיחזר תמיר בשנת 2020 כ-338 אלף טונות פסולת אריזות המהווים 74% מ-456 אלף טונות האריזות שדווחו לו על ידי היצרנים והיבואנים שחתומים עימו. תוצאות אלה מצביעות על עמידה ביעד המיחזור הכללי (60%).

אלא שלהערכת המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2020 נמכרו בישראל כ-800 אלף טונות אריזות. כלומר, היצרנים והיבואנים החתומים עם תמיר מייצגים רק 57% מהאריזות בישראל. המשמעות היא שכמות האריזות שתמיר מיחזר מייצגת רק 42% מהאריזות שנכנסו לשוק הישראלי בשנת 2020.

יתר האריזות, אלה שלא כלולות בדיווחים לתמיר, שייכות ברובן ליבואנים ויצרנים שמפרים את החוק בכך שלא התקשרו עם תמיר, כמו גם ליבואנים ויצרנים עם כמות אריזות מיזערית – קטנה מ-1 טונה אריזות בשנה שפטורים מיעדי מיחזור אך מחויבים בדיווח ישיר למשרד להגנ"ס, ולבסוף גם אריזות של ייבוא אישי של צרכנים.

כמו כן, מסתבר שהמשרד להגנ"ס לא הכיר במיחזור של כ-16% מהאריזות שתמיר דיווחה. כלומר תמיר דיווחה על מיחזור והשבה של 405 אלף טונות פסולת אריזות, אך המשרד הכיר במיחזור של 338 אלף טונות בלבד לטובת העמידה ביעדים.

אם בוחנים את המגמה על פני מספר שנים, לא רואים שינוי משמעותי בכמות פסולת האריזות שמוחזרה והוכרה על ידי המשרד להגנת הסביבה. בשנים 2019-2016 המשרד להגנ"ס הכיר במיחזור של 321,970 (2016), 347,924 (2017), 323,890 (2018), 327,994 (2019) טונות פסולת אריזות, ואילו הכמות שמוחזרה בשנת 2020 – 338,000 טונות – נמצאת באותו טווח.

המגזר הביתי מהווה חצי מהאריזות, אך רק רבע מהמיחזור

המשרד להגנ"ס מעריך שכמחצית מ-800 אלף טונות האריזות שנמכרו בישראל בשנת 2020 יועדו למשקי בית והמחצית השנייה למגזר העסקי והמוסדי. היצרנים והיבואנים שחתומים עם תמיר דיווחו על שיעור דומה של אריזות שנמכרו למגזר הביתי - 246 אלפי טונות שהם 54% מתוך 456 אלפי טונות שדווחו לתמיר ב-2020.

אלא שבנתוני המיחזור התמונה שונה. כאמור, תמיר אסף ומיחזר 338 אלף טונות, אך רק 27% מהם היו פסולת אריזות ממשקי בית, והיתר (73%) נאספו מהמגזר העסקי. כלומר תמיר התבסס בעיקר על איסוף פסולת אריזות מהמגזר העסקי כדי לעמוד ביעדי המיחזור.

המשרד להגנ"ס מנסה בשנים האחרונות להגביר את האיסוף והמיחזור של פסולת אריזות על ידי תמיר במגזר הביתי, ולכן דרש מהתאגיד להציב פחים כתומים ב-90% ממשקי הבית עד בשנת 2025. כמו כן, לאחרונה ציין מנכ"ל המשרד כי המשרד בוחן אפשרות להעלות את יעדי המיחזור בחוק האריזות, ולאחר מכן להכיר גם בפסולת אריזות שמחולצת במתקני מיון לטובת יעדי המיחזור.

מיחזור הזכוכית ממשיך לדשדש

מאז תחילת יישום חוק האריזות בשנת 2011, תמיר לא מצליח לעמוד ביעדי המיחזור לפסולת אריזות מזכוכית, וכך היה גם בשנת 2020. לפי הדוח של המשרד להגנ"ס, תמיר אסף ומיחזר 1% בלבד של אריזות זכוכית בעוד שהיעד שהציב חוק האריזות הוא 60%.

סך אריזות הזכוכית המדווחות בחוק האריזות לתמיר הוא כ-30 אלף טונות וכולו בצריכה ביתית (שמן זית, בשמים, צנצנות וכדומה). הכמות הקטנה לצד מורכבות האיסוף מקשות על השגת יעד המיחזור. בהתאם כלך, כבר מספר שנים שהמשרד להגנ"ס המיר בפועל את יעד המיחזור לזכוכית ביעד של פריסת פחים סגולים יעודיים לאיסוף אריזות זכוכית.

לשם הגדלת כמויות האיסוף מהציבור והנגשת כלי האצירה הייעודיים לתושבים, נקבע בתנאי ההכרה של תמיר יעד להכפלת מספר כלי האצירה לזכוכית (פחים סגולים) וזאת עד לתום תקופת ההכרה בסוף שנת 2026, ובסך הכול כ-9,500 כלי אצירה ברחבי הארץ.

מדוע מיחזור העץ, הנייר והקרטון היה גבוה מאוד?

עוד ניתן ללמוד מהדוח של המשרד להגנת הסביבה כי בדומה לשנים קודמות, גם בשנת 2020 תאגיד תמיר הצליח למחזר אריזות עץ, נייר וקרטון בשיעורים גבוהים בהרבה ממה שנקבע בחוק.

כך, התאגיד הגיע לשיעור מיחזור של 271% במקום היעד בחוק של 15% למיחזור עץ. בנוגע לנייר ולקרטון, התאגיד מיחזר 104% במקום 60% שציווה החוק.

הפער במיחזור נייר וקרטון נובע משתי סיבות עיקריות. האחת, היקף האיסוף מבתי עסק ממשיך להיות משמעותי ומתבסס על מערך איסוף ייעודי שהיה קיים עוד לפני כניסת תאגיד תמיר לתפקיד. הסיבה השנייה היא היקף גדול של אריזות קרטון המשווקות בישראל ואשר אינן מדווחות לתמיר ולכן לא נספרות בקביעת יעד המיחזור – אך הן כן מגיעות למוקדי האיסוף של פסולת אריזות של תמיר ונספרות לצורך עמידה ביעדי המיחזור.

לפי הדוח, מדובר בין היתר באריזות קרטון שנעשה בהן שימוש על ידי יבואנים שעוסקים בסחר אינטרנטי, ובייבוא אישי של הציבור הרחב שאינו מחויב לדווח במסגרת חוק האריזות.

אחוז המיחזור הגבוה של אריזות עץ נובע ממיחזור משקל גבוה של אריזות רב פעמיות שאינן נכללות בסך המכירות המדווחות לתמיר אך כן מדווחות במשקל האריזות שמוחזר. החוק לא מחייב יצרנים ויבואנים של אריזות עץ רב פעמיות לדווח לתאגיד תמיר, אך האריזות הרב פעמיות שממוחזרות - נספרות.

אכיפה נגד יצרנים ויבואנים

למרות שהדוח עוסק בשנת 2020, הוא מציין את נתוני מבצע האכיפה שהתבצע בשנת 2021 נגד יצרנים ויבואנים שלא התקשרו עם תאגיד תמיר כחוק. לפי הדוח, במסגרת המבצע נשלחו 473 הודעות על כוונת חיוב בעיצום כספי. בעקבות כך כ-220 יצרנים ויבואנים תיקנו את ההפרה והתקשרו עם תמיר. לכ-30 יצרנים ויבואנים נשלחו עיצומים כספיים בסך של כ-4 מיליוני ₪.

נתונים עדכניים על 2022

כאמור, גם תאגיד תמיר פרסם לאחרונה דוח אשר מסכם את פעילותו במחצית השנייה של 2022. לפי הדוח, במחצית זו התקשרו איתו 121 יצרנים ויבואנים חדשים, בנוסף ל-280 יבואנים ויצרנים שהתקשרו עימו במחצית הראשונה של 2022. נכון לסוף שנת 2022 כ-2,100, יצרנים ויבואנים חתומים עם תמיר.

מבחינת הצבת פחים כתומים, שנת 2022 הסתיימה עם 1,861,138 בתי אב שיש להם פח כתום בקרבת הבית. ב-2022 לבדה נוספו פחים כתומים לכ-60 אלף משפחות. לראשונה החלה פריסת פחים כתומים בירושלים בדצמבר 2022, לאחר שהעירייה התקשרה עם תמיר באיחור של שנים רבות.

מבחינת הצבת פחים סגולים (לזכוכית), בשנת 2022 הוצבו עוד 370 פחים. נכון לסוף 2022 מוצבים ברחבי הארץ 5,694 פחים סגולים.

כדי לקבל נקודת מבט מקצועית נוספת על הדוחות, שוחחנו עם ערן בושארי, מנכ"ל ומייסד חברת "ערנות לסביבה" המלווה מאות יבואנים ויצרנים ביישום חוקי אחריות יצרן ויבואן, בדגש על חוק האריזות.

לדבריו, הדוח נראה כמו העתק של דוחות קודמים למרות ששנת 2020 הייתה שנת קורונה והתנהגות השוק הייתה יוצאת דופן: "ראינו זאת באופן בולט בדיווחים השנתיים של עשרות רבות של חברות מהמובילות במשק בדגש על תחום הקמעונאות".

בושארי מוסיף: "כמו בשנים קודמות, הדגשים לא השתנו, אי עמידה ביעדי הזכוכית - מצב שמותיר את היצרנים ויבואנים חשופים לקנסות, עמידה עודפת ביעדים שמבוססת על פסולת מבתי עסק, הצטרפות איטית של חייבים - שרבים מהם מצטרפים כתוצאה מ"אכיפה אזרחית" ע"י עו"ד שתובעים את החברות וגוררים אותן לקיום החוק".

---

מסמכים רלוונטיים: