בשל מצב החירום הודיע תאגיד מיחזור האריזות תמיר כי בשנת 2024 לא יהיה שינוי בדמי הטיפול שמשלמים לו יצרנים ויבואנים של אריזות ומוצרים ארוזים, על אף הגידול בהוצאותיו. המשרד להגנת הסביבה סייע לתאגיד בכך שהקל את דרישותיו ממנו.

ההקלות כוללות דחיית חלק מפריסת הפחים הכתומים שתוכננה לשנים 2023-2024, לשנת 2026, צמצום תקציב ההסברה של תמיר, וביטול זמני של הערבות הבנקאית שהתאגיד נתן למשרד להגנ"ס לצורך שימוש בכספים לתפעול השוטף.

כמו כן, בשבוע שעבר ערכה התאחדות התעשיינים יום עיון מקצועי בנושא יישום חוק האריזות, ממנו עולה כי מרבית החברות הגדולות במשק מקיימות את החוק, אולם נותרו מאות רבות של יצרנים ובעיקר יבואנים קטנים ובינוניים שטרם התקשרו עם תאגיד מיחזור האריזות תמיר, ולכן הם חשופים לקנס של 150 אלף ₪.

ביום העיון עלה שגם חברות שכבר התקשרו עם תאגיד המיחזור משלמות לעיתים יותר מדי, לרוב בשל דיווח לא נכון או בשל בחירה בשיטת דיווח לא מתאימה. בכתבה זו נבהיר למה כדאי לשים לב.

קישור למחירון דמי הטיפול של תאגיד מיחזור האריזות תמיר לשנת 2024 מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. עשור לחוק האריזות, 22.11.2023
2. תשע שנים ליישום חוק האריזות, 19.4.2023
3. פורסמו דמי הטיפול לפסולת אריזות לשנת 2023, 30.11.2022
4. 400 יבואנים ויצרנים חתמו עם תאגיד מיחזור פסולת האריזות, 15.9.2022
5. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

"המשרד להגנת הסביבה הקל עלינו, לא נעלה מחירים"

לפי הודעה של תאגיד מיחזור האריזות תמיר, נעשה מאמץ משותף עם המשרד להגנת הסביבה כדי להימנע מעלייה בדמי הטיפול בפסולת אריזות בשנת 2024.

יצרנים ויבואנים של אריזות ומוצרים ארוזים מחויבים על פי חוק להתקשר עם תמיר ולשלם לו על הטיפול באיסוף ומיחזור האריזות שהם מכניסים למשק בישראל. לאורך השנים הייתה מגמת עלייה של דמי הטיפול, בעיקר בשל דרישות שמציב המשרד להגנ"ס לתאגיד תמיר ובראשם הרחבת הפריסה של תשתיות איסוף פסולת אריזות (פחים כתומים) ברשויות מקומיות, ובהתאם לכך חובת איסוף ומיחזור הפסולת שנאספה מאותם פחים.

אלא שבעקבות המלחמה, המשרד להגנ"ס החליט להקל על תמיר בחלק מהדרישות כדי לאפשר את הקפאת דמי הטיפול ליצרנים ויבואנים ב-2024.

ההקלות כוללות דחיית חלק מפריסת הפחים הכתומים שתוכננה לשנים 2023-2024 - לשנת 2026, צמצום תקציב ההסברה של תמיר וביטול זמני של הערבות הבנקאית למשרד לצורך שימוש בכספים המיועדים לכך לתפעול השוטף.

לגבי ההקלה בפריסת פחים כתומים, לפי נתוני תמיר, בסוף החציון הראשון של 2023 פריסת הפחים הכתומים נתנה מענה לכמעט 2 מיליון משקי בית, המהווים כ-70% מתושבי ישראל. בתנאי ההכרה האחרונים שתמיר קיבלה היא נדרשה להגיע ל 90% ממשקי הבית בשנת 2025. ככל הנראה יעדים אלה נדחו.

המשרד להגנת הסביבה הדגיש שרמת השירות (איסוף ומיחזור) במקומות שבהם יש כבר פח כתום לא תיפגע.

הטעות שעולה ביוקר: דיווח שגוי על פסולת

כאמור לאחרונה נערך יום עיון של התאחדות התעשיינים בנושא יישום חוק האריזות, שנועד לחדד לתעשיינים את דרישות החוק ולרענן את הנהלים ומערכות הדיווח במסגרת החוק. אחד הנושאים שדנו בו היה אפשרויות הדיווח של יצרנים ויבואנים לתאגיד תמיר לפיו נקבעים דמי הטיפול שהם משלמים לתמיר. מסתבר כי לפעמים דיווח לא מדויק יכול לעלות ביוקר, ויש גם מקרים אחרים שבהם חברות מדווחות בחוסר.

בחוק האריזות יעדי מיחזור הפסולת מחולקים סוג חומר הגלם של האריזות: זכוכית, פלסטיק מסוגים שונים, קרטון ונייר, מתכת ועוד. תאגיד תמיר מפרסם מדי שנה את דמי הטיפול לצורך איסוף ומיחזור של כל זרם פסולת אריזות, וכן מפריד בין תעריפי מגזר ביתי לתעריפי מגזר מסחרי.

דמי הטיפול באריזות שסופקו למגזר הביתי יקרים בעשרות מונים מאריזות שסופקו לזרם המסחרי. למשל, טיפול בפסולת אריזות מתכת של הזרם המסחרי עמד על 115 ₪ לטונה בשנת 2023 לעומת 229 ₪ לטונה בזרם הביתי. טיפול בפסולת אריזות פלסטיק מסוג PP עמד על 135 ₪ לטונה בזרם המסחרי לעומת 642 ₪ לטונה בזרם הביתי בשנת 2023. לכן, סיווג נכון של האריזות בתהליך הדיווח השנתי לתמיר, יכול לחסוך דמי טיפול יקרים.

ערן בושארי, מייסד ומנכ"ל חברת ערנות לסביבה, המתמחה בליווי יבואנים ויצרנים ליישום חוק האריזות, הציג ביום העיון של התאחדות התעשיינים את נקודת המבט של היצרנים והיבואנים. לדבריו כשמגיע אליו לקוח חדש שכבר מיישם את החוק, במקרים רבים נמצא שהחברה טעתה בסיווג של חלק מהאריזות בשל חוסר הבנה, ולאחר סיווג נכון דמי הטיפול הוזלו משמעותית.

טעות אחרת שבושארי מצא אצל לקוחותיו היא בחירה בשיטת דיווח לא מתאימה. כיום יש שתי שיטות דיווח מרכזיות לתאגיד תמיר – שיטה מפורטת ושיטה מצומצמת (שמיועדת רק לחברות עם מחזור נמוך מ-40 מיליון ₪ בשנה שמוכרות אריזות בעיקר למגזר הביתי). עם זאת, יש שיטת דיווח נוספת, שמבוססת על שיטת הדיווח המפורטת – שיטת דיווח לפי מחזור. לדברי בושארי, לכל אחת מהשיטות יש יתרונות וחסרונות שכדאי להכיר, שאם לא כן עלולה החברה לשלם ללא צורך סכומים נכבדים עבור יישום החוק ולא רק בדמי הטיפול.

למשל, אחד היתרונות המשמעותיים של שיטת הדיווח המפורט הוא שהחברה מקבלת תמונה מדויקת על מוצריה וסוגיהם. מנגד, מדובר בדיווח מורכב, בעיקר ליבואנים שלא מחזיקים במידע שוטף לגבי מאפייני האריזות שלהם, כי הם אינם היצרנים, ולכן עליהם לאסוף את המידע מהיצרנים במקור לקראת הדיווח או להגיע באופן עצמאי.

להתקשר עם תאגיד המיחזור ולהימנע מקנס

כיום נראה שמרבית היצרנים והיבואנים הגדולים כבר התקשרו עם תאגיד מיחזור האריזות תמיר. אולם עדיין קיימות חברות בינוניות וקטנות (ברובן יבואניות) שטרם התקשרו עם תמיר, בעיקר בשל חוסר מודעות לחובות החוק. עד לאחרונה הייתה סיבה נוספת לכך - לחברות לא היה תמריץ להתקשר עם תמיר על אף החובה בחוק, שכן גם אם קיבלו התראה על קנס בגין אי יישום חוק האריזות, הקנס היה מתבטל אילו החברה הייתה ממהרת להתקשר עם תאגיד המיחזור.

אלא שלפני כשנתיים המשרד להגנת הסביבה שינה את מדיניות האכיפה, כך שהקנס לא מתבטל גם אם בעקבות ההתראה על הקנס, החברה ממהרת להתקשר עם תאגיד המיחזור. כלומר כל יבואן/יצרן שמקבל התראה לעיצום כספי, יהיה חייב לשלם את הקנס (150,000 ₪), אלא אם יסתבר שהוא אינו חייב בהתקשרות עם תמיר מאחת הסיבות המנויות בחוק.

ביום העיון הודגש כי בפועל אין כל הצדקה או תמריץ לדחות את ההתקשרות עם תמיר, שכן בכל מקרה החברות מחויבות לשלם רטרואקטיבית על כל השנים הקודמות מאז כניסת החוק לתוקף – מאז 2012 – שבהן הן לא שילמו דמי טיפול לתאגיד המיחזור בשעה שחברות אחרות כן עשו זאת. על כן, החברות חשופות לא רק לתשלום קנס בגין היעדר יישום חובות החוק, אלא גם לתשלום עלויות הולכות ומצטברות, עד כדי סכומים משמעותיים. 

עשור לחוק האריזות: כמחצית מהאריזות בישראל ממוחזרות

החוק להסדרת הטיפול באריזות מחייב יצרנים ויבואנים של אריזות ומוצרים ארוזים לאסוף ולטפל בפסולת אריזות על פי יעדי מיחזור שנתיים מסך המכירות שלהם (כאחוז ממשקל האריזות שנמכרו) החל משנת 2012. כדי לעמוד ביעדי המיחזור, יצרן/יבואן צריך להתקשר עם "גוף מוכר" (כיום יש רק את תאגיד תמיר) ולממן את כל פעילותו. הגוף המוכר אחראי להפרדה, איסוף ופינוי של הפסולת מרשויות מקומיות, ולאחר מכן לטיפול בפסולת (מיחזור, השבה, הטמנה).

בשבוע שעבר דיווחנו כי המשרד להגנת הסביבה פרסם את הדוח השנתי על יישום חוק פסולת אריזות נכון לשנת 2021. כמו בשנים קודמות, גם בשנת 2021 תאגיד תמיר עמד בהצלחה ביעדי המיחזור לכל סוג חומר בנפרד (נייר וקרטון, מתכת, עץ, פלסטיק) למעט זכוכית, וכן עמד ביעד המיחזור הכללי של 60% שנקבע בחוק ואף עבר אותו והגיע ל-84% מיחזור, בעיקר הודות לשיעורי מיחזור גבוהים בהרבה מהיעד של אריזות עץ, נייר וקרטון.

אלא שהמשרד להגנת הסביבה מעריך שכמות האריזות שממוחזרת על ידי תאגיד המיחזור (כ-400 אלף טונה) מייצגת רק 50% מכלל האריזות שמשווקות בישראל מדי שנה. הסיבה לפער היא שיש יבואנים ויצרנים של אריזות שבניגוד לחוק טרם התקשרו עם תאגיד תמיר ולא מדווחים לו. כמו כן, יש אריזות של מוצרים שמוזמנים מחו"ל על ידי צרכנים פרטיים שלא כפופים לדרישות המיחזור, ועוד יצרנים ויבואנים ששיעור האריזות שעוברות תחת ידם נמוך ולכן הם פטורים מחובות החוק.

---

מסמכים רלוונטיים: