בשבוע שעבר אישרה הכנסת את חוק ההסדרים לאחר שעבר בקריאה שניה ושלישית, זאת לצד העברת התקציב.

כזכור, חוק ההסדרים כלל במקור סוגיות רבות הקשורות לאיכות הסביבה, ביניהן: חוק נימבי, הקלות בעוצמת רעש מותרת בעת הקמת פרויקטים של תשתית לאומית, אישור לתחנות כוח לחרוג מהיתר הפליטה לאוויר כדי להבטיח את אספקת החשמל, חוק להסדרת ענף פסולת הבניין, חוק רישוי סביבתי משולב, מינוי יועצים סביבתיים פרטיים לועדות התכנון, ועוד.

אלא שבסופו של דבר מחוק ההסדרים שאושר בפועל הושמטו מרבית הנושאים הסביבתיים. בכתבה זו נעשה סדר: המשיכו לקרוא ותגלו מה נשאר בחוק ואושר, ומה הושמט ממנו וימשיך במסלול חקיקה אחר.

כתבות רלוונטיות:

1. חוק ההסדרים עבר קריאה ראשונה, 3.4.2023
2. פורסם תזכיר חוק לקידום תשתיות לאומיות, 06.3.2023
3. אושרה הפעלה חריגה של תחנות כוח, 21.3.2023
4. פורסמה טיוטת חוק הסדרים מעודכנת, 20.2.2023
5. שר האנרגיה יוכל לאשר לתחנת כוח לחרוג מההיתר, 09.3.2023

חוק נימבי והחרגת תחנות כוח מהיתר פליטה

שני חוקים כמעט יחידים בנושאי סביבה שעברו יחד עם חוק ההסדרים הם:

1. תיקון לחוק אוויר נקי שמאפשר לתחנות כוח לחרוג מהיתר הפליטה שלהן כדי להבטיח את אספקת החשמל. החריגה תתאפשר באישור מנהלת מערכת החשמל הארצית, החברה הממשלתית 'נגה' – קישור לכתבה נפרדת על הנושא.
2. החוק לקידום תשתיות לאומיות, ובו גם פרק המכונה "חוק נימבי", שמאפשר לערער על החלטת רשות מקומית אם היא מסרבת לאשר רישיון עסק או מגבילה אותו – במקרים של מיזמי תשתית חיונית – קישור לכתבה נפרדת על הנושא.

מכיוון שמדובר בשני חוקים שאושרו באופן סופי, הקדשנו לכל אחד מהם כתבה נפרדת, בקישורים לעיל.

מה הושמט מחוק ההסדרים?

מה הושמט מחוק ההסדרים? נתחיל בחוק רישוי סביבתי משולב. המשרד להגנת הסביבה הודיע כי קיבל 46 תקנים חדשים לקידומו, כך שהוצאתו מחוק ההסדרים כנראה לא תגרום להקפאתו. הוא ימשיך את תהליך החקיקה הרגיל בוועדת הפנים והסביבה בכנסת שתכין אותו לקריאות שנייה ושלישית. דיון בנושא נקבע ליום חמישי ה-8 ליוני - פרטים בקישור.

הרישוי הסביבתי המשולב עתיד לאחד להיתר אחד את היתר הפליטה לאוויר, היתר רעלים והתנאים הסביבתיים ברישיון עסק. ההיתר המאוחד יהיה תקף לתקופה של 10-7 שנים ותהליכי קבלתו וחידושו יתנהלו מול גורם יחיד מוסכם מהמשרד להגנת הסביבה.

המשרד להגנת הסביבה מאמין בחוק ומקדמו במרץ, אולם לחוק יש גם מתנגדים שהשמיעו את קולם בחודשים האחרונים. למשל, איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון-כרמל התנגד לחוק בנימוק שהוא יביא לזיהום ולפגיעה סביבתית מיותרת, ובראייה ארוכת טווח יוסיף דרישות טכנולוגיות על עסקים והשתת עלויות נוספות עליהם. בייחוד לגבי היתר רעלים, האיגוד הדגיש כי נדרשת גישה מקצועית יותר לגבי סוגי הרעלים, כמותם, ריכוזם וההשלכות שלהם על הסביבה ועל בריאות הציבור.

גם חוק פסולת בניין נותר בחוץ

חוק נוסף שלא שרד את חוק ההסדרים הוא חוק פסולת בניין. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, התגאתה בהחזרת החוק לקדמת הבמה לאחר שנים של קיפאון ועלייה תלולה בעבירות פסולת הבניין. אולם נראה שהגאווה הקדימה את זמנה. החוק "תקוע" שנים ארוכות, פסולת הבניין נערמת בשטחים פתוחים על ידי עברייני פסולת, ונראה שאין מי שיציל את המצב. החוק אמור להמשיך את תהליך החקיקה הרגיל בוועדת הפנים והסביבה בכנסת ולהכינו לקריאות שנייה ושלישית.

אילו בעיות החוק נועד לפתור? כיום מעל ל-1 מיליון טונה פסולת בנייה – מתוך 6.85 מיליון טונה של פסולת בנייה בשנה – מושלכים בשטחים פתוחים באופן לא חוקי. החוק החדש עתיד להפחית את השלכת הפסולת וכך למנוע את העלות הכרוכה בניקוי השטחים הפתוחים, המוערכת בכ-70 מיליון ₪ מתקציב המדינה.

עוד מוצע בחוק לחייב יצרני פסולת בניין