תאגיד מיחזור האריזות תמיר פרסם את דמי הטיפול בפסולת אריזות לשנת 2026. בהמשך לשנה שעברה, גם השנה תחול עליית מחירים, שלפי תמיר עומדת על ממוצע של 12%, אך יש קטגוריות שיעלו ב-45% (עץ, קרטוני משקה, וזכוכית בזרם המסחרי), ויש קטגוריות שיירדו ב-24% (כל סוגי הפלסטיק בזרם המסחרי).

בתמיר מסבירים כי העלאת דמי הטיפול נובעת מעלייה בעלויות הטיפול בפסולת, מיישום דרישת המשרד להגנת הסביבה להשלים את פריסת הפחים הכתומים ל-90% מהאוכלוסייה וגם כדי לאפשר את כיסוי הגירעון ותשלום חובות שנוצרו בגלל ההחלטה שלא להעלות את דמי הטיפול ב-2024 בשל המלחמה.

בתמיר מסבירים שכדי למנוע עלייה חדה יותר בדמי הטיפול, הם פעלו בנחישות לגיוס של יצרנים ויבואנים נוספים שלא ממלאים את החוק ולא התקשרו עמם, וכך גייסו כ-820 יבואנים ויצרנים חדשים בשנת 2025 שתרמו להכנסות בין היתר בזכות גבייה רטרואקטיבית של דמי טיפול שחלה עליהם 7 שנים אחורה.

קישור למחירון דמי הטיפול של תאגיד מיחזור האריזות תמיר לשנת 2026 מופיע בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. עלייה משמעותית בדמי הטיפול בפסולת אריזות ל-2025, 19.1.2025
2. חוק האריזות: דמי הטיפול לא יעלו ב-2024, 4.12.2023
3. לראשונה: תאגיד מיחזור האריזות תמיר תובע יבואנים, 25.5.2025
4. פורסם: הצעת חוק לתיקון חוק פסולת אריזות, 20.11.2025
5. למידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

ירידות של 24% לצד עליות של 45%

בחוק האריזות, יש יעדי מיחזור שונים לכל סוג חומר גלם: זכוכית, פלסטיק מסוגים שונים, קרטון ונייר, מתכת ועוד. תאגיד תמיר מפרסם מדי שנה את דמי הטיפול שהיבואנים והיצרנים ישלמו לו עבור איסוף ומיחזור של האריזות שהם הכניסו לשוק באותה שנה.

דמי הטיפול מבחינים בין אריזות שמיועדות למגזר הביתי שעלות הטיפול בהן גבוהה יותר, ואריזות שמיועדות למגזר המסחרי שעלות הטיפול בהן נמוכה יותר משום שיש כמות גדולה יותר של פסולת אריזות בכל נקודת איסוף, במקרים רבים יש הפרדה במקור לפי סוג חומר הגלם – דבר שמפחית את עלות הטיפול והמיחזור. לעומת זאת, במגזר הביתי יש אלפי פחים כתומים שאותם צריך לפנות (ולפרוס) ואין הפרדה במקור – כך שעלויות האיסוף והטיפול יקרות יותר.

כאמור, בתמיר אומרים שדמי הטיפול לשנת 2026 יעלו בממוצע ב-12%, אך יש קטגוריות שעולות ב-45% - עץ במגזר הביתי והמסחרי, וזכוכית וקרטוני משקה במגזר המסחרי. מנגד, דמי הטיפול באריזות פלסטיק מכל הסוגים ירדו במגזר המסחרי ב-24%.

מחירי דמי הטיפול בשאר הקטגוריות בשני המגזרים יעלו באופן מתון יותר, בין 5% (זכוכית, ביתי) ל-17% (פלסטיק LDPE, ביתי).

להלן טבלה המפרטת את דמי הטיפול בשנת 2026 במגזר הביתי והמסחרי ואת שיעור העלייה או הירידה שלהם בהשוואה לדמי הטיפול בשנת 2025:

תמיר: נמנעה עליית מחירים של 30%

בתאגיד תמיר מסבירים שעליית מחירי דמי הטיפול נובעת בין היתר מגידול בעלויות הטיפול בפסולת שנובעת בעיקר מעלייה בתשומות מחירי כלי הרכב לפינוי הפסולת (אחזקה, ביטוחים, דלק, כוח אדם ועוד).

עוד סיבה היא דרישת המשרד להגנ"ס, שתמיר תסיים לפרוס בשנת 2026 פחים כתומים לכ-90% מהאוכלוסייה בישראל. המשמעות היא שבמהלך השנה התאגיד יצטרך לפרוס פחים כתומים לעוד כ-350,000 משקי בית. מלבד עלות הרכש וההצבה של הפח, כל פח חדש שמוצב מגדיל את עלויות האיסוף ואת עלות המיחזור בהשוואה לזרם המסחרי, כך שעלות האיסוף והמיחזור של 300,000 פחים נוספים שהוצבו בשנה החולפת, תורגש במלואה בתקציב של 2026.

נוסף על אלה מסבירים בתמיר שההחלטה שלא להעלות את דמי הטיפול בשנת 2024 בגלל המלחמה הקטינה את היקף ההכנסות של התאגיד, בנוסף לצמצום הכנסות מדמי טיפול רטרואקטיביים שהיו נמוכים מהצפי לשנת 2024. לכן התאגיד סיים את שנת 2024 בגירעון של 12 מיליון ₪ שאותו הוא נדרש לכסות בשנת 2026.

לטענת תמיר מסיבות אלה ונוספות דמי הטיפול היו אמורים לעלות ביותר מ-30%, אך בשל המאמץ הנחוש לגייס יצרנים ויבואנים שלא חתומים איתו ולכן לא משתתפים במימון הפעילות של תמיר ומפרים את החוק, גויסו 820 יבואנים ויצרנים חדשים, ודמי הטיפול עלו רק 12% בממוצע.

נזכיר כי במסגרת המאמצים של תמיר לגייס יבואנים ויצרנים, דיווחנו מוקדם יותר השנה שתמיר פנה לראשונה ליבואנים יצרנים עם מכתבי התרעה לפני נקיטת הליכים משפטיים אם הם לא מתקשרים עמו. נגד חלקם הוגשו תביעות.

הטעות שעולה ביוקר: דיווח שגוי על פסולת

גם אם דמי הטיפול הולכים ומאמירים, ייתכן שאפשר לחסוך עלויות אם בוחרים בשיטת דיווח נכונה ומדווחים נכון.

לדברי ערן בושארי מחברת ערנות לסביבה המתמחה בליווי יבואנים ויצרנים ליישום חוק האריזות, במקרים רבים חברות טועות בסיווג של חלק מהאריזות בשל חוסר הבנה, ומשלמות הרבה יותר. למשל, סיווג של אריזות כמשתייכות למגזר הביתי גם במצב שהן שייכות למגזר המסחרי - עלול לעלות ביוקר.

טעות אחרת שבושארי מצא אצל לקוחותיו היא בחירה בשיטת דיווח לא מתאימה. כיום יש שתי שיטות דיווח מרכזיות לתאגיד תמיר – שיטה מפורטת ושיטה מצומצמת. השיטה המצומצמת מיועדת רק לחברות עם מחזור נמוך מ-40 מיליון ₪ בשנה שמוכרות אריזות בעיקר למגזר הביתי. שיטת הדיווח המפורטת היא שיטת דיווח לפי מחזור.

לדברי בושארי, לכל אחת מהשיטות יש יתרונות וחסרונות שכדאי להכיר ונדרש לתקף אותן בהתאם לשינוי בפעילות החברה כמו גידול /קיטון חד או אפילו שינוי בתמהיל המוצרים , שאם לא כן, עלולה החברה לשלם ללא צורך סכומים נכבדים עבור יישום החוק ולא רק בדמי הטיפול. למשל, אחד היתרונות המשמעותיים של שיטת הדיווח המפורטת הוא שהחברה מקבלת תמונה מדויקת על מוצריה וסוגיהם. מנגד, מדובר בדיווח מורכב, בעיקר ליבואנים שלא מחזיקים במידע שוטף לגבי מאפייני האריזות שלהם, כי הם אינם היצרנים, ולכן עליהם לאסוף את המידע מהיצרנים במקור לקראת הדיווח או לאסוף את הנתונים באופן עצמאי. כידוע עולם האריזות דינמי מאד בשנים האחרונות ולכן יש חשיבות רבה לתיקוף של חומרי ומשקלי האריזות.

המשרד להגנ"ס פרסם את טיוטת תיקון חוק האריזות

אם מדברים על חוק האריזות, כדאי להזכיר שלפני שבועיים דיווחנו שהמשרד להגנ"ס פרסם הצעת חוק לתיקון חוק האריזות, במטרה לאפשר הכנסת תחרות לתאגיד תמיר, בענף פסולת אריזות.

ההצעה לתיקון החוק מציעה להקים מנגנון בקרה ואיזון בין תאגידי המיחזור שיקבלו הכרה מהמשרד להגנ"ס. מנגנון האיזון יוכל לשמש גם להסדרת התחרות בענף הפסולת האלקטרונית וגם במסגרת בחוק הפיקדון על מכלי משקה.

חוץ מהסדרת התנאים לתחרות בפסולת אריזות, המשרד להגנ"ס ניצל את ההזדמנות והוסיף בהצעת החוק עוד תיקונים לחוק האריזות, בהם:

• העלאת יעדי המיחזור לפי אלה של האיחוד האירופי וקביעת יעדי איסוף למגזר הביתי: יעד המיחזור הכללי יעלה מ-60% כיום ל-70% בשנת 2031. כמו כן יעלו יעדי המיחזור לסוגי החומרים השונים. יעד האיסוף במגזר הביתי יעלה ל-50% לפחות.
• הרחבת השימוש בפחים הכתומים לעוד מוצרים שאינם אריזות, אך עשויים מפלסטיק, זכוכית, מתכת, נייר וקרטון.
• חובת רישום במרשם יצרנים ויבואנים שיהיה שקוף לציבור ושהמכס לא ישחרר מוצרים ארוזים או אריזות למי שלא רשום בו. מטרת המרשם היא לצמצם את תופעת ה'טרמפיסטים', כלומר יצרנים ויבואנים שמפירים את החוק ולא מתקשרים עם תאגיד מיחזור, ולכן גם לא מדווחים ולא משלמים דמי טיפול.

--

מסמכים רלוונטיים:

1. דמי טיפול בפסולת אריזות לשנת 2026, תאגיד תמיר

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אריזות: