המשרד להגנת הסביבה מפרסם את נוהל ההכרה בתאגידי מיחזור לצורך יישום חוק פסולת אריזות, לקראת תקופת ההכרה השלישית שתחל מדצמבר 2021 ותימשך 5 שנים כקודמותיה.
עד היום רק גוף אחד קיבל הכרה מהמשרד ליישום חוק האריזות ונהנה ממעמד של מונופול - תאגיד המיחזור 'תמיר'. כעת, המשרד מפרסם נוהל להגשת בקשה להכרה, אך מדגיש כי הוא יכיר בגופי יישום נוספים רק אם הם יוכיחו שהם מסוגלים לפעול בשוק תחרותי מבלי לפגוע ביישום החוק.
כמו כן, המשרד להגנ"ס מנצל את הנוהל החדש, להגדיל את יעדי פריסת הפחים ולהרחיב את איסוף פסולת האריזות גם לענפי הבנייה והמסחר.
גופים שמעוניינים להגיש בקשה להכרה כגוף יישום מוכר לפסולת אריזות יוכלו לעשות כן עד לתאריך 1.8.2021.
כתבות רלוונטיות:
בשנים האחרונות היו גופים אחדים שניסו לשווא לקבל הכרה מהמשרד להגנ"ס כדי לפעול בענף פסולת האריזות. ההכרה לא ניתנה לגופים נוספים, לכאורה משיקולים עניינים, אך לפי הערכת גורמים בענף מדובר במדיניות לא רשמית של המשרד להגנ"ס, שלא היה מעוניין להכניס תחרות לתחום.
ההתנגדות לכאורה של המשרד להגנ"ס להכניס תחרות לענף פסולת האריזות נבעה בין השאר מהחשש כי תחרות בין תאגידי מיחזור תגרום לכל אחד מהם להוריד את דמי הטיפול בפסולת אריזות כדי למשוך אליו כמה שיותר יבואנים ויצרנים של אריזות ומוצרים ארוזים. הורדת מחירים כזאת עלולה שלא להותיר בידי תאגידי המיחזור תקציב מספק להקמת תשתיות איסוף פסולת ברשויות המקומיות, להסברה לציבור ולמיחזור איכותי, ולכן החשש מפגיעה ביישום חוק פסולת אריזות.
גם לקראת תקופת ההכרה החדשה, המשרד להגנ"ס מתנסח בעמימות ומבטא את חששותיו מהכרה בגופי יישום נוספים מאותן סיבות שפורטו לעיל, אך במקביל מציין כי הוא רואה יתרון במתן הכרה לגופים נוספים ומבהיר שכל בקשה תיבחן לגופה.
המשרד מוסיף כי בכוונתו לפעול לקביעת הסדרים חוקיים אשר נדרשים לצורך קיומם של מספר גופים מוכרים, אך גם ללא תיקוני חקיקה ניתן יהיה לבחון את האפשרות להכיר בגופם נוספים, "ובלבד שתנוח דעתו של המשרד כי לא תהיה פגיעה ביישום מטרות החוק", כך לפי הנאמר בנוהל.
לקראת הכרה מחודשת בתאגיד המיחזור תמיר ואולי בתאגידים נוספים, המשרד להגנ"ס מגדיל את יעד פריסת הפחים הכתומים ברחבי הארץ: מ-80% פריסה בתקופת ההכרה הנוכחית שעתידה להסתיים בסוף נובמבר 2021, ל-90% פריסה בתקופת ההכרה הקרבה שתסתיים בשנת 2026, ובכל מקרה פח כתום זמין ללא פחות מ- 8.2 מיליון משקי בית.
גם לקראת חידוש ההכרה הקודם, בשנת 2016, המשרד להגנ"ס פעל באותה דרך כשביקש להגדיל את שיעור הפריסה של הפחים ל-80%, וכן להגדיל את פריסת הפחים הסגולים לאיסוף פסולת אריזות זכוכית.
הפעם, בנוסף לדרישה להגדיל את פריסת הפחים הכתומים ל-90%, המשרד להגנ"ס מתנה את מתן ההכרה בתאגידי מיחזור בהרחבת האיסוף של פסולת אריזות גם לענפי המסחר ותעשיית הבנייה, וכן הרחבת פריסת כלי האצירה לפסולת אריזות שאינה מיועדת לפח הכתום, כגון אריזות קרטון או זכוכית, תוך העדפת הפרדה במקור.
באשר להרחבת פריסת איסוף פסולת האריזות לענפי הבנייה והשיפוצים, גופים שירצו לקבל הכרה יידרשו להגיש תוכנית פעולה להפרדה, איסוף ומיחזור של פסולת אריזות בענף הבנייה, אשר תכלול סקירה של זרם אריזות זה, תיאור מנגנון ההתקשרות עם אחראים לפינוי פסולת, הסדרי איסוף ומיון, תמריצים, כמויות ועלויות משוערות.
על מנת לקבל נקודת מבט מקצועית נוספת, פנינו לערן בושארי, מנכ"ל ומייסד חברת "ערנות לסביבה" המתמחה בליווי חברות ליישום חוק האריזות וחוק פסולת אלקטרונית ואשר עד היום ליוותה מאות חברות ביישום חוקי אחריות יצרן מורחבת.
לדברי בושארי, לאחר עשור לקיומו של החוק בישראל, עם חידוש ההכרה , מתאפשרת הזדמנות לביצוע בקרת יישום - לזהות ולחזק את מה שעובד ולשפר/לטפל במה שלא מתקיים.
בואשרי: "בעניין זה, כפי שאנו עדים בחוק פסולת אלקטרונית, מעורבותו ושינוי גישתו של המשרד להגנת הסביבה, מדגימים את חשיבות התנהלותה המפוקחת של תחרות עסקית בין גופי היישום. בכך, כניסתו של תאגיד נוסף ומתחרה, תביא בהכרח לשינוי ולעידוד מגמות שיפור באופן יישומו של החוק.
בתנאי ההכרה אנו גם רואים שאיפה לשינוי ושיפור של מודלים וחשוב ביותר להבין את ההשלכות והמגבלות של החייבים כתוצאה מאימוץ מודל כזה או אחר. לכן שילוב ומעורבות של גופים המייצגים חייב להיות חלק בתהליך על מנת שהחיבור למציאות בשטח תשתפר ותתאים לאופיו ומגבלותיו של שוק מוטה יבוא.
ההתייחסות לענף הבנייה זו תחילת הפנמת השוני בין העולמות וזו הזדמנות לראות גם את החייבים, עבורם מתבקשת הפרדה בין B2B ל B2C ובכלל זיהוי ודיפרנציאציה כדי למקסם את היישום. כמעט באותו ההקשר, מנקודת מבטנו כנתוני שירותים למאות חברות, חסרה דרישה להדרכה, לווי וסיוע לחייבים."
---
מסמכים רלוונטיים: