בשבועות הקרובים צפוי להתפרסם נוהל חדש להכרה בגוף מוכר ליישום חוק האריזות לתקופת הכרה שלישית שתחל מדצמבר 2021 ותימשך 5 שנים. עד היום, רק גוף אחד קיבל הכרה מהמשרד להגנת הסביבה ליישום חוק האריזות – תאגיד המיחזור 'תמיר' שנהנה ממעמד של מונופול.
חידוש תקופת ההכרה מגיע בתקופה מעניינת עבור ענף פסולת האריזות, כאשר אסטרטגיית הפסולת המעודכנת שהציג המשרד להגנ"ס לפני כשבועיים, כוללת שינויים משמעותיים לפסולת אריזות, כגון הרחבת סוגי הפסולת שינותבו להשלכה בפח הכתום והחמרת יעדי המיחזור. מעניין אם שינויים אלה ייכללו בדרישות ההכרה החדשות.
ענף פסולת האריזות מתנהל בחוסר שקיפות בשנים האחרונות. המשרד להגנ"ס לא פרסם דוח שנתי על יישום החוק מאז שנת 2015, למרות שהוא מחויב לכך על פי חוק האריזות. כלומר אין בנמצא נתונים רשמיים על עמידה ביעדי המיחזור, שיעורי המיחזור, איכות תהליך המיחזור, כמות הפסולת שממוחזרת בארץ או מיוצאת לחו"ל, כמות הפסולת הנאספת מהציבור בפחים הכתומים ועוד. כמו כן חוק האריזות אוסר הטמנה של פסולת אריזות החל מה-1 לינואר 2021 - איסור שכנראה לא מיושם.
מתבקש שהמשרד להגנ"ס יפזר את הערפל סביב הענף, לקראת חידוש תקופת ההכרה.
כתבות רלוונטיות:
בשנים האחרונות היו מספר גופים שניסו לקבל הכרה מהמשרד להגנ"ס על מנת לפעול בענף פסולת האריזות, אך לשווא. ההכרה לא ניתנה לגופים נוספים, לכאורה משיקולים עניינים, אך גורמים בענף מעריכים שמדובר במדיניות לא רשמית של המשרד להגנ"ס, שעד כה לא היה מעוניין להכניס תחרות לתחום.
ההתנגדות לכאורה של המשרד להגנ"ס להכניס תחרות לענף פסולת האריזות נבעה בין השאר מהחשש כי תחרות בין תאגידי מיחזור תגרום למלחמת מחירים של דמי הטיפול בפסולת אריזות כדי למשוך כמה שיותר יבואנים ויצרנים של אריזות ומוצרים ארוזים. הורדת מחירים שכזו לא משאירה בידי תאגידי המיחזור תקציב מספק להקמת תשתיות איסוף פסולת ברשויות המקומיות, להסברה לציבור ולמיחזור איכותי, ולכן פוגעת ביישום החוק.
תופעה דומה של מלחמת מחירי דמי טיפול בין שני תאגידי מיחזור התרחשה בענף פסולת אלקטרונית, כפי שדיווחנו לפני ימים ספורים.
המשרד להגנ"ס ניצל את חידוש ההכרה הקודם, בשנת 2016, להחמרת הדרישות מתאגיד המיחזור תמיר. הוא דרש ממנו להגביר את פריסת הפחים הכתומים כך שעד שנת 2020 הם יוצבו ליד 80% ממשקי הבית בישראל. לפי נתוני תאגיד המיחזור תמיר, כיום פרושים בישראל יותר מ 175,000 פחים כתומים המשרתים יותר מ- 5 מיליון תושבים.
כמו כן, המשרד דרש מתמיר להגדיל את פריסת הפחים הסגולים לפסולת אריזות זכוכית ולשפר את רמת איסוף פסולת האריזות מהרשויות המקומיות, וקבע כי לא יוכר ייצוא של פסולת ממוחזרת ללא טיפול בארץ וזאת במטרה לעודד יצירה של תעשייה ישראלית למיחזור.
כעת לקראת פרסום הנוהל החדש, הנוגע לתנאי ההכרה בגוף מוכר, מעניין יהיה לראות האם המשרד להגנ"ס יפתח את הענף לתחרות, אך לא פחות מעניין יהיה לראות איך אסטרטגיית הפסולת החדשה שהוצגה לפני שבועיים תשפיע על תקופת ההכרה החדשה.
באסטרטגיית הפסולת החדשה הפח הכתום של האריזות מקבל תפקיד מורחב. עד היום הוא נועד רק לפסולת אריזות מסוגים שונים. אך המשרד לגהנ"ס מתכוון להרחיב את סוגי הפסולת שיושלכו אליו למרבית סוגי הפסולת היבשה, זאת במטרה להפריד את הפסולת היבשה מהפסולת האורגנית ולשמור עליה נקייה ככל האפשר, במטרה להקל ולשפר את המיחזור שלה.
למען האמת, לא מדובר ברעיון חדש: כבר לפני 4 שנים המשרד להגנ"ס הצהיר שהוא מעוניין לבצע מהלך להרחבת סוגי הפסולת שיושלכו לפח הכתום, אלא ששינוי זה דורש תהליך חקיקה שישנה את חוק האריזות, ותהליכים אלה מתקדמים בקצב איטי, במיוחד על רקע רצף מערכות הבחירות לשלטון המרכזי בשנים האחרונות.
לצורך מיון כל הפסולת היבשה שתנותב לפח הכתום וחילוץ חומרים ברי מיחזור, המשרד להגנ"ס מעריך שנדרש להקים בין 12-18 מתקני מיון לפסולת עירונית יבשה, בנוסף למתקנים הקיימים כיום.
סוגיה נוספת שעליה מדברים כבר מספר שנים וכלולה גם באסטרטגיית הפסולת החדשה היא עדכון של יעדי המיחזור של חוק פסולת אריזות אשר לא השתנו מאז 2015. אלא שבאסטרטגיה החדשה לפסולת עירונית לראשונה מפורטים יעדי המיחזור שהמשרד להגנ"ס שואף ליישם, זאת בכפוף לעדכונם בחוק האריזות.
יעד המיחזור המוצע לכל סוגי האריזות צפוי לעמוד על 70%, בהשוואה ל- 60% כיום, כמו כן יעדי המיחזור המוצעים לזרמי האריזות השונים כמפורט בטבלה:
כאמור, גם עדכון יעדי המיחזור דורש תהליך חקיקה של עדכון חוק פסולת אריזות, שלא ברור מתי ייצא לפועל.
ערן בושארי, מנכ"ל ומייסד חברת "ערנות לסביבה" המתמחה ביישום חוק האריזות: "העיתוי של ההכנות לחידוש ההכרה משמעותי ביותר; מצד אחד, שוק המחזור ועולם אחריות היצרן המורחבת עובר תהליך התבגרות והתרחבות ומצד שני ההשפעות הפוליטיות מייצרות שוב אי ודאות לגבי מימוש המדיניות. כנותני שירותים של מאות חברות המקיימות את החוק, ברור להן שהמצב הנוכחי מחייב שינוי שניתן להשיגו ע"י איזון ושקיפות ביישום החוק. איזון משמעותו קשר ישיר בין החבות של החברות שממלאות את חלקן לתוצאות בשטח (סוגיית מיחזור זכוכית שלא באה על פתרונה/מיחזורה) ושקיפות, בכדי ליצור אמון ולהוכיח את תועלות החוק שאמורות להתבטא בתכליתיות הטיפול בפסולת האריזות."
---
כתבות ומסמכים רלוונטיים: