לאחרונה הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד 13 חברות שלא מקיימות לכאורה את חוק האריזות ולא התקשרו עם תמיר – גוף היישום היחיד המוכר לחוק פסולת אריזות, למרות שחלף יותר מעשור מכניסת החוק לתוקף. הנתבעות הן יבואניות או יצרניות של אריזות או מוצרים ארוזים אשר לכאורה מחויבות להתקשר עם תמיר ולשלם דמי טיפול בגין איסוף ומיחזור האריזות של מוצריהן.

בתביעה הנוכחית, התובעים מבקשים מבית המשפט להורות לנתבעות להתקשר עם גוף היישום המוכר ולקיים את חובותיהן לפי חוק פסולת אריזות. בנוסף, התובעים מבקשים לקבל פיצוי של מיליוני ₪ עבור כל חברי הקבוצה – שהם כלל התושבים במדינה, על הנזק שנגרם להם בשל ההשפעות הסביבתיות השליליות שמקורן בהטמנת פסולת אריזות והיעדר הטיפול הנדרש בה ומיחזורה, וכן לפצות בגין נזקי הסביבה ושיקומה.

תביעות ייצוגיות נוספות הוגשו בשנים האחרונות הן בשל הפרות של חוק האריזות, והן בשל הפרות של חוק פסולת אלקטרונית - במרבית המקרים בשל אי התקשרות עם גוף מוכר. אולם מרבית התביעות לא מגיעות לכדי ניהול משפט, אלא מסתיימות בשלבים מוקדמים. לדוגמא, תביעה ייצוגית דומה הוגשה לבית המשפט בשנת 2018 כנגד 23 חברות שלא קיימו לכאורה את חוק האריזות מכיוון שלא התקשרו עם הגוף המוכר - תמיר. כיצד הסתיימה אותה תביעה? הפרטים בהמשך הכתבה.

קישור לכתב התביעה מופיע בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. תביעה ייצוגית נגד 23 חברות שאינן מקיימות את חוק האריזות, 19.2.2018
2. התראה לפני הטלת קנס על הפרת חוק האריזות, 19.7.2023
3. עשור לחוק האריזות: כמחצית מהאריזות ממוחזרות, 22.11.2023
4. המלחמה לא פגעה ביישום חוק פסולת אריזות, 07.03.2024
5. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

עשור לחוק האריזות: רק מחצית מהאריזות בישראל ממוחזרות

שני התובעים טענו בכתב התביעה כי לא מצאו את החברות הנתבעות ברשימת החברות שהתקשרו עם תמיר, ולכן פנו אליהן והתריעו בפניהן על כך שאינן מקיימות את החוק. רק שתיים מהנתבעות השיבו לפנייה אך בפועל לא התקשרו עם תאגיד תמיר ולכן התובעים הגישו את התביעה גם כנגדן.

החוק להסדרת הטיפול בפסולת אריזות מחייב יצרנים ויבואנים של אריזות ומוצרים ארוזים לאסוף ולטפל בפסולת אריזות על פי יעדי מיחזור שנתיים מסך המכירות שלהם (כאחוז ממשקל האריזות שנמכרו) החל משנת 2012.

כדי לעמוד ביעדי המיחזור, יצרן/יבואן צריך להתקשר עם "גוף מוכר" (כיום יש רק את תאגיד תמיר) ולממן את כל פעילותו. הגוף המוכר אחראי להפרדה, איסוף ופינוי של פסולת אריזות מרשויות מקומיות ובתי עסק, ולאחר מכן לדאוג לטיפול בפסולת (מיחזור, השבה, הטמנה).

כפי שדיווחנו לפני חצי שנה, המשרד להגנת הסביבה מעריך שכמות האריזות שממוחזרת על ידי תאגיד המיחזור תמיר (כ-400 אלף טונה) מייצגת רק 50% מכלל האריזות שמשווקות בישראל מדי שנה.

הסיבה לפער היא שיש יבואנים ויצרנים של אריזות שבניגוד לחוק טרם התקשרו עם תאגיד תמיר ולא מדווחים לו. כמו כן, יש אריזות של מוצרים שמוזמנים מחו"ל על ידי צרכנים פרטיים שלא כפופים לדרישות המיחזור, ועוד יצרנים ויבואנים ששיעור האריזות שעוברות תחת ידם נמוך ולכן הם פטורים מחובות החוק.

בין הנזקים הסביבתיים הנגרמים מהטמנת פסולת אריזות (במקום מיחזורה), בתביעה נכתב כי בניתוח מקורות פליטות לאוויר ממגזרים שונים, שבוצע עבור המדינה, עלה כי חלקה היחסי של פסולת האריזות עומד על כ-6% של פליטות ישירות מאתרי הטמנה.

את התובעים מייצגים עו"ד אסף פינק, עו"ד איתי ארגוב, ועו"ד אלי שמעוני.

כיצד הסתיימה בעבר תביעה ייצוגית דומה?

בשנת 2018 דיווחנו על מקרה דומה, בו הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית – כנגד 23 חברות אחרות – בגין טענות דומות ועל ידי אותם עורכי דין.

באותו מקרה, בעקבות הגשת התביעה מיהרו החברות להתקשר עם תמיר ולשלם דמי טיפול רטקואקטיבית. על אף שהתביעה סולקה בשלב מוקדם, בית המשפט קבע כי החברות ישלמו גמול לתובעים ולבאי כוחם בסכום שלא יעלה על כ-20% מדמי הטיפול ששילמו לתאגיד תמיר – ככל הנראה מדובר בסכום מצרפי של מאות אלפי ₪.

התביעה הייצוגית יכולה לגרור עיצום כספי של 150,000₪

היבט נוסף שחשוב לציין, הוא שהתביעה הייצוגית שמה זרקור על אותן חברות שנתבעות, וכעת המשרד להגנ"ס יכול לבחון הטלת עיצום כספי עליהן.

נזכיר כי לפני כשנתיים המשרד להגנ"ס החמיר את מדיניות האכיפה לפיה לא יבוטלו הליכי הקנסות ליצרנים ויבואנים שהתחמקו עד כה מחובת התקשרות עם תמיר, גם אם יוכיחו שבעקבות ההתראה הם התקשרו עם תמיר. כלומר כל יבואן/יצרן שמקבל התראה לעיצום כספי, יהיה חייב לשלם את הקנס (150,000 ₪), אלא אם יסתבר שהוא אינו חייב בהתקשרות עם תמיר מאחת הסיבות המנויות בחוק.

תביעות ייצוגיות ואכיפה של חוק האריזות

תביעות ייצוגיות סביבתיות הן כלי אכיפה אזרחי משלים לאכיפה המנהלתית והפלילית של המשרד להגנת הסביבה. בשנים האחרונות נשמעת ביקורת נגד האכיפה הלא מספקת של המשרד אל מול אלפי יבואנים ויצרנים שאינם מקיימים את חוק האריזות וגורמים לנטל לא שוויוני במימון עלות קיום חוק האריזות על כתפי אותן חברות שכן התקשרו עם תמיר ומממנים את פעילותו.

חשוב לזכור כי גופים שמתקשרים עם תמיר צריכים לשלם רטרואקטיבית על כל התקופה שמכניסת החוק לתוקף ועד להצטרפותם, כך שכל המתנה נוספת רק מגדילה את הסכום החד פעמי שיהיה עליהם לשלם בהצטרפות. זאת בנוסף לאפשרות להטלת עיצום כספי של כ-150,000 ₪ שיכול גם לגרום פגיעה תדמיתית.

ביולי האחרון דיווחנו כי המשרד להגנת הסביבה שלח מכתבי התראה לפני קנס ליצרנים וליבואנים שהפרו את חובת הדיווח לפי חוק האריזות. מדובר ביצרנים ויבואנים שהתקשרו כחוק עם תאגיד המיחזור לפסולת אריזות 'תמיר', אך לא העבירו את הדיווח השנתי למשרד להגנ"ס על מספר המוצרים הארוזים שנמכרו, משקלם, סוג החומר שהם עשויים ממנו, קיבולת, רמת הרב-פעמיות של האריזות וייעודן.

המשרד איפשר להגיש את הדיווח באיחור, אך ציין כי אם האיחור יעלה על 3 חודשים הוא יחייב בקנסות בגובה 150,000 ₪.

---

מסמכים רלוונטיים: