לאחרונה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד 23 חברות שאינן מקיימות לכאורה את חוק האריזות ולא התקשרו עם תמיר – גוף היישום היחיד המוכר למיחזור פסולת אריזות, למרות שחלפו 6 שנים מכניסת החוק לתוקף.

פיצוי בגין נזקי הטמנת פסולת האריזות

שלושת התובעים, תושבי ירושלים ואלקנה, טענו בכתב התביעה כי לא מצאו את החברות הנתבעות ברשימת החברות שהתקשרו עם תמיר, ולכן פנו אליהן והתריעו בפניהן על כך שאינן מקיימות את לשון החוק, אך לטענתם הנתבעות נמנעו מלהתייחס לפנייתם המוקדמת, לכן פנו לסעד משפטי – תביעה ייצוגית.

התובעים מבקשים מביה"ש לאשר את התביעה הייצוגית ולהורות לנתבעות להתקשר עם גוף היישום המוכר ולבצע מיחזור מוכר של פסולת אריזות שברשותן, ובכך לכבד את לשון החוק. בנוסף מבקשים התובעים להורות על פיצוי כל חברי הקבוצה – כלל התושבים במדינה, על הנזק שנגרם או עתיד להיגרם להם בשל ההשפעות השליליות והסביבתיות שמקורן בהטמנת פסולת אריזות והיעדר הטיפול הנדרש בה ומיחזורה, וכן לפצות את חברי הקבוצה בגין נזקי הסביבה ושיקומה.

את התובעים מייצגים עו"ד אסף פינק ועו"ד איתי ארגוב.

אכיפות  ותביעות ייצוגיות

תביעות ייצוגיות סביבתיות הן כלי אכיפה אזרחי משלים לאכיפה של המשרד להגנ"ס שמשתמש בד"כ בעיצומים כספיים באכיפת חוקי אחריות יצרן מורחבת. בשנים האחרונות נשמעת ביקורת כנגד אכיפה לא מספקת של המשרד להגנ"ס כנגד אלפי יבואנים ויצרנים שאינם מקיימים את חוק האריזות וגורמים לנטל לא שוויוני במימון עלות קיום חוק האריזות על כתפי אותן חברות שהתקשרו עם תמיר ומממנים את פעילותו.

חשוב לזכור, כי גופים שמתקשרים עם תמיר צריכים לשלם רטרואקטיבית על כל התקופה שמכניסת החוק לתוקף ועד להצטרפותם, כך שכל המתנה נוספת רק מגדילה את הסכום החד פעמי שעליהם יהיה לשלם בהצטרפות. זאת בנוסף לאפשרות לקבל עיצום כספי מהמשרד להגנ"ס של כ-150,000 ₪ ופגיעה תדמיתית.

נזכיר כי לפני כחודשיים דיווחנו שהמשרד להגנ"ס שלח הודעות על עיצום כספי ל-68 חברות שהפרו את חוק פסולת אלקטרונית וחוק האריזות ולא התקשרו עם גוף יישום מוכר, וסך הקנסות מגיע ל-10.2 מיליון ₪.

במקביל, דיווחנו על תביעה ייצוגיות נגד חברות שאינן מקיימות את הוראות החוק לטיפול בפסולת אלקטרונית ופסולת אריזות ואי התקשרות עם גוף יישום מוכר, כאשר לפני חודש פרסמנו על תביעה ייצוגית בסך מיליוני ₪ שהוגשה נגד החברות הביטחוניות.

שש שנים לקיום החוק

לפי החוק להסדרת הטיפול באריזות שנכנס לתוקף בשנת 2012, יצרנים ויבואנים של אריזות ומוצרים ארוזים, וכן רשויות מקומיות, מחוייבים להתקשר עם "גוף מוכר". כיום פועל בישראל גוף מוכר אחד –תאגיד המיחזור ת.מ.י.ר. 3 גופים נוספים נמצאים בהליכי קבלת אישור כגוף מוכר לטיפול בפסולת אריזות מהמשרד להגנ"ס. על פי החוק, הגוף המוכר ממומן על ידי היצרנים והיבואנים, על פי עקרון "אחריות יצרן מורחבת", הקובע כי יצרן הפסולת אחראי לטיפול בה. הגוף המוכר מממן לרשויות המקומיות את החלק של האריזות בהסדרי ההפרדה בתחומן לרבות מימון הפחים הכתומים ברחובות, איסופם והעברת הפסולת למיחזור. 

--------

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. 10 מיליון ₪ קנסות לחברות שהפרו את חוק פסולת אלקטרונית וחוק האריזות, 02.11.2017
2. תביעה ייצוגית סביבתית של מיליוני ₪ נגד החברות הביטחוניות, 10.12.2017
3. תחרות והגברת אכיפה בפסולת אריזות ואלקטרונית, 15.05.2017
4. תביעה ייצוגית של 50 מיליון ₪ נגד עיריית ירושלים בגין חוק האריזות, 21.06.2016
5. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot