השרה להגנת הסביבה עידית סילמן נכנסת לשנתה הרביעית בתפקיד, כשעל סדר היום מספר נושאים בוערים. לקראת כנס 'סביבה 2050' שיתקיים מחר (יום ג') ראיינו את השרה ושאלנו אותה על הטיפול בזיהום האוויר ומפגעי הריח משריפות פסולת, על הרפורמה במשק הפסולת, על האסדרה הסביבתית למפעלי התעשייה, על העיכובים באישור חוק האקלים והעיכובים באישור התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר באשדוד. כל זאת ועוד בראיון שלפניכם.

כתבות רלוונטיות:

1. ריכוז חריג של חומר מסרטן. התושבים הונחו להסתגר בבתים, 17.12.2025
2. עיקרי תוכנית העבודה של המשרד להגנ"ס, 10.07.2025
3. המשרד להגנ"ס על הרפורמה בענף הפסולת: מחטף, 18.11.2025
4. ראיון עם השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, 15.04.2024

שריפות פסולת פיראטיות | לראשונה בהיסטוריה של ישראל, משרד הבריאות הוציא לאחרונה הנחיה לתושבים (בשוהם) להסתגר בבתיהם בשעות הערב והלילה, בשל חריגות זיהום אוויר של חומרים מסרטנים, שמקורם בשריפות פסולת פיראטיות. מתי את צופה שזיהום האוויר ייפסק וההנחיה להסתגר בבתים תוסר? מדוע את ושר האוצר לא מצליחים ליישם את החלטת הממשלה 592 ששניכם יזמתם בנושא לפני שנתיים וחצי?

זיהום האוויר בישובים ייפסק עם מיגור המפגע של שריפות הפסולת בשטחי יו"ש.

בהתאם להחלטת הממשלה 592 הוקם צוות מקצועי בינמשרדי של כל הנוגעים בדבר, אך בשל מלחמת "חרבות ברזל" התעכבה פעילות הצוות ורק בסוף נובמבר 2024 הסתיימה עבודת הצוות והוצגה טיוטת תוכנית אסטרטגית. אלא שגם אז נותרו סוגיות פתוחות מול משרד הביטחון, שנידונו לאחר מכן בסדרת ישיבות עבודה משותפת לשני המשרדים, בין היתר בנושא התקציב לטובת יישום התוכנית. לאחרונה הושגו הסכמות עקרוניות ונקבע מתווה לקידום בלוח זמנים מהיר. בהתאם לכך, הדרישה לתקצוב התוכנית הועברה לאישור משרד האוצר והנושא נמצא כרגע לפתחו.

בינתיים, בשבועות האחרונים, הצגתי את עיקרי התוכנית האסטרטגית והמלצותיה בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת וכן בפני ראשי הרשויות שסובלות ממפגעי הריח וזיהום האוויר – בעיקר באזור יו"ש וקו התפר.

למרות שהתוכנית טרם תוקצבה, ועל אף שסמכויות האסדרה, האכיפה, והפיקוח בשטחי יו"ש מצויות בידי המנהל האזרחי וגופים נוספים, המשרד להגנ"ס פועל לקידום פתרונות, בין היתר, באמצעות מימון נוסף שכבר אושר בקרן הניקיון לצעדים הבאים: הגדלת פעילות יחידת “דוד" (יחידה שמפעיל קמ"ט איכות הסביבה ביו"ש) למניעת העברת פסולת מישראל לשטחי יו״ש, הפעלת צוות ניטור וכיבוי שריפות, תובע וסייר, שירותי יועץ לתפעול והחזקה של אתר הפסולת אל-מיניה, ויועצים מקצועיים ליחידת קמ"ט איכה"ס ביו"ש לענייני שיקום אתרי פסולת פיראטיים, בדומה לנעלין.

שריפות פסולת פיראטיות 2 | זיהום האוויר בשוהם התגלה מיד לאחר שהציבו שם ניידת ניטור איכות אוויר, לאחר ריבוי תלונות תושבים. ביישובים רבים נוספים יש תלונות דומות, אך טרם הוצבה שם ניידת ניטור. אם את היית תושבת קו התפר בישובים שסובלים מזיהום אוויר משריפות פסולת - מודיעין, ראש העין, חריש, מכבים-רעות (או ישובים אחרים ביו"ש או בצפון) – האם היית ממתינה שתוצב ניידת ניטור איכות אוויר בישוב, או מיישמת את ההמלצות של שוהם ומסתגרת בבית?

המלצות לציבור ניתן לפרסם רק על סמך ערכים כמותיים שנמדדים באופן תקני באמצעות ניידות לניטור זיהום אוויר. לידיעתך, כבר כיום קיימת ניידת ניטור איכות אוויר בשכונת כרמים במודיעין, ותחנות קבועות בראש העין ובחריש אותן הציב המשרד להגנ"ס. המשרד מתכוון להגדיל את היצע הניידות שברשותו ויערוך מדידות בכל הישובים הסובלים מזיהום אוויר משריפות פסולת.

הרפורמה במשק הפסולת | בשבועות האחרונים משרד האוצר והשלטון המקומי קוראים לקדם רפורמה מיידית בענף הפסולת, הכוללת הקמת רשות פסולת שתקבע את תעריפי הטיפול וביטול היטל ההטמנה. המשרד להגנ"ס מתנגד בחריפות להצעה הזו, מדוע?

השאלה שצריכה להישאל היא מה החזון למשק הפסולת, ורק אחר כך לבדוק מה האמצעים הנכונים למימוש החזון (הקמת רשות פסולת, ביטול היטל ההטמנה וכו').

המשרד להגנ"ס הוא הגורם האמון על ניהול משק הפסולת בישראל וקידומו. מאז כניסתי לתפקיד הצבתי את נושא הטיפול המתקדם בפסולת בראש סדרי העדיפות. בתקופה זו קודמו מהלכים רבים וכן הוקצו תקציבים משמעותיים (היקף התקציבים שמקצה קרן הניקיון הכפילו את עצמם בשנת 2024 ויותר מכך בשנת 2025), כדי לקדם את הנושא ולהבטיח הקמת תשתיות מתקדמות ורציפות תפקודית, קידום תעשיית המיחזור והפרדת הפסולת ברשויות המקומיות. כמו כן, שיתוף הפעולה עם השלטון המקומי והאזורי הוא קריטי להצלחה בתחום ולכן מוקצים לו אמצעים ותשומת לב רבה. 

במקביל, אנחנו עובדים בשיתוף אגף התקציבים במשרד האוצר והשלטון המקומי והאזורי לבחינת הדרך להסדרת משק הפסולת, על פי דוגמאות ממדינות מתקדמות בעולם, וכן ממשקים מקבילים בארץ (אנרגיה, מים, גז וכו'). העבודה בעיצומה ובסופה נקבל רפורמה סדורה ומקצועית, שתביא לרמת שירות וטיפול בפסולת בדומה לנעשה במדינות המתקדמות בעולם, על בסיס היררכיית הפסולת, עקרונות הכלכלה המעגלית וצמצום ההטמנה, במטרה להעניק לתושבי ישראל סביבה בריאה ובטוחה.

מפרץ חיפה | לאחרונה פורסם כי משרד האנרגיה בוחן העתקה של בזן לנגב, במקום התוכנית הממשלתית להקמת תשתיות לייבוא ואחסון תזקיקים שתחליף את פעילות הזיקוק של בזן. זה לא יהיה המפעל הראשון שמעתיק את הפעילות שלו לדרום. מה עמדת המשרד להגנ"ס?

המשרד להגנ"ס לא קיבל פניה בנושא ואין ביידנו פרטים כדי לתת התייחסות. נציין כי החלטת ממשלה 1231 התבססה על דוח מקנזי, אשר בדק בין היתר את השימוש העתידי בדלקים וקבע כי השימוש העתידי בתזקיקים יקטן עם השנים, כך שלא יהיה רווחי עוד לזקק נפט בישראל. לפיכך, כל החלטה על הקמת בתי זיקוק בדרום או העברה של המפעלים ממפרץ חיפה, יש לשקול קודם כל ברמת מדיניות בנושא תמהיל מקורות האנרגיה לצרכים העתידיים במדינה.

מדובר בנושא אסטרטגי, שאם יבשיל, אני בטוחה שיעלה לדיון נרחב עם המשרד להגנ"ס ויתר משרדי הממשלה הרלוונטיים.

אדגיש כי אני והדרג המקצועי במשרד להגנ"ס תומכים בפינוי המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה כפי שנקבע בהחלטת הממשלה ובהתאמה ללוחות הזמנים שנקבעו עד שנת 2030, במטרה לשמור על בריאות ואיכות החיים של תושבי האזור.

השלטון המקומי | השלטון המקומי, היחידות הסביבתיות, ואיגודי הערים – מבקשים יותר שליטה, תקציבים וסמכויות בתחומים של פסולת, אכיפה סביבתית ועוד. בטענה שהם אלה שעובדים באופן יומיומי מול התושבים ובעלי העסקים, ולכן הם מכירים את הבעיות מקרוב, ולכן הם יכולים לתת את המענה המיטבי. מה דעתך בנושא?

בעניין זה אין מחלוקת. השלטון המקומי והגופים העוסקים בהגנת סביבה (איגודי ערים לאיכות סביבה ותברואה, אשכולות רשויות והרשויות המקומיות), בשלטון המקומי, הם אכן מי שנמצאים ב"קו הראשון" מול התושבים והם גם מי שנדרשים, על פי חוק, לספק שירותים סביבתיים ראויים לתושבי הרשויות.

מכיוון שכך, המשרד נמצא איתם בדיאלוג רציף ומסייע בהנחיה מקצועית ותמיכה בתקציבי עתק, לקידום הגופים העוסקים בהגנת הסביבה בכלל, ובטיפול בפסולת בפרט, בשלטון המקומי.

מכיוון שלשלטון המקומי לא חסרות סמכויות כדי לקדם פתרונות לטיפול בפסולת, המשרד ישמח להמשיך ולסייע בקידום פתרונות, ראויים סביבתית, שיגיעו מהשלטון המקומי.

תעשייה וסביבה | בשנים האחרונות לא מעט מפעלים צמצמו או הפסיקו את פעילותם בישראל, בחלק מהמקרים בשל דרישות סביבתיות הולכות ומחמירות. ברמה העולמית מדובר על הסטה של הייצור והזיהום למקומות שבהם אין רגולציה קפדנית כמו בישראל, ולכן, בראייה גלובאלית זה יכול להביא דווקא לגידול בפליטות גזי חממה וזיהום אוויר/קרקע/מים. מה החזון של המשרד להגנ"ס לתעשייה הישראלית בהקשר הזה?

החזון של המשרד להגנ"ס הוא תעשייה ישראלית מתקדמת, חדשנית ותחרותית – כזו שפועלת בסטנדרטים סביבתיים גבוהים, אך גם בוודאות רגולטורית, ביעילות ובשקיפות.

רפורמת הרישוי המשולב שאנו מקדמים נועדה בדיוק למטרה זו. הרפורמה מחליפה ריבוי היתרים – במסגרת רישוי אחת, אחידה, מבוססת סיכונים, המותאמת לסטנדרטים בינלאומיים. בכך אנו מצמצמים בירוקרטיה, מקצרים לוחות זמנים ומאפשרים לתעשייה להתמקד בהשקעות, בחדשנות ובהתייעלות סביבתית, במקום בהתמודדות עם אי־ודאות רגולטורית.

אנו מודעים היטב לשיח הגלובלי בדבר “זליגת זיהום” למדינות עם רגולציה חלשה יותר. אולם הפתרון לכך אינו החלשת ההגנה הסביבתית בישראל, אלא קידום תעשייה נקייה, יעילה וחכמה יותר. תעשייה כזו מפחיתה פליטות וזיהום ליחידת תוצר, מחזקת את היתרון התחרותי של ישראל, ומציבה את המדינה בקדמת הבמה של כלכלה דלת־פליטות וטכנולוגיות סביבתיות.

בהקשר זה חשוב להתייחס גם להשפעת מנגנון CBAM (מנגנון התאמת פחמן בגבול) של האיחוד האירופי. מנגנון זה משנה את כללי המשחק עבור תעשיות מייצאות, ומבהיר כי מדינות ומפעלים שאינם מפחיתים פליטות פחמן בפועל צפויים לשאת בעלויות כלכליות משמעותיות בשווקי היעד. עבור התעשייה הישראלית, המשמעות היא שעמידה בסטנדרטים סביבתיים מתקדמים אינה נטל – אלא תנאי לשימור כושר התחרות והנגישות לשווקים בינלאומיים מרכזיים.

החזון שלנו הוא שתעשייה בישראל לא תברח מהרגולציה, אלא תוביל באמצעותה. תעשייה שמספקת מקומות עבודה איכותיים, שומרת על הסביבה והבריאות, ומוכיחה שניתן לשלב צמיחה כלכלית עם אחריות סביבתית, גם בראייה גלובלית.

​זיהום אוויר באשדוד | כבר למעלה משנה שהתוכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר באשדוד ממתינה לאישור ממשלתי, לאחר מספר שנים שבהם אזור התעשייה הצפוני באשדוד נרשם כבעל פליטת החומרים המסרטנים הגבוה בישראל (למעט מישור רותם). מדוע זה מתעכב?

קידום אישור הממשלה של התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר באשדוד מתעכב בשל התנגדויות של מספר גורמים בממשלה. הנושא נדון מול משרדי הממשלה הרלוונטיים במטרה להגיע להסכמות שיאפשרו את אישור התוכנית.

חוק האקלים | די להסתכל מהחלון כדי לראות ששינוי האקלים כבר כאן: אירועי הגשם הקיצוניים הולכים ומתרבים בחורף וכך גם גלי החום בקיץ. עם זאת, חוק האקלים שהמשרד שלך מנסה לקדם כבר זמן רב עדיין לא אושר. היכן עומדים הדברים?

המשרד יזם ומקסם את הנושא יותר מ-5 שנים, וזאת מתוך הבנה עמוקה של הצורך בחקיקת אקלים ייעודית. במהלך השנתיים האחרונות המשרד הצליח להעביר את נוסח החוק בקריאה ראשונה. לאחר מכן, התקיימו דיונים רבים במהלך שנת 2024, שבסופם אושר נוסח מעודכן של החוק בוועדת הפנים והגנת הסביבה. נוסח החוק שאושר בוועדה כלל מספר שינויים מרכזיים, ביניהם שינוי הנוגע ליעדי החוק.

בהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה שאישרה את הגשת הצעת החוק, לאור השינויים נדרש דיון ואישור נוסף בוועדת שרים לחקיקה. לצערי, מאחר שישנן מחלוקות בתוך הממשלה על נוסח החוק, ההצעה טרם נדונה בוועדת השרים לחקיקה וטרם עלתה לקריאה שניה ושלישית בכנסת.

בינתיים המשרד להגנ"ס ממשיך לפעול בתחומי האדפטציה (היערכות) לשינוי אקלים תוך קידום הכנת תכניות היערכות לשלטון המרכזי והמקומי וכן מקדם ברמה הלואמית תכניות ותרחישי ייחוס.

הארגונים הסביבתיים | תמיד יש מתח מובנה בין הארגונים הסביבתיים למשרד להגנ"ס, אך בנושאים רבים היה שיתוף פעולה פורה. בשנה האחרונה נראה שאת והארגונים לא רואים עין בעין, בין היתר בגלל ביטול התמיכות, וטענות הדדיות על פוליטיזציה. מה דעתך?

תפקיד הארגונים הסביבתיים לעמוד על המשמר, לאתגר ולבקר כשצריך את עבודת המשרד. וטוב שכך. בשורה התחתונה לנו ולארגונים מטרה משותפת לפעול להגנה על הסביבה בישראל. גם כשיש חילוקי דעות בין המשרד לארגוני הסביבה, עדיין מתקיים שיח מקצועי ושיתוף פעולה בהתמודדות מול אתגרים ואיומים על הסביבה.

לסיום, אנו בפתח של שנת הקדנציה הרביעית והאחרונה שלך כשרה להגנת הסביבה בממשלה הזו. איזה שני נושאים הכי היית רוצה לקדם השנה?

אני עובדת ביתר שאת על אסדרת תחום הפסולת,  זה לדעתי פרויקט העל שלי, חבל שלא נעשו צעדים משמעותיים בתחום כמה עשורים אחורה. בשנים הקרובות יקומו בישראל עשרות מתקני השבה ומיחזור מסוגים שונים וישראל תתחיל לצעוד לעבר עתיד נקי ובריא יותר, בו הזבל שלנו יהפוך לזהב. בנוסף, אני אמשיך לשקם את הצפון והדרום, חבלי ארץ נפלאים ומרהיבים שנפגעו במהלך המלחמה. חזרתם ואף שדרוגם הכרחיים לחוסן הלאומי שלנו.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן תדבר בכנס סביבה 2050 שיתקיים מחר (יום ג') – קישור לפרטים והרשמה.