לראשונה הוצבה בתחילת החודש ניידת ניטור איכות אוויר בישוב שוהם, בשל ריבוי תלונות של תושבים על זיהום אוויר ומפגעי ריח חריגים, מעשן של שריפות פסולת פיראטיות ביו"ש. עברו שבועיים של ניטור, ושלשום פרסם משרד הבריאות הודעה כי בתחנת הניטור נרשמו 4 חריגות בממוצע היומי של בנזן, חומר מסרטן, ולכן מומלץ לתושבים בשכונת 'הדרים' להסתגר בבתים בשעות הלילה, בהן נמדדות עיקר החריגות.

במשרד להגנת הסביבה מעבירים את האחריות למשרד הביטחון ומשרד האוצר. השרה להגנ"ס הוציאה אמש מכתב דחוף לשר הביטחון, ישראל כ״ץ, ולשר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', בדרישה להפעיל את סמכויותיהם לצורך טיפול מיידי באתרי הבעירה ולמניעת התלקחות חוזרת. במשרד להגנ"ס מבקשים ממשרד האוצר ומשרד הביטחון לאשר מיידית את התקציב הנדרש ליישום התוכנית האסטרטגית הלאומית למיגור מפגעי הפסולת והשריפות חוצי גבולות.

דפנה רבינוביץ, ראש מועצת שוהם ויו"ר ועדת איכות הסביבה במרכז השלטון המקומי: "המלצות משרד הבריאות להתמגן במקום לטפל בשורש הבעיה הן לעג לרש. אנחנו דורשים טיפול מיידי בכיבוי השריפות, בפיקוח ובאכיפה ובמקביל דורשים לגבש פתרון אסטרטגי שייתן מענה לבעיה, אחת ולתמיד. אי-אפשר להמשיך כך. חונקים אותנו. זה טרור סביבתי לכל עניין ודבר".

שריפות פסולת פיראטיות בשטח ישראל וביו"ש וזיהום האוויר החמור שהן יוצרות, אינן תופעה חדשה בישראל, אלא שבחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים של תושבים ורשויות מקומיות על החמרת המפגעים. בעקבות כך הנושא שב ועלה לכותרות, הן בתקשורת והן בדיונים בוועדות הכנסת.

כתבות רלוונטיות:

1. שריפות פסולת: התושבים סובלים, הפתרונות מתעכבים, 15.12.2025
2. שריפות פסולת ביו"ש: פורסמו עיקרי התוכנית האסטרטגית, 6.11.2025
3. מבקר המדינה על השריפות ביו"ש: המדינה צריכה מדיניות, 28.3.2024
4. מעל 8,000 תלונות על מפגעי ריח, עשן ופסולת, 11.2.2025
5. מקדמים אתרי טיפול בפסולת פלסטינית, 18.6.2024
6. מידע נוסף על זיהום אוויר|  infospot

חריגות משמעותית במדידות בנזן

כאמור, ניידת הניטור שהוצבה בשוהם מדדה חריגות של בנזן, חומר מסרטן. לפי תקנות חוק אוויר נקי, ערכי הסביבה והיעד עבור בנזן הם 3.9 מיקרוגרם/מ"ק יממתי (כלומר בממוצע ל-24 שעות). מאז החלה המדידה בתחילת חודש דצמבר ועד יום ראשון (14.12) היו 4 ימים שבהם הערך הנמדד של בנזן חרג מהערך היממתי.

במשרד ה בריאות מציינים כי ריכוז הבנזן שנמדד בשוהם גבוה וחריג בהשוואה ליתר המדידות שמבצע המשרד להגנ"ס באתרים השונים ברחבי הארץ (כולל בקו התפר).

לפי נתוני הניטור, החריגות אינן קבועות אלא מופיעות בשעות מסוימות. ריכוז הבנזן עולה לרוב בשעות הערב (20:00–21:00) ועד שעות הבוקר (07:00–08:00), כששיא החריגה מהערכים הנמדדים נמדד במהלך הלילה (לרוב בין 03:00–06:00).

בגלל הזיהום החריג: התושבים הונחו להסתגר בבתים בערב ובלילה

בעקבות הזיהום החריג שנמדד, ועד שיימצאו פתרונות לבעיית שריפות הפסולת ביו"ש ולזיהום אוויר חוצה גבולות, משרד הבריאות הוציא לתושבי שכונת הדרים בשוהם, אבל גם לתושבי השכונות והיישובים הסמוכים, הנחיות כדי לצמצם את ההשפעות הבריאותיות של עשן שריפות הפסולת:

1. מומלץ לכלל האוכלוסייה, ובייחוד לאוכלוסיות רגישות (חולים במחלות לב, ריאות וכלי דם, קשישים, ילדים ונשים בהריון), לצמצם פעילות לא חיונית בחוץ בשעות הערב והבוקר המוקדמות.
2. בשעות ערב עד שעות הבוקר המוקדמות מומלץ לסגור חלונות ולכבות מזגנים השואבים אוויר מבחוץ. אפשר להפעיל מזגנים בעלי יניקת אוויר מתוך הבית או מאווררים. 
3. אם נמדדים ערכים גבוהים (מעל 3.9 מיקרוגרם/מ"ק) במהלך היום, מומלץ גם למקומות עבודה, מסגרות חינוך וכדומה לפעול לפי ההנחיות
4. חשוב להימנע ככל האפשר ממקורות חשיפה נוספים לבנזן, כמו עישון ומקורות חימום המבוססים על דלק, נפט ועצים, בייחוד במבנים סגורים. 
5. אם מתפתחים תסמינים חריגים כמו קוצר נשימה, מומלץ לפנות לטיפול רפואי. 

במשרד הבריאות מדגישים כי ימשיך לעקוב אחר תוצאות הניטור ויעדכן את ההנחיות לציבור בהתאם.

מחלות ריאות, לב וכלי דם ואף סרטן: הסכנות של זיהום אוויר הנובע משריפות

לפי נתוני מצאי הפליטות שפורסמו לפני כ-3 חודשים, מקורן של 75% מפליטות החומרים המסרטנים בישראל הוא שריפות של פסולת עירונית וחקלאית, רובן שריפות לא חוקיות. לאחר מכן ענף התחבורה הכבישית אחראי ל-14% מהפליטות המסרטנות.

חשיפה לחלקיקי PM2.5 עלולה להעלות את הסיכון לתחלואה נשימתית, בעיות לב וכלי דם. חשיפה למזהם בנזן לאורך זמן מעלה את הסיכון לחלות בסרטן ועלולה לפגוע במערכת החיסון. במשרד הבריאות מדגישים כי משריפה בלתי מבוקרת של פסולת, בעיקר של פלסטיק ומוצרים אלקטרוניים, עלולים להיפלט עוד חומרים, כולל חומרים אורגניים ומתכות כבדות, שחלקם רעילים ומסרטנים.

כך למשל דוח של מרכז טאוב בנושא שריפות פסולת שעליו דיווחנו לפני כשנה, מצביע על קשר בין חשיפה לזיהום אוויר שמקורו בשריפת פסולת אלקטרונית לתחלואה עודפת בסרטן.

בדוח מובאים נתונים של מחקר משנת 2021, שבחן את הקשר בין סרטן מסוג לימפומה לחשיפה לזיהום אוויר. המחקר מצא שלילדים המתגוררים באזור של מיחזור מתכות המופקות משריפת פסולת אלקטרונית בכפרים פלסטיניים בדרום הר חברון, יש סיכוי גדול פי 2.8 עד 4 לחלות בלימפומה, בהשוואה לילדים המתגוררים באזורים אחרים. לכן יש חשש שהעלייה בהיקפים של שריפת פסולת באזורים מסוימים, תוביל לעלייה בתחלואת סרטן בעתיד.

בעיה בוערת: התושבים מדווחים על החרפת התופעה

ראשי רשויות, בעיקר בצפון הארץ וביישובי קו התפר, מדווחים שלאחרונה התופעה של זיהום אוויר משריפת פסולת החריפה מאוד, בכל אזור מהסיבות שלו.

שלא כמו יישובי הצפון שסובלים משריפות פסולת בתוך תחומי ישראל, תושבי יישובי קו התפר כמו שוהם, מודיעין, ראש העין, אלעד, חריש ועוד, סובלים מזיהום אוויר שנובע משריפות פסולת בתוך שטחי יו"ש. חלקה פסולת ישראלית מוברחת, וחלקה פסולת פלסטינית.

כפי שדיווחנו לאחרונה, לפי נתוני עמותת אזרחים למען אוויר נקי התקבלו במוקד שלה כ-2,000 דיווחים בחודש אוקטובר המיוחסים לשריפות פסולת ביו"ש. מדובר בעלייה בשיעור של כ-80% בהשוואה לחודש ספטמבר ומספר דיווחים גדול כמעט פי 4 ממספר הדיווחים שהתקבלו במוקד בחודש אוגוסט.

התוכנית האסטרטגית הלאומית מתעכבת

כפי שדיווחנו בעבר, מאז תחילת הכהונה של השרה להגנ"ס עידית סילמן, המשרד להגנ"ס הגדיל לכאורה את המאמצים שלו לטפל במפגעים הסביבתיים ביו"ש. בחודש יוני 2023 אושרה החלטת ממשלה שקידמה השרה סילמן שקבעה כי יוקם צוות בינמשרדי שיגבש תוכנית לאומית בזיהום חוצה גבולות, אך עבודת הצוות התעכבה, והמשרד להגנ"ס פרסם לפני כחודש רק את עיקרי התוכנית, מכיוון שלדבריו הוא ממתין לאישור משרד הביטחון ומשרד האוצר.

כמו כן, כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, המשרד להגנ"ס הודיע כי לא נחתם סיכום תקציבי לשנת 2026 עם משרד האוצר, מכיוון שהאוצר לא אישר את התקציב בגובה כ-138 מיליון ₪ הדרוש ליישום התוכנית.

עיקרי התוכנית:

1. חקיקה חדשה: קידום 9 מהלכים חקיקתיים ייעודיים: 5 במסגרת צווים לאזור ועוד 4 בתקנוני המועצות המקומיות. החקיקה נועדה להגביר את סמכויות הפיקוח והאכיפה ולהגדיל את גבוה הקנסות שיוטלו על עברייני סביבה.
2. אכיפה וביטחון סביבתי: מערך האכיפה הסביבתית בשטחי B ו-C יורחב בשיתוף פעולה עם המשטרה, צה"ל ומערכת הביטחון. כמו כן יוקם צוות קבוע (שאינו של המשרד להגנ"ס) שיתמקד בליווי פעילות האכיפה בשטח.
3. מוקד אחוד לדיווחים: יוקם מוקד מרכזי שיפעל 24/7 וירכז פניות ודיווחים על מפגעים סביבתיים בשיתוף פעולה עם כבאות והצלה, המינהל האזרחי ומשטרת ישראל. במקביל יוקם מוקד ייעודי חדש במנהל האזרחי.
4. תשתיות סביבתיות: ייבנו תשתיות לטיפול בפסולת, בהן אתר ראמון שיכלול מתקני מיון, טיפול והטמנה, מתקני השבה לאנרגיה, תחנות מעבר ואתרי טיפול בפסולת אורגנית.
5. ניטור ובריאות הציבור: מערך ניטור האוויר יורחב גם בתחומי יו"ש ויוצבו שלוש תחנות ניטור חדשות. משרד הבריאות ימשיך לעקוב אחר השפעות המפגעים על הבריאות.
6. שיתוף פעולה בינלאומי: תגובש תוכנית פעולה מול הקהילה הבינלאומית ומדינות תורמות כדי לממן מיזמים סביבתיים ביו"ש למניעת מפגעים חוצי גבולות.

הדיונים ממשיכים, הפתרונות מתעכבים

כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, בדיונים שנערכו לאחרונה בכנסת, נידונו מגוון של פתרונות לבעיית שריפות הפסולת, חלקם בהתאם לתוכנית האסטרטגית שגיבש הצוות הבינמשרדי בראשות המשרד להגנ"ס, שממתינה לאישורים של משרד הביטחון ומשרד האוצר.

מהדיונים עלה כי גורמים שונים, ובהם המשרד להגנ"ס, מחזיקים בעמדה ששריפות פסולת הן מעשי פשע ואף טרור, ויש לטפל בהן בהתאם באמצעות הגברת הפיקוח והאכיפה. בגלל היעדר הסמכויות של המשרד להגנ"ס ביו"ש, הציעה השרה להגנ"ס עידית סילמן להחיל את חוק אוויר נקי וחוק שמירה על הניקיון ביו"ש ואף להקים מחוז יו"ש במשרד להגנ"ס.

האחראי על הפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה הסביר באחד הדיונים בכנסת כי בתוך שטח ישראל, שריפות הפסולת הן חלק מהתעצמות הפשיעה בחברה הערבית וכדי לצמצם את התופעה יש לטפל בפשיעה, בין השאר באמצעות חוק ייעודי למלחמה בפשע המקודם בימים אלה.

ערוץ אחר לפתרון הבעיה הוא הקמת תשתיות לטיפול בפסולת ביו"ש. באחד הדיונים בכנסת אמרו נציגי המשרד להגנ"ס כי הם מקדמים 2 מתקני השבת אנרגיה מפסולת ביו"ש (ברנתיס ובתרקומיא).

כיוון נוסף שצוין בדיונים הוא הפעלת לחץ על הרשות הפלסטינית שתקבל אחריות על הפסולת והמפגעים שהיא יוצרת, כולל תשלום על הנזקים. בין היתר נאמר כי במשרד האוצר, בתמיכת המשרד להגנ"ס, פועלים בימים אלה לקיזוז כספי הרשות הפלסטינית והפנייתם לטיפול בפסולת הפלסטינית והמפגעים.

עוד עלה בדיונים, כי משרד האוצר מודע למחסור בתקציבים ולכך שיש להגדיל את התקציב בתחום הפיקוח והאכיפה, אבל סבור שהפתרון העיקרי הוא שינוי מבנה משק הפסולת באמצעות רפורמה נרחבת הכוללת ביטול של היטל ההטמנה, כפי שהוא מנסה לקדם בשנתיים האחרונות בחוק ההסדרים, אך לעת עתה בלי הצלחה. לפי עמדת משרד האוצר, רק שינוי מבני של ענף הפסולת באמצעות רפורמה ומעבר למודל של תעריפים, יצמצם את הפשיעה בתחום הפסולת.

התייחסויות

דפנה רבינוביץ, ראש מועצת שוהם ויו"ר ועדת איכות הסביבה במרכז השלטון המקומי: "זיהום האוויר משריפות הפסולת בשטחי יהודה ושומרון סוגר יישובים שלמים בבית. בשוהם הצבנו ניידת ניטור ולכן התגלו ערכים חריגים, אבל הזיהום רלוונטי לכל יישובי קו התפר, שמעולם לא ניטרו אותם, ודאי לא את הבנזן. המלצות משרד הבריאות להתמגן במקום לטפל בשורש הבעיה הן לעג לרש. 

אנחנו דורשים טיפול מיידי בכיבוי השריפות, בפיקוח ובאכיפה ובמקביל דורשים לגבש פתרון אסטרטגי של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הביטחון, שייתן מענה לבעיה, אחת ולתמיד. אי-אפשר להמשיך כך. חונקים אותנו. זה טרור סביבתי לכל עניין ודבר".

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "שריפות הפסולת ביו״ש אינן עוד מפגע, אלא ביטוי מתגבר של טרור סביבתי הפוגע בבריאות אזרחי ישראל מדי יום. המדינה מחויבת למגר את התופעה הזו בכלים תקציביים ואכיפתיים, ולסיים את מציאות העשן והזיהום הבלתי נסבלת הזו. אנחנו דורשים את אישור התקציב באופן מיידי, על מנת שהטיפול ייצא לדרך במלואו ולאלתר."