מדוח שפרסם לאחרונה מבקר המדינה על זיהום האוויר שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון, עולה כי המצב גרוע ונובע מאינספור כשלים של כל המוסדות והגורמים האחראים למניעת זיהום אוויר ומפגעי פסולת בשטח זה – המשרד להגנת הסביבה, המנהל האזרחי, משטרת ישראל, כיבוי והצלה ועוד. מאז פרוץ המלחמה נראה שהיקף השריפות עלה.

לפי הדוח, תופעת שריפת הפסולת בשטחים מתחוללת בשני העשורים האחרונים ואף על פי כן טרם גובשה מדיניות להתמודדות עמה. הערכת העלות החיצונית למשק כתוצאה משריפות הפסולת ב-2023 עומדת על 3.1 מיליארד ₪ ואם לא תטופל היא צפויה לעלות לכ-9 מיליארד ₪ עד 2030. אחד הכשלים המהותיים הוא אכיפה מצומצמת מצד הגורמים בעלי הסמכות.

זאת ועוד, בדוח מצוין כי הפסולת שנשרפת כוללת גם פסולת עירונית מעורבת וגם פסולת אלקטרונית שמוברחת מתוך ישראל בשל התמריץ הכלכלי שקיים בשריפתה וחילוץ חומרים יקרים ממנה למכירה מחודשת.

הדוח מסביר כי הסיבה שהפלסטינים שורפים כמויות אדירות של פסולת מעורבת היא שאין בה אתרי קצה מוסדרים, או שאתרים אלה ממוקמים רחוק ושינוע הפסולת אליהם יקר מדי עבור היישובים הפלסטינים. מאחר שמנזקי זיהום האוויר סובלים כל תושבי הסביבה, כולל ישראלים, ממליץ המבקר להקצות תקציבים מקרן הניקיון ולממש הקמת מתקני קצה עבור הפסולת הפלסטינית. עד כה הושקע סכום נמוך והקמת המתקנים מתקדמת לא בקצב מספק.

המבקר מציין לטובה את הקמתם של שני אתרי הקצה לטיפול בפסולת פלסטינית מעורבת ביו"ש, אשר הובילה לסגירה של כ-150 אתרים לא חוקיים ביו"ש שבהם נשרפה פסולת באותן השנים.

כתבות רלוונטיות:

1. הממשלה מגבירה טיפול במפגעי סביבה ביהודה ושומרון, 6.6.2023
2. עשן וזיהום אוויר בשל שריפת פסולת פיראטית בשטחים, 8.11.2023
3. צו מניעת זיהום אוויר נגד העירייה בשל שריפת פסולת, 20.9.2023
4. אכיפה נגד שריפת פסולת באתר פיראטי שהמועצה מפעילה, 30.5.2023
5. מידע נוסף על זיהום אוויר |  infospot

אין מדיניות לשריפות פסולת בשטחים כבר 20 שנה

לפי מבקר המדינה, בשנת 2022 נשרפה פסולת פלסטינית מעורבת ב-123 אתרי סילוק פסולת לא מוסדרים בשטחי יו"ש, אשר לכ-63% מתוכם יש השפעה חוצת גבולות גם על היישובים הישראליים באזור. כמחצית מהאתרים בערו על בסיס יומי, שבועי או חודשי, לצד מאות שריפות פיראטיות של פסולת אלקטרונית שבערו באזור דרום הר חברון (שטח C).

מדוח המבקר עולה עוד כי המנהל האזרחי נכשל במשך שנים רבות בקידום תשתיות שיאפשרו טיפול מוסדר בפסולת פלסטינית מעורבת ובפסולת אלקטרונית ביו"ש. גם המשרד להגנת הסביבה נכשל בתפקידו לשמור על איכות האוויר של יישובים ביו"ש.

במשך שני עשורים לא גובשה מדיניות ותוכנית ממשלתית לטיפול במפגעים סביבתיים שמקורם ביו"ש והוצאתן לפועל. הגורמים הממשלתיים העוסקים בפיקוח ואכיפה לא מתאמים ביניהם את הפעולות או משתפים מידע שיסייע לשפר את המצב. מנגד, הם גם לא מטפלים כראוי בתלונות הציבור לגבי השריפות ולא משתמשים בכל סמכויות האכיפה שלהם.

העיכוב בגיבוש מדיניות נבע בין היתר ממחלוקות בין משרדי הגנת הסביבה והביטחון. כבר בדוח מיוני 2017 המליץ מבקר המדינה כי הממשלה תקים צוות בין-משרדי לטיפול בנושא. נמצא כי רק ביוני 2023 קיבלה ממשלת ישראל החלטה להקמת הצוות, וזה נדרש להגיש המלצות לגיבוש מדיניות עד לאחרונה.

זיהום אוויר חוצה גבולות

מאחר שאין מספיק אתרי הטמנה מוסדרים לפסולת הפלסטינית באזור יו"ש, עלו מאוד כמות האתרים הלא חוקיים שבהם שורפים פסולת (גידול של 75% בין 2022-2017). להערכת מבקר המדינה, כ-422,000 טונות פסולת פלסטינית מעורבת, שהן כ-45% מסך הפסולת הפלסטינית המעורבת שיוצרה ביו"ש בשנת 2022, נשרפה באתרים הלא מוסדרים.

עם זאת, הגורמים האמונים על טיפול במפגעי פסולת ואכיפה נגד עבירות פסולת לא פועלים כנדרש כדי לעצור את התופעה. בין היתר, יחידת קמ"ט סביבה לא העריכה את כמויות הפסולת שנשרפות ואת פוטנציאל הנזק והמשרד להגנת הסביבה לא העריך את היקף זיהום האוויר אף שקיבל מעל 50,000 תלונות מהציבור בכ-5 שנים על השריפות ביו"ש. יצוין שבשנת 2022 המשרד העריך את זיהום האוויר הנובע משריפות בארץ באופן כללי, אך לא מיו"ש. המשרד אף לא שיתף את משרד הבריאות בתלונות שקיבל מהציבור לגבי תופעות בריאותיות שחווה כתוצאה מהשריפות הללו.

אחת הבעיות העיקריות, לדברי המבקר, היא שלעשרות יישובים פלסטיניים ביו"ש אין תחנות מעבר. ההקמה או השדרוג של 9 מתוך 12 מתחנות המעבר המצויות בהליכי ביצוע בשנת 2023 מתעכבות בשל קשיים בתיאום בעניינן מול הרש"פ; כ-50 מתוך 53 מיליון ש"ח שהקצתה קרן הניקיון לשינוע פסולת מיישובים פלסטיניים לאתרי ההטמנה המוסדרים הרחוקים מהם לא מומשו; 4 פרויקטים להקמה ולשדרוג של אתרי קצה לטיפול בפסולת פלסטינית מעורבת נמצאים רק בתהליכי תכנון או ביצוע ראשוניים ואף עלולים שלא להסתיים עד המועד שבו אתרי ההטמנה הקיימים יגיעו לסף הקיבולת שלהם.

העלויות החיצוניות משריפת פסולת

העלויות החיצוניות למשק הישראלי כתוצאה משריפת פסולת נחלקות בין עלויות משריפת פסולת מעורבת של היישובים הפלסטיניים ועלויות משריפת פסולת אלקטרונית, שכמות גדולה שלה מגיעה מתוך ישראל ונשרפת בשטחי יו"ש.

להערכת מבקר המדינה, העלויות החיצוניות של זיהום האוויר שייגרם משריפת הפסולת הפלסטינית המעורבת במהלך 8 שנים, משנת 2023 עד שנת 2030, יהיו כ-7.4 מיליארד ש"ח בתרחיש עסקים כרגיל; כ-6 מיליארד ש"ח בתרחיש האופטימי וכ-10.3 מיליארד ש"ח בתרחיש הפסימי. הערכה זו מחזקת את הצורך ואת הכדאיות הכלכלית בהשלמתן של תשתיות לטיפול מוסדר בפסולת פלסטינית מעורבת בהקדם האפשרי.

העלות החיצונית כתוצאה משריפות פסולת אלקטרונית מוערכת לכל הפחות בכ-242 מיליון ש"ח בשנה, זאת בהערכה מזערית. לעלויות אלו יש להוסיף בין היתר את אובדן ההכנסות לקופת המדינה, המוערך באופן ראשוני בכ-116 מיליון ש"ח בשנה, זאת בשל זליגת הפסולת ליו"ש ומניעת האפשרות לניצול המתכות המצויות בה לטובת המשק הישראלי.

תופעת שריפת הפסולת האלקטרונית היא חלק מתעשייה פיראטית המפרנסת מאות משפחות פלסטיניות על ידי הפקת המתכות מהפסולת באמצעות שריפתה. עוד עולה מדוח המבקר כי למשרד להגנת הסביבה ולמנהל האזרחי אין נתונים על היקפי הפסולת המוברחת, אך במחקר של האו"ם משנת 2020 היא הוערכה בכ-57,000 עד 64,000 טונות בשנה. כמו כן, אין לישראל נתונים על היקף הפסולת האלקטרונית הנשרפת, וכמה ממנה מקורה בישראל.

פיקוח ואכיפה לוקים בחסר

כיום יש גורמים רבים שאחראים או מוסמכים לפקח על עבירות סביבתיות ביו"ש, אולם חלוקת הסמכויות לא מוגדרת באופן ברור, ובכל מקרה סמכויות האכיפה מממומשות באופן חלקי ביותר.

לפי המבקר, יחידת הפיקוח במנהל האזרחי היא היחידה בעלת סמכויות האכיפה העיקריות בתחום. עם זאת, היחידה לא מיקמה את תחום מפגעי הפסולת במקום טוב בסדר העדיפויות שלה, והדבר התבטא גם בהסטת תקציבים שלה מכך. אף שבפועל היא יכולה לאכוף את החוק בדרכים מגוונות, מהחרמת כלי רכב, דרך הריסה וחסימה של אתרים לא חוקיים ועד הטלת קנסות, היא נוקטת בעיקר בהחרמת כלי רכב ששימשו לפעילות הפיראטית, וגם את זה היא עושה מעט. קנסות היא מעולם לא הטילה. לפי המבקר, האפקטיביות של החרמת רכבים מוטלת בספק בשל מגבלת הזמן להחרמה - עד 72 שעות.

יחידה אחרת שפועלת במסגרת המנהל האזרחי – יחידת קמ"ט סביבה, ביצעה 80 סיורי פיקוח, זאת רק במעברים, ו-165 סיורים רק באתרי פסולת מוסדרים, מחצבות ומט"שים בשנת 2022. עיקר פעילותה אינו אכיפתי, והוא מתמקד בסילוק מפגעים בתגובה לתלונות ובפיקוח נקודתי. יחידת דוד המשתייכת ליחידת הקמ"ט אף היא צמצמה את כמות הרכבים שהיא החרימה במשך השנים. היחידה החרימה מקסימום 5% מהמשאיות שהבריחו פסולת אלקטרונית בין 2022-2017.

מדוח המבקר עולה כי גם מחוז ש"י של משטרת ישראל כמעט שלא נוקט אכיפה פלילית בנוגע למפגעים סביבתיים של השלכת פסולת ושריפתה באזור יו"ש. בדומה לו, גם ארגון והצלה שאחראי לכבות שריפות רבות ותמידיות באזור, כמעט לא חוקר את מקורן. מכמות השריפות ניתן להסיק, לפי המבקר, שהן לא מתוחמות רק לשטחים הפלסטיניים אלא מתרחשות גם בשטחי היישובים הישראליים.

מבקר המדינה מותח ביקורת גם על השירות שמעניק המשרד להגנת הסביבה לציבור שמתקשר למוקד החירום לדווח על שריפות הפסולת ביו"ש. בין היתר, במשך זמן רב המוקד לא היה מאויש בכמות המוקדנים הנדרשת (לאחרונה המצב השתנה), והמוקדנים לא עדכנו את הפונים באופן הטיפול בפנייתם ובסיום הטיפול. 

המלצות מבקר המדינה לטיפול בשריפות פסולת

דוח המבקר כולל המלצות רבות לשיפור המצב. להלן כמה מהן:

• לקבוע מדיניות לטיפול במפגעים סביבתיים חוצי גבולות בכלל ולהתמודדות עם מפגעים סביבתיים חוצי גבולות ביו"ש בפרט, כולל לוחות זמנים ומקור תקציבי
• למפות את האתרים הלא חוקיים ביו"ש, ולהכניס נתונים לגבי זיהום אוויר משריפות ביו"ש לדוחות שהמשרד להגנת הסביבה מפרסם לציבור מפעם לפעם
• להקים תשתיות פסולת חסרות
• לבחון את התמריצים הכלכליים של הברחת פסולת אלקטרונית לשטחים, וכיצד אפשר למנוע אותם ולחזק את התמריצים שיתקבלו ממיחזור
• להשתמש בסמכויות האכיפה של כלל הגורמים הרלוונטיים ולהגביר את הפיקוח והאכיפה. כמו כן, להגדיר בצורה ברורה יותר את הסמכויות של כל גוף
• לשפר את השירות שמעניק מוקד החירום הטלפוני של המשרד להגנת הסביבה

---

מסמכים רלוונטיים: