דוח אסטרטגי חדש של משרד האנרגיה והתשתיות קובע כי ישראל ניצבת בפני חלון הזדמנויות שיאפשר לה להשתלב בתעשיית ההיתוך הגרעיני העולמית – תחום שעשוי להפוך בעשורים הקרובים לאחד ממקורות האנרגיה המרכזיים בעולם ולשוק בהיקף של מאות מיליארדי $.

בימים אלה תעשיית ההיתוך העולמית נמצאת בשלב שבו מתעצבים הסטנדרטים, הטכנולוגיות ושרשראות האספקה העתידיים. בזכות היכולות הטכנולוגיות הייחודיות שלה, התעשייה הישראלית יכולה לתפוס מקום מרכזי בשרשרת הערך העולמית.

הדוח מציע לראשונה מסגרת אסטרטגית לקידום תוכנית ישראלית בתחום, הכוללת 3 חלופות להשקעה ממשלתית, החל בעשרות מיליוני ₪ לתמיכה במחקר ופיתוח ועד לתוכנית לאומית רחבה בהיקף של שני מיליארד ₪ שתכלול פיתוח תשתיות מחקר, הכשרת כוח אדם ואפילו בחינת הקמת כור היתוך ניסיוני בישראל.

היתוך גרעיני, המבוסס על תהליך דומה לזה שמתרחש בשמש, נחשב היום לאחד האתגרים הטכנולוגיים הגדולים בעולם. הפקת אנרגיה באמצעות היתוך גרעיני עשויה לספק מקור אנרגיה נקי, בטוח וכמעט בלתי מוגבל. יישום מסחרי של הטכנולוגיה צפוי לסייע בהתמודדות עם משבר האקלים, להפחית זיהומים וסיכונים בריאותיים, ולספק את צורכי האנרגיה ההולכים וגדלים של הכלכלה העולמית המתפתחת, ובפרט של מרכזי הנתונים ושרתי הבינה המלאכותית, שצריכת החשמל שלהם מזנקת במהירות.

מסקנות הדוח משתלבות במתווה האסטרטגי לאיפוס פליטות גזי חממה ממשק האנרגיה הישראלי עד לשנת 2050, שהציג משרד האנרגיה לפני כשנה וחצי. המתווה מונה אנרגיה גרעינית בטכנולוגיות חדשות כאחת הטכנולוגיות שעשויות לסייע לישראל לממש את חזונה בתחום האנרגיה.

הדוח פתוח להערות הציבור עד 10.12.2026. קישורים לדוח המלא ולמצגת המלווה אותו מובאים בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. הפחתה של 3% בפליטות גזי חממה. אך היעד רחוק, 3.9.2026
2. הפסקת ייצור חשמל מפחם תידחה בעוד כ-3 חודשים, 2.9.2026
3. משרד האנרגיה בוחן שימוש באנרגיה גיאותרמית, 3.6.2026
4. חזון משרד האנרגיה: איפוס פליטות בתוך 25 שנה, 11.2.2025
5. מידע נוסף על שינוי אקלים |  infospot

ההבדל בין ביקוע גרעיני להיתוך גרעיני

תהליך היתוך גרעיני, שבו עוסק הדוח החדש, הוא שונה מתהליך הביקוע הגרעיני – שבו נעשה שימוש נרחב בעשרות השנים האחרונות. ההבדל המרכזי בין ביקוע גרעיני להיתוך גרעיני הוא שביקוע מפרק אטום כבד לשניים, ואילו היתוך מחבר שני אטומים קלים לאחד כבד. שניהם משחררים כמות אדירה של אנרגיה, אך פועלים בצורות שונות.

יותר מ-400 כורים גרעיניים להפקת חשמל שפועלים היום בעולם משתמשים בטכנולוגיה של ביקוע גרעיני. גם פצצות האטום מבוססות על טכנולוגיה של ביקוע גרעיני.

לעומת זאת, היתוך גרעיני נחשב לאחד האתגרים הטכנולוגיים הגדולים בעולם האנרגיה. בתהליך זה מתמזגים איזוטופים של מימן ויוצרים הליום, תוך שחרור כמות עצומה של אנרגיה, בדומה לתהליך המתרחש בשמש. אחד היתרונות של הביקוע הגרעיני הוא שהוא אינו פולט גזי חממה בעת הפקת האנרגיה ואינו מייצר פסולת גרעינית ארוכת חיים בהיקפים ובמאפיינים של ביקוע גרעיני.

העקרונות הפיזיקליים של ההיתוך מוכרים כבר עשרות שנים, אולם בשנים האחרונות הייתה התקדמות טכנולוגית ניכרת שהאיצה את המרוץ העולמי להפיכתו למקור מסחרי לייצור חשמל.

לפי ההערכות המובאות בדוח, תחנות כוח מסחריות ראשונות עשויות להתחבר לרשת במהלך שנות ה-2030, ובשנים 2040–2050 עשוי להתפתח שוק עולמי בהיקף של מאות מיליארדי $.

היתך גרעיני: שוק של מיליארדים

ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום היתוך הגרעיני מלוות בזינוק בהשקעות הפרטיות בתחום: לפי הדוח, מאז 2021 הושקעו בתעשייה יותר מ-14 מיליארד $, ורק בשנה האחרונה הסתכמו ההשקעות בכ-4.5 מיליארד $, עלייה בשיעור של כ-69%.

בדוח מציינים כי גם ענקיות הטכנולוגיה מתחילות להיכנס לתחום, בין היתר על רקע הצורך הגובר באספקת חשמל נקייה ואמינה למרכזי נתונים. כך למשל דווח כי מיקרוסופט חתמה על הסכם לרכישת חשמל עתידי מחברת Helion Energy ואילו גוגל השקיעה בחברת Commonwealth Fusion Systems וחתמה על הסכם לרכישת חשמל מתחנת היתוך עתידית.

ההזדמנות הישראלית בתחום ההיתוך הגרעיני

לפי הדוח, לישראל יש פוטנציאל להשתלב בתעשייה העולמית המתפתחת של ההיתוך הגרעיני כספקית של טכנולוגיות, ידע ורכיבים קריטיים.

בדוח מציינים כי לישראל יתרונות מובהקים בשורה של טכנולוגיות ותשתיות החיוניות לפיתוח כורי היתוך, ובהן מערכות לייזר עתירות הספק, אלקטרוניקת הספק ו־RF (גלי רדיו), בינה מלאכותית וסימולציות, חומרים מתקדמים ורובוטיקה. יכולות אלה, שחלקן התפתחו לאורך השנים בתעשיות הביטחוניות ובהייטק הישראלי, נתמכות גם בתשתיות מחקר לאומיות ובאקדמיה המקומית. 

כך למשל מצביע הדוח על הפוטנציאל הטמון במאיץ SARAF ובתשתיות הלייזר הייחודיות במרכז למחקר גרעיני שורק, לצד פעילות מחקרית בתחומים כמו לייזרים, פלזמה חמה וחומרים מתקדמים. שילוב זה עשוי לאפשר לחברות ולחוקרים ישראלים להשתלב בתעשיית ההיתוך העולמית כספקי טכנולוגיות, ידע ורכיבים קריטיים, ואף להרחיב את שיתופי הפעולה הבינלאומיים עם מדינות מובילות בתחום, ובהן ארה"ב וגרמניה.

כבר היום יש בישראל תשתית ראשונית בתחום: לפני כ-4 שנים הקים משרד האנרגיה את המכון להיתוך גרעיני ופלזמה חמה בישראל התומך במחקרים בתחום. כמו כן פועלות בישראל גם חברות חלוצות בתחום כמו nT-Tao המפתחת כור היתוך קומפקטי וקיבלה בשלביה המוקדמים תמיכה ממשרד האנרגיה ו-FusionMantle המתמקדת בפיתוח רכיבים לליבת כורי היתוך.

האתגרים המקומיים: כוח אדם, תשתיות ניסוי, היעדר מסגרת רגולטורית

ואולם לצד ההזדמנויות, מלווה תחום ההיתוך הגרעיני גם באתגרים. לפי הדוח, האתגר העיקרי ברמה העולמית הוא טכנולוגי ומתמקד בעיקר בפיתוח רכיבי ליבת הכור, ייצור וניהול דלק ההיתוך והמרת אנרגיית ההיתוך לחשמל באופן רציף, יעיל וכלכלי.

ברמה המקומית, הדוח מזהה אתגרים הקשורים בעיקר למחסור בתשתיות ניסוי ייעודיות, מחסור בכוח אדם מקצועי בתחום הפלזמה ופיזיקת הגרעין, היעדר מסגרת רגולטורית לאומית המותאמת לתחום והיקף מוגבל של פעילות תעשייתית ואקדמית ביחס למדינות המובילות בעולם.

3 חלופות להשקעה לאומית

הדוח מציע כמה צעדים שיאפשרו לישראל להתמודד עם הפערים ולממש את הפוטנציאל שלה בתחום ההיתוך הגרעיני: הגדלת ההשקעה במחקר האקדמי, הקמת והנגשת תשתיות מחקר ציבוריות, הרחבת המכון להיתוך גרעיני ופלזמה חמה בישראל, פיתוח תוכניות הכשרה וכוח אדם, יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים וחבירה לבריתות קיימות, עידוד חברות ישראליות בעלות טכנולוגיות רלוונטיות להיכנס לתחום ובניית מסגרת רגולטורית שתאפשר את התפתחות התעשייה בישראל.

לצד צעדים אלה מציג הדוח גם 3 חלופות להשקעה ממשלתית בתחום ההיתוך הגרעיני:

• חבילת בסיס: הרחבת מכון ההיתוך באמצעות השקעה במלגות, הכשרת כוח אדם ומחקר אקדמי, בהיקף מוערך של 50–100 מיליון ₪ על פני חמש שנים.
• חבילת מיקוד בתשתיות: פיתוח מרכז למחקרי היתוך בהשקעה מוערכת של 0.5–1 מיליארד ₪ לאורך 5–7 שנים בתחומי ידע שבהם לישראל יש יתרון תחרותי, לצד הקמת מסלולי מימון ייעודיים בשותפות ציבורית-פרטית והנגשת תשתיות לאומיות, כמו SARAF, לאקדמיה ולתעשייה.
• החבילה הרחבה: גיבוש תוכנית לאומית להיתוך בהשקעה נרחבת של 1–2 מיליארד ₪ לאורך 7–10 שנים לצורך בניית אקוסיסטם לאומי. חלופה זו כוללת בין היתר הקמת מינהלת לאומית, שדרוג מתקני מחקר מרכזיים, בניית תוכניות הכשרה אקדמיות מקיפות ובחינת הקמת מתקן הדגמה (experimental reactor) בישראל עם שותפים בינלאומיים.

התייחסויות

ד"ר שחר דולב, מנהל תחום בכיר פיתוח, מודלים ומדיניות באגף בכיר תכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד האנרגיה והתשתיות: "על רקע הגידול המתמשך בביקושים לאנרגיה והצורך בפתרונות לייצור חשמל נקי, אמין וזמין, להיתוך גרעיני יש פוטנציאל להיות בשורה של ממש באספקת הביקושים לחשמל בעולם בטווח הבינוני ארוך. מניתוח המגמות בתחום, התפתחות הטכנולוגיה והיתרונות היחסיים של ישראל נראה שאנחנו עומדים על סיפה של הזדמנות אסטרטגית יוצאת דופן: להשתלב כבר היום במרוץ העולמי לפיתוח ההיתוך הגרעיני, לתפוס מקום משמעותי בשרשרת הערך העולמית של התחום ולמצב את ישראל כמעצמה טכנולוגית מובילה בו. כך, על-ידי שילוב של השקעה ממשלתית ופרטית וצעדים נוספים המפורטים בעבודה ישראל תוכל למנף את היכולות המדעיות, הטכנולוגיות והיזמיות הקיימות ולהיות חלק משמעותי בעיצוב, מה שמסתמן, כמהפכת האנרגית הבאה".

---

מסמכים רלוונטיים: