בשנת 2025 נרשמה ירידה בשיעור של 3% בפליטות גזי חממה בישראל בהשוואה לשנת 2024. אך לאחר יותר מעשור של דריכה במקום, לא ברור אם מדובר בתחילתה של מגמת הפחתה קבועה שתימשך לשנים הבאות, או ירידה חד-פעמית.

גם אחרי הירידה בפליטות ב-2025, יעד ההפחתה הלאומי לשנת 2030, של 27% בהשוואה לשנת 2015, עדיין נראה בלתי מושג, כאשר ישראל עומדת על 7% הפחתה בלבד בשנת 2025 בהשוואה לשנת 2015.

גם המשרד להגנ"ס ממשיך לציין כי בצפי הנוכחי, ישראל תגיע רק ל-19% הפחתה בשנת 2030 (במקום 27%), אך עד כה הניסיונות שלו לגייס את משרדי הממשלה והציבור ליישם תוכנית הפחתה מאתגרת יותר, לא צלחו.

לפי המשרד להגנ"ס, הירידה בפליטות בשנת 2025 נובעת מהפחתות בפליטות מייצור חשמל בעקבות צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל, וצמצום השימוש בגזי פלואור (המשמשים לקירור, ייצור מוליכים למחצה, מערכות כיבוי אש, וייצור מגנזיום) בגלל סיום תוקפה של הוראה שעה שנקבעה בצל הלחימה המתמשכת והעניקה למערכת הביטחון פטור מעמידה במכסות הייבוא של גזי קירור מסוג HFC )המכילים פלואור) וגם בגלל יישום תיקון קיגאלי של פרוטוקול מונטריאול שמצמצם את מכסת הייבוא הלאומית של גזי קירור.

גם בשנת 2025 ייצור חשמל (40%) ותחבורה (27%) ממשיכים להיות הגורמים האחראיים לרוב פליטות גזי החממה (פחמן דו-חמצני) ואחריהם פליטות מתאן ממטמנות (11%), חקלאות (2%), מט"שים והפקת גז פוסילי (1%) ופליטות גזי פלואור (4%).

כדאי לציין שפליטות גזי החממה ממטמנות פסולת השלימו עלייה של יותר מ-400% ב-3 השנים האחרונות, בגלל שינויים בשיטת החישוב של פליטות מתאן.

קישור לדוח המלא מופיע בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. עלייה בפליטות גזי החממה משלימה 9 שנים ללא הפחתה, 4.9.2025
2. מפל"ס 2025: 49% הפחתה בפליטות תחמוצות גופרית, 31.8.2026
3. פורסמה התוכנית האסטרטגית לאנרגיות מתחדשות לשנת 2035, 27.5.2026
4. פורסמו מכסות הייבוא של גזי קירור HFC לשנת 2026, 24.12.2025
5. מפל"ס – ראשי | infospot

אחרי 9 שנים: ירידה בפליטות גזי חממה

כאמור, בשנת 2025 נרשמה ירידה שנתית של 3% בפליטת גזי חממה, אך לא ברור אם מדובר בתחילתה של מגמת הפחתה קבועה שתימשך גם בשנים הבאות, או ירידה חד-פעמית שתלווה בעלייה בשנה הבאה, כפי שקרה בעשור האחרון.

בהתאם לכך, גם אחרי ההפחתה הנוכחית, ישראל עדיין רחוקה מאוד מהיעד שאימצה הממשלה בשנת 2021: הפחתה בשיעור של 27% בפליטת גזי החממה עד שנת 2030 בהשוואה לשנת 2015.

במספרים כמותיים, היעד לשנת 2030 הוא MtCO2e 58, ואילו הפליטות בשנת 2025 עמדו על 75.7 MtCO2e, רק 7% פחות משנת הבסיס 2015 אז עמדו הפליטות על 80.7 MtCO₂e.

מבחינת סוגי גזי החממה שנפלטו, בדומה לשנים הקודמות, 80% מהפליטות היו של פחמן דו-חמצני  CO₂ו-14% היו פליטות מתאן CH₄.

פליטות גזי חממה לפי שנים - MtCO₂e

להגדלה לחצן כאן

הירידה בפליטות בזכות הפחתת השימוש בפחם

המשרד להגנ"ס זוקף את עיקר הירידה בפליטות גזי החממה להפחתת הפליטות מייצור חשמל בזכות צמצום השימוש בפחם, בין היתר בעקבות העברת יחידות 4-1 הפחמיות בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה לשימור. יחידות אלה נחשבות ליחידות ייצור החשמל המזהמות ביותר בישראל ולמקור הפליטה הגדול בישראל של מגוון של מזהמים.

סיבה נוספת להפחתת הפליטות מייצור חשמל היא היקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות שעלה בשנת 2025 בשיעור של כ-16% והגיע לשיא של כ 16.7% מכלל החשמל. עם זאת, שיעור ייצור החשמל מדלקים בישראל (כ-83%) הוא עדיין הגבוה מבין מדינות ה-OECD.

במבט ארוך טווח, לפי מצאי הפליטות, למרות עלייה בשיעור של 7% בייצור החשמל מדלקים משנת 2012, פחתו פליטות הפחמן הדו-חמצני מתחנות הכוח בתקופה זו בשיעור של 34%, בעיקר בזכות צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל.

פליטת פחמן דו-חמצני לאוויר מתחנות כוח

להגדלה לחצו כאן

עוד סיבה לירידה: הפחתה בייבוא גזי פלואור

סיבה נוספת לירידה בפליטות גזי החממה לפי הדוח היא צמצום בייבוא של גזי פלואור (המשמשים לקירור, ייצור מוליכים למחצה, מערכות כיבוי אש וייצור מגנזיום) בעקבות סיום תוקפה של הוראה השעה שהעניקה למערכת הביטחון פטור מלעמוד בהגבלות שהממשלה אימצה כדי לעמוד בדרישותיו של תיקון קיגאלי של פרוטוקול מונטריאול בדבר שימוש בגזי קירור מסוג HFC (המכילים פלואור).

כמו כן, במסגרת יישום תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול, הופחתה בשנת 2025 מכסת הייבוא של גזי קירור מסוג HFC, כך ששיעור ההפחתה עלה מ-10% (ב-2024) ל-15% בשנת 2025.

מטמנות פסולת: גידול של 400% ב-3 שנים

לפי הדוח, כמות פליטת המתאן ממטמנות עלתה בשנת 2025 בשיעור של 38%, וגידול של יותר מ-400% ב-3 שנים. הסיבה לגידול בכל אחת מ-3 השנים היא שינויים בשיטת חישוב הפליטות.

בשנה האחרונה, העלייה נובעת מדרישה של המשרד להגנ"ס להשתמש בגרסה החדשה של מודל LandGem לחישוב כמות הביוגז הנוצרת במטמנות.

העדכון קובע בין השאר כי מטמנה שיש בה בעיה בניקוז תשטיפים נדרשת להשתמש בקבוע ייצור הביוגז הגבוה ביותר. לפי המידע הקיים במשרד להגנ"ס, הוראה זו הוחלה על מטמנות אפעה ועברון.

בעקבות כך מקדם ייצור הביוגז בחישובים של אפעה השתנה מהמקדם הנמוך ביותר (אזור מדברי) למקדם הגבוה ביותר. בגלל שינויים אלה החישוב של כמות הביוגז הנוצרת באפעה עלתה בכ-152% ולפיכך עלו גם סך הפליטות מהמטמנה ב-38%.

פליטת מתאן לאוויר במפל"ס, אלפי טונות מתאן

להגדלה לחצו כאן

מקורות הפליטה: 40% חשמל, 27% תחבורה

לפי דוח מצאי הפליטות, 80% מפליטות גזי החממה בישראל בשנת 2025 הן מפחמן דו-חמצני, 14% מהפליטות הן מתאן ו-4% פלואור.

כאמור, מקורן של רוב פליטות גזי החממה הן מייצור חשמל (40%) ותחבורה (27%). לאחר מכן פליטות פחמן דו-חמצני מתעשייה (12%) ואחריהן פליטות מתאן שמקורן במטמנות (11%), חקלאות (2%), מט"שים והפקת גז פוסילי (1%) ופליטות פלואור (4%).

להלן התפלגות פליטות גזי החממה בשנת 2025:

להגדלה לחצו כאן

---

מסמכים רלוונטיים: