שלושה אתרי טיפול בפסולת, בהם שני מתקני השבת אנרגיה מפסולת, ואתר הטמנה, נמצאים בשלבי תכנון שונים בשטחי יהודה ושומרון, בעלות של למעלה משני מיליארד ₪, כדי לתת מענה לפסולת שמייצרים תושבי האזור, בדגש על הפלסטינים.

המימון אינו ממשלתי, אך הממשלה מקדמת את הנושא בהיבטי תכנון, ביטחון וכו', בין היתר, כדי לתת מענה לשריפות הפסולת הפיראטיות בשטחים שגורמות לזיהום אוויר שמגיע עד לערי השפלה הגדולות ומזרח מישור החוף, בינהן ראש העין, מודיעין ועוד.

המשטרה טוענת כי התופעה של שריפת פסולת הלכה וגברה מאז פרוץ המלחמה ב- 7.10.2023, בעיקר בשטחי A ו-B שהמשטרה לא יכולה להיכנס אליהם ללא ליווי צבאי.

בינתיים, המינהל האזרחי והמשרד להגנ"ס באמצעות קרן הניקיון, הקצו לאחרונה סכום של 42 מיליון ₪ לצורך שינוע פסולת מישובים פלסטינים שלא היה להם מענה לפסולת, לאתרי הטמנה מורשים, לתקופה של 3 שנים.

הדברים נחשפו בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת שקיימה לאחרונה דיון בנושא זיהום אוויר משריפות פסולת בשטחים. זאת בהמשך לדוח מבקר המדינה בנושא, שפורסם לפני כחודשיים.

כתבות רלוונטיות:

1. מבקר המדינה על השריפות ביו"ש, 28.3.2024
2. עשן וזיהום אוויר בשפלה משריפת פסולת פיראטית בשטחים, 8.11.2023
3. הממשלה מגבירה טיפול במפגעי סביבה ביהודה ושומרון, 6.6.2023
4. צו מניעת זיהום אוויר נגד העירייה בשל שריפת פסולת, 20.9.2023
5. אכיפה נגד שריפת פסולת באתר פיראטי, 30.5.2023

52 מיליון ₪ לשינוע והטמנה של פסולת פלסטינית

בשטחי איו"ש מתגוררים כ- 2.7 מיליון פלסטינים לצד כחצי מיליון יהודים (מתנחלים), כאשר 2 מיליון פלסטינים שולחים את הפסולת לאתרי הטמנה מורשים שאחד מהם בדרום באל-מיניה שליד חברון, והשני בצפון באתר בשם פינג'אן באזור ג'נין. דווקא באזור המרכז ליד רמאללה, נותרים כ -700,000 פלסטינים ללא פתרון. כך לפי קמ"ט איכות הסביבה במינהל האזרחי, בני אלבז, שדיבר בדיון.

אחד הפתרונות שמנסים לקדם מזה מספר שנים, הוא הקמת אתר הטמנה לפסולת ליד הישוב רימונים, מזרחית לעיר הפלסטינית רמאללה. שאמור להשלים את המענה של המטמנות הקיימות (בצפון ובדרום) ולתת מענה לאזור מרכז איו"ש, לאותם 700,000 פלסטינים שכיום אין להם פתרון.

אתר רימונים היה מיועד לשרת רק פלסטינים אך לאחר עתירה של ישובים יהודים מהאזור לבג"ץ, התוכנית השתנתה כך שהאתר ייתן מענה גם לישובים היהודיים באזור. הבנק הגרמני KFW רכש את אדמות האתר ומשקיע בהקמתו למעלה מ-20 מיליון יורו.

בינתיים, עד שיקום האתר ברימונים, המשרד להגנ"ס (באמצעות קרן הניקיון) והמינהל האזרחי הקצו בשנה החולפת 42 מיליון ₪ לשינוע של פסולת מהישובים הפלסטיניים שכיום אין להם פתרון לפסולת, לאתרי ההטמנה המורשים הקיימים. התקציב אמור לשמש לתקופה של 3 שנים.

בנוסף לכך, ניתן תקציב של 10 מיליון ₪ להקמת 2 תחנות מעבר לפסולת, בהן הפסות תיאסף ותידחס לפני שתמשיך לאתרי ההטמנה.

מקדמים מתקני השבת אנרגיה מפסולת באיו"ש

אלא ששני אתרי ההטמנה העיקריים שקיימים היום בשטחים, אל-מיניה בדרום ופינג'אן בצפון, שקולטים כ- 1,200 טון פסולת ביום, עתידים להתמלא בעוד כ-3 שנים בהינתן קצב ההטמנה הנוכחי. לכן נדרש להקים גם להם פתרונות חלופיים.

באופן דומה לאסטרטגיה של המשרד להגנ"ס לטיפול בפסולת עירונית, שמקדמת מתקני השבת אנרגיה מפסולת, במקום במטמנות שהולכות ומתמלאות, גם ביו"ש מקדמים מתקני השבה.

אלבז הסביר כי המינהל האזרחי מקדם מתקן להשבת אנרגיה מפסולת עירונית בחוות תלתן, שליד הישוב ביתר עילית. לדברי אלבז מדובר בפרויקט דגל של המינהל האזרחי בנושא הטיפול בפסולת. המתקן נמצא בשלבי תכנון ראשוניים של הכנה ואישור של תסקירי השפעה על הסביבה. לאחר מכן ישבו עם ראשי המועצות הרלוונטיים וימשיכו את תהליכי התכנון. אלבז ציין כי אינם מעוניינים ב'פיל לבן' כמו מתקן ההשבה שתוכנן באתר השומרוני הטוב ליד מעלה אדומים, שבוטל לאחר שכבר פורסם מכרז ממשלתי להקמתו, בשל התנגדות של תושבי האזור.

במקביל, אלבז סיפר כי הרשות הפלסטינית מקדמת גם היא הקמה של אתר להשבת אנרגיה מפסולת באזור ג'נין, בהשקעה של כמיליארד ₪ שאמור לתת מענה לאזור הצפוני.

האכיפה מתגברת, עם דגש על החרמת משאיות והטלת קנסות

במקביל לקידום הקמת אתרי קצה לפסולת, תהליך שצפוי להמשך מספר שנים, מתגברים מאמצי האכיפה כנגד הברחת פסולת פיראטית לשטח יו"ש (בדגש על פסולת אלקטרונית) וכנגד שריפת פסולת פיראטית ביו"ש.

לדברי אלבז, בחודשים האחרונים התגברה פעילות האכיפה כשמאות משאיות פסולת מוחרמות, מה שגורם נזקים כלכליים כבדים לבעליהן הפלסטינים. גם אלבז וגם נציגת המשטרה אמרו שמנסים לקדם חקיקה שתאפשר הטלת קנסות כבדים יותר, על פני אכיפה פלילית שהיא מסורבלת וממושכת יותר ופחות יעילה.

נציגת משטרת ישראל, תיארה כי בשנתיים האחרונות פועלת המשטרה בצורה אינטנסיבית בסיורי שטח, מיפוי תאי שטח, פעילות אופרטיבית, החרמת כלי רכב, עיכובים, מעצרים, מפגשים עם תושבי השכונות שנפגעו מהתופעה, הידברות עם הרשות הפלסטינית, ופעולות לפתיחת תיקי חקירה כנגד עבריינים פלסטינים וישראלים.

לדבריה, המבצעים מורכבים כי המשרפות העתיקו את מיקומן לשטחי B בהן ניתן להכנס רק בליווי הצבא. לדבריה במבצע אויר נקי 1, בשנת 2023, הוחרמו 25 משאיות והוגשו 95 כתבי אישום נגד עבריינים פלסטינים וישראלים. לאחרונה, המשטרה כבר ניהלה מבצע אוויר נקי 2, אך טרם גובשו הנתונים לגביו.

שיפור מערך ניטור איכות האוויר

כפי שעלה מדוח מבקר המדינה, חלק מהבעיה היא היעדר מערך ניטור איכות אוויר, שיסייע בזיהוי מקורות הזיהום וחומרתו. במהלך הדיון, נציגת משרד הבריאות, ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, אמרה כי לדעתה תחנות הניטור הקיימות לא משקפות את תמונת המצב.

לכן נעשה גם מאמץ לעבות את מערך ניטור איכות האוויר במקומות רלוונטיים. נציג המינהל האזרחי, בני אלבז, הסביר כי הם מקדמים הצבת תחנות ניטור ניידות (כמו בארם וענתות) ותחנות ניטור קבועות (אלעד וראש העין). במקביל, נעשית הערכה של היקף הזיהום עם משרד הבריאות, כשהמטרה היא עיבוי ופריסה נרחבת יותר של תחנות ניטור באזורים הבעייתיים.

דוח מבקר המדינה: 50,000 תלונות על זיהום אוויר

כאמור, הדיון בועדת ביקורת המדינה בכנסת עסק בדוח מבקר המדינה בנושא שריפות פסולת בשטחים שעל פרסומו דיווחנו לפני 3 חודשים. לפי הדוח, בשנים 2017-2022 הוגשו יותר מ-50,000 תלונות של תושבים ישראלים למשרד להגנ"ס בגין זיהום אוויר משריפות פסולת, אך טרם נקבעה תוכנית ממשלתית לטיפול בנושא.

מסקנת הדוח היא כי חלק מהפלסטינים שורפים פסולת ביתית בגלל מחסור בתשתיות לאיסוף וטיפול בפסולת ביתית באיו"ש, עם דגש על מרכז איו"ש, היות וקיימים שני אתרי הטמנה שנותנים מענה, אחד לאזור הדרומי ואחד לאזור הצפוני.

בנוסף לשריפת פסולת עירונית, יש בעיה נוספת של שריפת פסולת אלקטרונית לחילוץ נחושת ומתכות אחרות, כחלק מתעשיית מיחזור שממנה מתפרנסות משפחות פלסטיניות. כאשר חלק ניכר מהפסולת האלקטרונית מוברחת מישראל ופוגעת במאמצי הסדרת ענף הטיפול בפסולת אלקטרונית בשטח ישראל.

שריפות פסולת אלקטרונית מסוכנת במיוחד לבריאות משום שנפלטים בה חומרים מסוכנים ובהם חומרים מסרטנים.

מציאות סביבתית של עולם שלישי בישובי קו התפר

מנהל חטיבת הביקורת במשרד מבקר המדינה, יובל חיו, הגדיר בדיון את הזיהום חוצה הגבולות משריפות פסולת ביו"ש כמכת מדינה, שמשליך במישרין על בריאותם של עשרות ומאות אלפי אנשים וגורם להם סבל משמעותי. חיו אמר כי המפגע מביא את אזורי קו התפר למציאות סביבתית של עולם שלישי, שלא רואים כמוה במדינות מערביות.

חיו הצביע על היעדר מדיניות, גבולות גזרה לא סגורים, היעדר תחנות ניטור, אכיפה דלה וחוסר התקדמות מספק של כל הפרויקטים שיכולים לתת לכך מענה, והעריך את הנזק למדינה במיליארדי שקלים.

ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות, אמרה כי מהנתונים עולה שחרור של חומרים מסרטנים בעלי השפעות בריאותיות קשות לטווח הקרוב והרחוק, שקשה להעריך אותן במדויק בגלל היעדר הניטור.

ראש עיריית ראש העין, רז שגיא, תיאר את המצוקה של תושבי העיר מהזיהום הבא מאיו"ש כמצב בו אלפי משפחות לא פותחות חלון בשום מזג אוויר ואנשים מתקינים מסנני אוויר. שגיא סיפר כי הפסיק לרוץ בבקרים כי התעוקה הנשימתית גדולה מדי.

מנכ"ל עיריית מודיעין, יורם כרמון, סיפר כי ראש העיר פנה לא פעם לשר הביטחון, למנכ"ל משרד הביטחון, לאלוף הפיקוד ולמינהל האזרחי, ולא מקבל עליהן כל תשובה פרט לכך שפנייתו התקבלה והועברה.

תוכנית ממשלתית לטיפול בשריפות הפסולת באיו"ש

חשוב לציין כי ביוני 2023, דיווחנו כי אושרה החלטת ממשלה שהביאו השרה להגנ"ס, עידית סילמן, והשר הנוסף במשרד הביטחון (ושר האוצר) בצלאל סמוטריץ', להכנת תוכנית ממשלתית לטיפול במפגעי סביבה חוצי גבולות.

במהלך הדיון, הסביר נציג המינהל האזרחי, כי בהתאם להחלטת הממשלה, הוקמו צוותים של נציגי משרדי הממשלה והארגונים הרלוונטיים שמכינים את תכנית העבודה ממשלתית לטיפול במפגעי הסביבה באיו"ש, עם דגש על שריפות הפסולת, בהתאם להחלטת הממשלה מיוני 2023. הצוותים אמורים לסיים את עבודתם בעוד כחודש, ואז להציגה לממשלה שבשאיפה תאשר תקציבים, כוח אדם ולוגיסטיקה ליישום התוכנית.

חברות לפינוי וטיפול בפסולת