שריפות הפסולת הפיראטיות וזיהום האוויר החמור שהן יוצרות אינן תופעה חדשה בישראל, אך לאחרונה הן הפכו לאחד הנושאים הסביבתיים הבוערים, תרתי משמע, שמעסיקים את התקשורת ואת הכנסת בחודשים האחרונים. מדיווחים מהשטח של תושבים ורשויות מקומיות נראה שהתופעה מחמירה, בעיקר בתקופה האחרונה.
בשבועות האחרונים, מספר דיונים בוועדות שונות של הכנסת הוקדשו לנושא של שריפות פסולת, ויש כבר מועדים לדיונים נוספים. בדיונים עלה כי יש הבחנה בין שריפות פסולת בשטחי ישראל שלגביהם המשרד להגנ"ס הוא הרגולטור ובעל סמכות האכיפה, לבין שריפות פסולת ביו"ש (שחלקה פסולת מוברחת מישראל וחלקה פסולת פלסטינית) שבתחום זה המינהל האזרחי הוא הגורם הרלוונטי.
לפי נתוני רשות כבאות והצלה (כב"ה) מתרחשות בישראל מדי שנה אלפי שריפות פסולת המסכנות את הסביבה ואת בריאות הציבור, פוגעות באיכות החיים וגורמות לנזקים כלכליים. הסיבות לתופעה מגוונות, בינהן המשבר החריף בענף הפסולת והמחסור בתשתיות ובפתרונות קצה לטיפול בפסולת, הקשיים במעקב אחרי הפסולת, קשיי אכיפה וגם התייקרות הטיפול בפסולת שמגבירה את התופעה של טיפול פיראטי בפסולת.
הפתרונות שעלו בדיונים בכנסת מגוונים, חלקם ריאליים וחלקם פחות, ונעים מהגברת הפיקוח והאכיפה, דרך חקיקה שתילחם בארגוני הפשיעה שבחלקם השתלטו על שוק הפסולת ועד קידום רפורמה בענף הפסולת שמשרד האוצר ניסה להעביר, בלי הצלחה, בחוק ההסדרים. המשרד להגנ"ס גיבש תוכנית לאומית לטיפול בנושא, אך פרסם רק את העקרונות שלה, מכיוון שהוא ממתין לאישור משרד הביטחון ומשרד האוצר.

כתבות רלוונטיות:
לפי נתוני רשות כבאות והצלה (כב"ה) שהוצגו בדוח שהכין מרכז המידע והמחקר של הכנסת (מ.מ.מ.) עבור ועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת, אפשר לראות שבשנים 2022 עד 2024 מספר שריפות הפסולת נע בין כ-10,500 לכ-11,000 בכל שנה, ללא שינוי בשנים אלה. זאת בהשוואה לכ-8,000 שריפות בממוצע בשנה ב-2012–2018. לעומת זאת, בתקופת הקורונה (2021), היו יותר מ-13,000 שריפות פסולת בשנה.
כמו כן חשוב לציין שכב"ה מטפלת רק בכ-70% מהקריאות שהיא מקבלת בנושא שריפות פסולת, בעוד 30% מהקריאות הנותרות הן קריאות שווא או אירועים שאינם דורשים כיבוי, בהם אירועים שאינם מסכנים חיי אדם. זה לא אומר ששריפות אלה אינן גורמות לזיהום אוויר.
נתון משמעותי נוסף, הוא שכב"ה מטפל רק בשריפות בשטחי C, ואילו טיפול שריפות בשטחי A ו-B הן באחריות המינהל האזרחי.
כלומר, אין לגופים הממשלתיים תמונת מצב מדויקת של כמות שריפות הפסולת בישראל.
אף שנתוני כב"ה אינם מצביעים על עלייה במספר שריפות הפסולת בשנתיים האחרונות, ראשי רשויות, בעיקר בצפון הארץ וביישובי קו התפר, מדווחים שלאחרונה התופעה החריפה מאוד, בכל אזור מהסיבות שלו.
כך למשל סיפרה בדיון בוועדת הפנים והגנ"ס ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל כי במהלך חודש וחצי התקבלו מהיישובים שבמועצה יותר מ-200 קריאות על שריפות, מקורן של רובן כנראה בשריפות פסולת ביישובים הערבים הסמוכים, שבתוך שטחי ישראל.
ראש מועצה אזורית גליל תחתון טען באותו דיון כי בשנתיים האחרונות מספר השריפות עלה, בעיקר בגלל התייקרות הטיפול בפסולת ומחסור באתרי הטמנה שבגללו לאתרים הקיימים יש מונופול על התחום. עוד סיבה שצוינה היא צמצום בפיקוח שנובע מגיוסם של פקחים לשירות מילואים בגלל המלחמה.
בניגוד לישובי הצפון שסובלים משריפות פסולת בתוך תחומי ישראל, ביישובי קו התפר כמו שוהם, מודיעין, ראש העין, חריש ועוד, סובלים מזיהום אוויר שנובע משריפות פסולת בתוך שטחי יו"ש. חלקה פסולת ישראלית מוברחת, וחלקה פסולת פלסטינית.
כפי שדיווחנו לאחרונה, לפי נתוני עמותת אזרחים למען אוויר נקי התקבלו במוקד שלה כ-2,000 דיווחים בחודש אוקטובר המיוחסים לשריפות פסולת ביו"ש. מדובר בעלייה בשיעור של כ-80% בהשוואה לחודש ספטמבר ומספר דיווחים גדול כמעט פי 4 ממספר הדיווחים שהתקבלו במוקד בחודש אוגוסט.
לפי נתוני מצאי הפליטות שפורסמו לפני כ-3 חודשים, מקורן של 75% מפליטות החומרים המסרטנים בישראל הוא שריפות של פסולת עירונית וחקלאית, רובן שריפות לא חוקיות. לאחר מכן ענף התחבורה הכבישית אחראי ל-14% מהפליטות המסרטנות.
כמן כן, דוח של מרכז טאוב בנושא שריפות פסולת שעליו דיווחנו לפני כשנה, מצביע על קשר בין חשיפה לזיהום אוויר שמקורו בשריפת פסולת אלקטרונית לתחלואה עודפת בסרטן.
בדוח מובאים נתונים של מחקר משנת 2021, שבחן את הקשר בין סרטן מסוג לימפומה לחשיפה לזיהום אוויר. המחקר מצא שלילדים המתגוררים באזור של מיחזור מתכות המופקות משריפת פסולת אלקטרונית בכפרים פלסטיניים בדרום הר חברון, יש סיכוי גדול פי 2.8 עד 4 לחלות בלימפומה, בהשוואה לילדים המתגוררים באזורים אחרים.
לכן, יש חשש שהעלייה בהיקפים של שריפת פסולת באזורים מסוימים, תוביל לעלייה בתחלואת סרטן בעתיד.
בצל ריבוי שריפות הפסולת, עולה השאלה אם נמדדו חריגות של זיהום אוויר בתחנות ניטור איכות האוויר הפרושות בישראל. באחד הדיונים האחרונים בוועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת, עסקו בנושא.
לפי נציגי המשרד להגנ"ס ומשרד הבריאות, לא נרשמו חריגות מערכי ההתראה כתוצאה משריפות פסולת. אך נציגת משרד הבריאות אמרה כי ייתכן שהחומרים שנפלטים בשריפת פסולת לא מנוטרים, או ללא ערכי התראה, ולכן הם מגבשים נוהל נוסף שייתן מענה לנושא.
כפי שדיווחנו בעבר, מאז תחילת הכהונה של השרה להגנ"ס עידית סילמן, המשרד להגנ"ס הגדיל לכאורה את המאמצים שלו לטפל במפגעים הסביבתיים ביו"ש. בחודש יוני 2023 אושרה החלטת ממשלה שקידמה השרה סילמן שקבעה כי יוקם צוות בינמשרדי שיגבש תוכנית לאומית בזיהום חוצה גבולות, אך עבודת הצוות התעכבה, והמשרד להגנ"ס פרסם לפני כחודש רק את עיקרי התוכנית, מכיוון שלדבריו הוא ממתין לאישור משרד הביטחון ומשרד האוצר.
כמו כן, כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, המשרד להגנ"ס הודיע כי לא נחתם סיכום תקציבי לשנת 2026 עם משרד האוצר, מכיוון שהאוצר לא אישר את התקציב בגובה כ-138 מיליון ₪ הדרוש ליישום התוכנית.
גם מבקר המדינה עסק בנושא. בחודש מרץ 2024 דיווחנו על דוח מבקר המדינה שלפיו אחד הכשלים המהותיים בתחום שריפות הפסולת הפיראטיות ביו"ש הוא שבמשך שנים רבות נכשל המינהל האזרחי בקידום תשתיות שיאפשרו טיפול מוסדר בפסולת פלסטינית מעורבת ובפסולת אלקטרונית ביו"ש. בהיעדר תשתיות, הפסולת נשרפת באופן פיראטי.
לפני כשנה דיווחנו כי 3 אתרי טיפול בפסולת, בהם 2 מתקני השבת אנרגיה מפסולת, ואתר הטמנה, נמצאים בשלבי תכנון שונים בשטחי יהודה ושומרון, בעלות של יותר מ-2 מיליארד ₪.
במקביל, המינהל האזרחי והמשרד להגנ"ס הקצו באמצעות קרן הניקיון סכום של 42 מיליון ₪ לשינוע פסולת מיישובים פלסטינים שלא היה להם מענה לפסולת לאתרי הטמנה מורשים, לתקופה של 3 שנים.
בדיונים שנערכו לאחרונה בכנסת דנו בפתרונות שונים לבעיית שריפות הפסולת, חלקם בהתאם לתוכנית האסטרטגית שגיבש הצוות הבינמשרדי בראשות המשרד להגנ"ס, ואשר ממתינה לאישורי משרד הביטחון ומשרד האוצר, וחלקם פתרונות נוספים.
מהדיונים עלה כי גורמים שונים, ובהם המשרד להגנ"ס, מחזיקים בעמדה ששריפות פסולת הן מעשי פשע ואף טרור, ויש לטפל בהן בהתאם, באמצעות הגברת הפיקוח והאכיפה. בגלל היעדר הסמכויות של המשרד להגנ"ס ביו"ש, הציעה השרה להגנ"ס עידית סילמן להחיל את חוק אוויר נקי וחוק שמירה על הניקיון ביו"ש ואף להקים מחוז יו"ש במשרד להגנ"ס.
האחראי על הפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה הסביר באחד הדיונים בכנסת כי בתוך שטח ישראל, שריפות הפסולת הן חלק מהתעצמות הפשיעה בחברה הערבית וכדי לצמצם את התופעה יש לטפל בפשיעה, בין השאר באמצעות חוק ייעודי למלחמה בפשע, המקודם בימים אלה, ועוד צעדים.
ערוץ אחר הוא הקמת תשתיות לטיפול בפסולת ביו"ש. באחד הדיונים בכנסת אמרו נציגי המשרד להגנ"ס כי הם מקדמים 2 מתקני השבת אנרגיה מפסולת ביו"ש (ברנתיס ובתרקומיא).
כיוון נוסף שצוין בדיונים הוא הפעלת לחץ על הרשות הפלסטינית שתקבל אחריות על הפסולת והמפגעים שהיא יוצרת, כולל תשלום על הנזקים. בין היתר נאמר כי במשרד האוצר, בתמיכת המשרד להגנ"ס, פועלים בימים אלה לקיזוז כספי הרשות הפלסטינית והפנייתם לטיפול בפסולת הפלסטינית והמפגעים.
עוד עלה בדיונים, כי משרד האוצר מודע למחסור בתקציבים ולכך שיש להגדיל את התקציב בתחום הפיקוח והאכיפה, אבל סבור שהפתרון העיקרי הוא שינוי מבנה משק הפסולת באמצעות רפורמה נרחבת הכוללת ביטול של היטל ההטמנה, כפי שהוא מנסה לקדם בשנתיים האחרונות בחוק ההסדרים, אך לעת עתה בלי הצלחה. רק שינוי מבני של ענף הפסולת באמצעות רפורמה, ומעבר למודל של תעריפים, תצמצם את הפשיעה בתחום הפסולת, כך לפי עמדת משרד האוצר.
נכון לעכשיו סדרת הדיונים בכנסת נמשכת, וכבר בשבוע הבא (22.12) מתוכנן דיון נוסף.
---
מסמכים רלוונטיים: