- מאת: מערכת infospot
- פורסם בתאריך: 09/3/2025
היום בשעה 14:00 ייפתח דיון בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת שצפוי להציג את המצב הבעייתי בו שרוי ענף הפסולת, שהולך ומחריף בשנים האחרונות. מרכז השלטון המקומי, שמייצג את הרשויות המקומיות, הוא שביקש לקיים את הדיון, היות והרשויות הן אלה שנאלצות להתמודד בשטח עם המשבר, ולשלם את העלויות המאמירות של הטיפול בפסולת.
לקראת הדיון בכנסת, המשרד להגנ"ס כינס מסיבת עיתונאים ביום חמישי האחרון, ובו הציג את עמדתו ואת סטטוס יישום המדיניות שלו בתחום, וטען כי אחד האתגרים המרכזיים הוא גיוס של משרדי הממשלה הרלוונטיים לטובת העניין (משרד האוצר, רמ"י, המשרד לביטחון פנים, ונוספים).
המשרד להגנ"ס הכיר בבעיות שמעלה מרכז השלטון המקומי, אך טען שמשרד האוצר מעכב את היישום של חלק מהפתרונות שהוא הציע, כמו פיקוח על מחירי הטיפול בפסולת, והענקת סמכויות הסדרת הענף (שכרגע לא קיימות) למשרד להגנ"ס.
בנוסף לכך, המשרד להגנ"ס הביע שוב את התנגדותו לעקרונות של הרפורמה שמשרד האוצר הציע לפני כחצי שנה, בהם: הקמת רשות פסולת עצמאית ומעבר למשק פסולת סגור.
במקביל, בכתבה נפרדת, אנחנו מפרסמים היום ראיון עם נציג משרד האוצר, בו הוא פורש את המתווה והעקרונות שהאוצר מבקש ליישם כדי לפתור את המשבר.
כתבות רלוונטיות:
- משרד האוצר: אנחנו במשק פסולת שלא תואם מדינה מפותחת, 28.01.2025
- הרשויות המקומיות: התערבות של האוצר במשבר הפסולת, 13.01.2025
- המשרד להגנ"ס דורש לקדם פיקוח מחירים על מטמנות, 05.01.2025
- לאחר ההתנגדויות, הטון הנחרץ של הרפורמה במשק הפסולת - התמתן, 15.10.2024
- למידע נוסף על פסולת | infospot
השלטון המקומי: סוחטים ועושקים אותנו והמדינה אדישה
כבר מספר שנים שהרשויות המקומיות מתריעות על משבר מתקרב בענף הטיפול בפסולת עירונית. כבר לפני 4 שנים דיווחנו שהרשויות המקומיות ביקשו לקדם בדחיפות פתרונות לטיפול בפסולת בטווח הקצר בשל המחסור הצפוי בשטחי הטמנה.
כעת הרשויות אומרות: "לצערנו אנו רואים כיצד תחזיותינו מתממשות. הסחטנות ועושק הרשויות המקומיות במחירים ועלויות בלתי סבירים בעליל לצורך הטיפול בפסולת, צריך להפסק לאלתר. ואל מול כל אלה, בולטת המדינה באזלת ידה, באדישותה, בחוסר מוכנותה וחוסר יכולתה לספק מענים ולייצר פתרונות."
הרשויות המקומיות מסבירות כי המחסור בנפח הטמנה והעובדה שלא נפתחו מתקני טיפול שיהוו חלופה להטמנה, גורמים לשינוע מרוחק למטמנות בודדות בדרום, דבר שמוסיף עלויות, עומס בכבישים, וזיהום אוויר. במקביל מחירי הטיפול בפסולת הולכים ועולים, בין היתר בשל החלטה עדכנית של רשות מקרקעי ישראל לגבות תמלוגים ממטמנות (27 ש"ח על כל טון פסולת), וכניסה של גורמים עבריינים לענף.
בנוסף לכך, הרשויות טוענות כי קרן הניקיון צוברת כספים מתשלומי היטל ההטמנה אשר לא משמשים לייעודם העיקרי של פיתוח חלופות להטמנה, ולכן אין הצדקה לגביית היטל ההטמנה.
הרשויות המקומיות מעריכות את תוספת העלויות לטיפול בפסולת, בגין כל הליקויים שפורטו לעיל, בכ-800 מיליון ש"ח בשנה. סכום שהן לא יכולות לעמוד בו, ואשר יביא בקרוב לקריסת רשויות מקומיות, או הפסקת שירותי איסוף וטיפול בפסולת – דבר שכבר ארע בעיר הערבית הגדולה בישראל, נצרת.
הרשויות מצביעות על כך שהמצב הקיים מגביר את עבריינות הפסולת, כלומר השלכת פסולת בשטחים פתוחים, שריפת פסולת, ומטמנות פיראטיות. כאשר העלות המשקית של טיפול בנזקים האלה, גבוה לאין שיעור מהסדרת ענף הפסולת, ובסופו של דבר תוטל על המדינה.
כאמור, לא מדובר בצעד הראשון בו נוקט מרכז השלטון המקומי כדי לטפל בנושא. בין היתר, לפני כחצי שנה הגיש מרכז השלטון המקומי עתירה לבג"ץ בנושא תמלוגי ההטמנה החדשים של רמ"י. ולפני כחודש וחצי דיווחנו שמרכז השלטון המקומי פנה למשרד האוצר ודרש התערבות מיידית שלו בפתרון משבר הפסולת.
הנוסח המלא של מכתב הבקשה לכנס דיון דחוף בכנסת, של מרכז השלטון המקומי, מופיע בתחתית הכתבה.
המשרד להגנ"ס: להתמקד ביישום המדיניות הקיימת
לקראת הדיון בכנסת היום, המשרד להגנ"ס כינס מסיבת עיתונאים ביום חמישי האחרון בה הציג את עמדתו, ואת סטטוס יישום המדיניות שלו לענף הפסולת.
המשרד להגנ"ס הציג בפירוט את המאמצים שלו לקדם הקמה של מתקני טיפול בפסולת בפריסה ארצית שיהוו חלופה להטמנה. לדברי המשרד להגנ"ס המאמצים כבר נושאים פרי, וכבר יש צבר של מתקני טיפול שנמצאים בשלבי תכנון שונים, מקצתם בשלבי הקמה.
למרות זאת, המשרד להגנ"ס מבין שהקמת המתקנים תמשך שנים ארוכות, והוא מכיר בבעיות שהעלה מרכז השלטון המקומי (מחסור במתקני קצה, מחסור בשטחי הטמנה, שוק מונופוליסטי, עליית המחירים, תמלוגי ההטמנה החדשים של רמ"י, כניסת גורמים עבריינים וכו').
המשרד להגנ"ס אמר כי נדרש מאמץ משולב של הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים כדי לייצר פתרונות לטווח הזמן הקצר (עד להקמת מתקני הטיפול). לדברי השרה סילמן, משרד האוצר מעכב חלק מהצעדים שהמשרד להגנ"ס מבקש ליישם, בהם:
- פיקוח מחירים על שרותי פסולת
- הוראת שעה שתעניק למשרד להגנ"ס סמכויות לקבוע היקף פעילות ומחיר של אתרי הפסולת
בנוסף למשרד האוצר, סילמן גם הזכירה את הצורך של המשרד לביטחון לאומי להגביר את האכיפה והטיפול בעבריינות בתחום הפסולת, וציינה כי נדרש גם שיתוף פעולה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) – ככל הנראה הכוונה להפחתה או ביטול של תמלוגי ההטמנה החדשים שרמ"י התחילה לגבות.
המשרד להגנ"ס גם דחה את הטענות על חוסר תפקוד של קרן הניקיון, וטען כי האמירה שהשתרשה לגבי חוסר ההצלחה של קרן הניקיון כבר לא נכונה. המשרד הציג נתונים לפיהם בשנתיים האחרונות, מאזן ההכנסות וההוצאות של קרן הניקיון כמעט התאזן, וכי היא משרתת את מטרתה העיקרית, עידוד חלופות להטמנה.
המשרד להגנ"ס דוחה את הרפורמה שמציע משרד האוצר
כזכור לפני כחצי שנה הפתיע משרד האוצר את העוסקים בתחום הפסולת, כולל את המשרד להגנ"ס, כשפרסם הצעה לרפורמה מקיפה בענף הפסולת, כחלק מחוק ההסדרים. המשרד להגנ"ס התנגד בחריפות להצעה, שבסופו של דבר התרככה, ועברה כהחלטת ממשלה.
הרפורמה מציעה, בין היתר, לנהל את ענף הטיפול בפסולת כמשק סגור, ולהקים רשות פסולת לאומית שתנהל את הענף, באופן דומה לענפי תשתיות אחרים: חשמל, מים, וכו'.
במסיבת העיתונאים שקיים המשרד להגנ"ס ביום חמישי האחרון, אמר אלעד עמיחי, סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנ"ס, שאחראי בין היתר על ענף הטיפול בפסולת, כי שינוי נוסף של אסטרטגיית הטיפול בפסולת זה הדבר האחרון שהענף צריך, לאחר שינויי מדיניות תכופים בשנים האחרונות. לדבריו, מה שנדרש זה עקביות והמשך יישום של המדיניות הקיימת, עם דגש על הקמת מתקני טיפול.
כעדות לכך שהרפורמה יכולה לעכב את פיתוח הענף, עמיחי שיתף שביום שבו פרסם האוצר את ההצעה לרפורמה, אנשי המשרד להגנ"ס הוצפו בפניות של הגורמים שפועלים לקדם מתקני טיפול בפסולת, ששאלו האם הממשלה מתכוונת לשנות את המדיניות לגבי הקמת מתקני טיפול בפסולת, ועליהם להקפיא את מאמציהם.
במסיבת העיתונאים, השרה להגנ"ס, עידית סילמן, ציינה כי הם אכן התנגדו לנוסח המקורי של הרפורמה, אך ראו בזה הזדמנות לייצר מאמץ ממשלתי לפתור את בעיות משק הפסולת ולכן הגיעו להבנות ונוסח מקובל.
למרות זאת, השרה סילמן הדגישה כי עמדתה היא כי אין צורך להקים רשות פסולת עצמאית ולעבור למשק פסולת סגור, אלא להמשיך לתת למשרד להגנ"ס להוביל את ההסדרה של הענף כפי שהוא מתבצע כיום, כולל המנגנון של היטל ההטמנה וקרן הניקיון, כולל יישום הצעדים שהמשרד להגנ"ס מנסה לקדם של פיקוח מחירים, שיפוי הרשויות בתקופת הביניים, והוראת שעה שתעניק לו סמכויות לקבוע היקף פעילות ומחיר אחיד של אתרי פסולת.
לדברי השרה סילמן, עדיף להשקיע את המשאבים והתקנים של הקמת רשות פסולת עצמאית, בחיזוק והגדלה של אשכול שלטון מקומי במשרד להגנ"ס, שאחראי לנהל את ההסדרה של משק הפסולת, ויש בו מחסור של תקנים ומשאבים. השרה גם התנגדה להעביר למגזר הפרטי את האחריות על הקמת מתקני הטיפול, ואמרה כי השלטון המקומי חייב להיות שותף בהקמת המתקים.
לדברי השרה, חשוב שהמשרד להגנ"ס ימשיך לשמור על העצמאות שלו כרגולטור של ענף הפסולת, כדי שהשיקול הסביבתי יהיה זה שיוביל את מדיניות הטיפול בפסולת, ולא שיקולים אחרים.
השרה סיכמה כי מהניסיון שלה עם משרד האוצר, הוא לא מרבה לקבל החלטות נכונות מבחינה סביבתית, לא במקרה של קצא"א עם ביטול מדיניות אפס תוספת סיכון במפרץ אילת, לא במקרה של ניסיון צמצום תקציב היחידות הסביבתיות ואיגודי הערים, ולא במקרים נוספים.
--------
מסמכים רלוונטיים:
