גידול בכמות שריפות הפסולת יכול להוביל לעלייה בתחלואת סרטן
דוח של מרכז טאוב מצביע על הקשר שבין חשיפה לשריפת פסולת לבין תחלואה בסרטן. הדוח מתריע כי היות ובשנים האחרונות חל זינוק בשריפות פסולת, ייתכן ותהיה עלייה במחלת הסרטן
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 26/2/2025

בשנים האחרונות יש גידול בכמות שריפות הפסולת בישראל, כך עולה מדוח של מרכז טאוב שפורסם לאחרונה ועוסק בנושא. הדוח גם מצביע על הקשר בין חשיפה לזיהום אוויר משריפת פסולת אלקטרונית, לתחלואה עודפת בסרטן. לכן הדוח מתריע כי גידול בכמות שריפות הפסולת (מסוגים שונים), יכול להוביל לעלייה במקרי הסרטן, באזורים שנחשפים לזיהום האוויר משריפת הפסולת.

מהדוח עולה כי חל זינוק במספר הממוצע של שריפות פסולת בשנה – מ-8,000 שריפות בשנה, בשנים 2012-2018, ליותר מ-11,000 שריפות בשנה, בשנים 2020-2023, כאשר שנת השיא הייתה 2021 עם 13,300 שריפות. מקור הנתונים הוא הרשות הארצית לכבאות והצלה (כב"ה).

אחד האתגרים לפתרון הבעיה, הוא חוסר אחידות בנתונים על כמות וסוג הפסולת שמושלכת ונשרפת, דבר שמקשה לרכז באופן יעיל את המשאבים והמאמצים לטיפול בנושא.

קישור לדוח – בתחתית הידיעה.


כתבות רלוונטיות:

  1.  5,000דיווחים על מפגעי פסולת בשטחים פתוחים, 13.2.2025
  2. קנסות על שריפת פסולת, 31.7.2022
  3. 2.1 מיליון טון פסולת בניין מושלכים באופן לא חוקי, 19.05.2021
  4. איך מונעים 6,000 שריפות פסולת מדי שנה?, 26.7.2020
  5. מידע נוסף על שריפת פסולת | infospot

זינוק בשריפות פסולת

לפי הדוח של מרכז טאוב, שמסתמך על נתוני כב"ה, יש יותר שריפות פסולת במחוז צפון ומחוז דרום, מאשר במחוזות של מרכז הארץ (מרכז, חוף, דן, ירושלים).

עוד מצוין בדוח כי בחורף כמות השריפות פוחתת, בעוד שבסתיו, ובעיקר באביב, היא במגמת עלייה. לקראת חג הפסח יש עלייה של כ-10% בכמות הפסולת המיוצרת ולפיכך, גם בפסולת הנשרפת.

כאמור, לפי נתוני כב"ה, בשנים 2020-2023 קפצה כמות הדיווחים על שריפות פסולת מעל 11,000 בשנה, כאשר שנת השיא הייתה 2021 עם 13,300 דיווחים על שריפות פסולת. הדוח מציין כי לפי הערכת המשרד להגנ"ס, הזינוק בשריפות בשנים 2020-2021 נבע ממשבר הקורונה, במהלכו ירד היקף המיחזור, בין היתר בשל ההגבלות על החזרת בקבוקי משקה ריקים לרשתות השיווק, ונצפתה עלייה של כ-30% בפסולת אריזות.

שריפות פסולת גורמות לסרטן

שריפות פסולת הן גורם מרכזי לזיהום אויר ולפליטת חומרים מסרטנים, כפי שהצהיר לא פעם המשרד להגנ"ס בעבר.

בדוח הנוכחי מובאים נתונים של מחקר משנת 2021, פרי שיתוף פעולה בין אוניברסיטת בן גוריון לאוניברסיטת אילינוי בארה"ב, שבחן את הקשר בין סרטן מסוג לימפומה (בלוטת הימפה) לחשיפה לזיהום אוויר.

במחקר נמצא כי אצל ילדים המתגוררים באזור של מיחזור מתכות המופקות משריפת פסולת אלקטרונית בכפרים פלסטיניים בדרום הר חברון, יש סיכוי גדול פי 2.8 עד 4 לחלות בסרטן לימפומה, בהשוואה לילדים מאזורים אחרים.

לפי הדוח, לנוכח הקשר המסתמן בין חשיפה לזיהומים שמקורם בשריפת פסולת ובין מחלת הסרטן קיים חשש שהעלייה בהיקפים של שריפת פסולת באזורים מסוימים בישראל בשנים האחרונות, תוביל לעלייה בהיארעות סרטן בעתיד.

חשיפה למזהמים שונים שנפלטים לאוויר בשריפת פסולת, עלולה לגרום גם לבעיות בריאותיות נוספות דוגמת אסטמה, כשל נשימתי, מומים מולדים והתקף לב.

בנוסף לכך, הדוח מדגיש כי המזהמים שנפלטים בתהליך שריפת הפסולת, לא גורמים רק לזיהום אוויר אלא גם נושרים לקרקע ונספגים בה ומובילים לשינוי ההרכב הכימי שלה – תופעה הפוגעת בפוריות הקרקע וגורמת נזקים ליבולים חקלאיים, משבשת את המערכת האקולוגית המקומית ופוגעת בצמחייה ובבתי הגידול של בעלי החיים.

כמו כן, החומרים הרעילים נשטפים עם הגשמים, מגיעים למי התהום ולנחלים ומזהמים את מקורות המים. החוקרים מדגישים כי גם לזיהום הקרקע והמים יש השפעה על בריאות הציבור, דרך התוצרת החקלאית שאנו צורכים והמים שאנו שותים.

נתונים לא עקביים

אחת הבעיות המרכזיות בתחום שריפות הפסולת היא שאין נתונים עקביים באשר לכמות השריפות וסוג הפסולת שנשרפת. במשך השנים גורמים שונים פרסמו דוחות על מצב שריפות והשלכות הפסולת בארץ, ובכל דוח המספרים שונים.

למשל, ב-2020 דיווחנו על דוח שפרסמה ועדת משנה לטיפול בזיהום אוויר שפעלה בכנסת, לפיו מדי שנה מגיעים לרשות הכיבוי וההצלה כ-6,000 קריאות לכיבוי שריפות פסולת בשטחים פתוחים. לעומת זאת, בדוח הנוכחי מטעם מרכז טאוב, ב-2020 היו כ-11,200 שריפות.

בלעדי נתונים מדויקים על היקף התופעה והמאפיינים שלה, קשה להכין תוכנית פעולה שתרכז את המאמצים והמשאבים הרלוונטיים במקומות הנדרשים.

כדי למנוע את שריפות הפסולת, חשוב לזהות את סוג הפסולת, האם מדובר בפסולת בניין? פסולת חקלאית? פסולת עירונית? או פסולת אלקטרונית? לכל סוג פסולת יש פתרונות שונים.

בדוח אחר שדיווחנו כי פורסם לאחרונה, מטעם מרכז המידע והמחקר של הכנסת, נכתב כי חלק מבעיית הנתונים נובעת מריבוי הגופים שעוסקים בתופעה של השלכת פסולת ושריפתה בשטחים פתוחים: המשרד להגנ"ס, רשות הטבע והגנים, המשטרה, שרותי כבאות והצלה, ועוד.

לפי נתונים חלקיים שסיפק המשרד להגנ"ס לטובת הדוח, עולה כי בין השנים 2024-2021 נרשמו סה"כ במערכות של המשרד 676 מפגעי פסולת, אך לא ברור כמה מהן בגין השלכת פסולת בשטחים פתוחים והבערת פסולת.

אותו דוח, הציג גם נתונים של רשות הטבע והגנים לפיהם היו כ-1,300 דיווחים על השלכת פסולת בשטחים פתוחים בכל אחת מהשנים 2021-2024.

---

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה