דוח חדש של הכנסת עוסק באכיפה נגד השלכת והבערת פסולת בשטחים פתוחים. מהדוח עולה כי בישראל מושלכים מדי שנה כ-1.3 מיליון טון פסולת פתוחה, 85% מהם פסולת בניין.

נראה שהדוח לא קולע בתיאור הגורמים לתופעת השלכת הפסולת. הדוח מדגיש את ההיבט הכלכלי שברובו נכון לפסולת עירונית מעורבת, אך לא לפסולת בניין, ולא מציין את ההבדלים בין מערך הטיפול בפסולת עירונית לפסולת בניין, שיכולים לתת הסבר לבעיה.

הדוח מציף בעיה מרכזית שמקשה על גיבוש מענה הולם לתופעה, והיא היעדר נתונים מדויקים על היקף השלכת הפסולת והמאפיינים שלה, שבלעדיהם קשה להכין תוכנית פעולה שתרכז את המאמצים והמשאבים הרלוונטיים במקומות הנדרשים.

במסגרת הדוח, המשרד להגנ"ס הציג נתונים חלקיים אודות מפגעי השלכת פסולת, לעומת רשות הטבע והגנים שנראה שמחזיקה בנתונים מקיפים יותר, ודיווחה על יותר מ-5,000 מפגעי פסולת בשטחים פתוחים בשנים 2021-2024, רובם בצפון ובמרכז באזור קו התפר עם יו"ש. הרט"ג ביצעה יותר מ-2,000 פעולות אכיפה על עבירות פסולת באותם שנים.

הדוח המלא מצורף בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. קפיצה של 80% במיחזור פסולת בניין, 28.03.2024
2. קנסות על שריפת פסולת, 31.7.2022
3. 2.1 מיליון טון פסולת בניין מושלכים באופן לא חוקי, 19.05.2021
4. איך מונעים 6,000 שריפות פסולת מדי שנה?, 26.7.2020
5. מידע נוסף על שריפת פסולת | infospot

85% מהפסולת שמושלכת היא פסולת בניין

לפי הדוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שהוכן לבקשת של ח"כ מטי צרפתי הרכבי, המשרד להגנ"ס מעריך כי מדי שנה מושלכים כ-1.3 מיליון טון פסולת בשטחים פתוחים, כ-85% ממנה פסולת בניין, והיתר, פסולת עירונית או פסולת אחרת. הדוח לא כולל את איו"ש, והנתונים האלה לא כוללים פסולת חקלאית, שגם היא מושלכת בשטחים פתוחים בהיקפים גדולים.

השלכת הפסולת בשטחים הפתוחים גורמת למפגע נופי ואקולוגי, ועלולה לגרום לזיהום קרקע ומי תהום כאשר חומרים מזהמים שנמצאים בפסולת באים במגע עם מי גשמים ומחלחלים לקרקע. בחלק מהמקרים, הפסולת שמושלכת בשטחים הפתוחים נשרפת, וכך גורמת למפגעי זיהום אוויר ומפגעי ריח.

למפגעים הסביבתיים מצטרף הנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מהשלכת הפסולת בשטחים הפתוחים, ובראשם העלות הגבוהה של פינוי פסולת שהושלכה משטחים פתוחים. כמו כן יש הפסד כלכלי מאובדן החומרים שניתן היה למחזר בפסולת, ואובדן הכנסות המגיעות למדינה במהלך טיפול מוסדר בפסולת, כמו גם פגיעה בכדאיות הכלכלית וברווחיות של מתקני הטיפול המורשים, ועוד.

האם מחירי הטיפול בפסולת הם הסיבה להשלכה בשטחים פתוחים?

לפי הדוח, אחת הסיבות המרכזיות להשלכת פסולת בשטחים פתוחים ובאתרים פיראטיים היא התחמקות מתשלום עלויות הטיפול החוקי בפסולת, שנמצאות בעלייה בעשורים האחרונים, ובקצב גבוה יותר בשנתיים האחרונות, על רקע מצוקת נפח ההטמנה והיעדר פתרונות חלופיים.

אך הטיעונים האלה נכונים בעיקר לטיפול בפסולת עירונית מעורבת, ואילו לפי הדוח מרבית הפסולת המושלכת (85%) היא פסולת בניין, שלא סובלת מאותן בעיות.

בעוד היטל ההטמנה לפסולת עירונית הוא 125 ש"ח לטון, היטל ההטמנה לפסולת בניין הוא רק 5.5 ש"ח לטון. בעוד 80% מהפסולת העירונית הולכת להטמנה וסובלת ממחסור באתרי הטמנה, למעלה מ-70% מפסולת הבניין ממוחזרת, ויש גידול משמעותי במספר מתקני הטיפול בפסולת בניין בישראל בשנים האחרונות, מ-24 מתקנים בשנת 2015, ל-37 מתקנים בשנת 2022, והגידול בכמות המתקנים צפוי להמשך.

כלומר, אם הטיעון הכלכלי היה הגורם המרכזי להשלכת פסולת בשטחים פתוחים, היינו צריכים לראות נתונים הפוכים, לפיהם מרבית הפסולת שמושלכת הייתה פסולת עירונית שהטיפול בה יקר בהרבה מפסולת בניין.

מה הסיבה להשלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים?

מעבר לעלויות הכלכליות, הדוח מציין 2 סיבות נוספות שגורמות להשלכת פסולת בלתי חוקית: אכיפה בלתי מספקת על רקע מחסור בכוח אדם, וכניסה של גורמים עבריינים ופשע מאורגן לתחום הפסולת.

אך גם הסיבות האלה לא מסבירות מדוע 85% מהפסולת שמושלכת היא דווקא פסולת בניין ולא פסולת עירונית. אם כן, מה הסיבה?

נראה כי אחת הסיבות המרכזיות להשלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים (שלא מוצגות ככזו בדוח) היא מנגנון הטיפול בפסולת. בעוד האיסוף, השינוע והטיפול בפסולת עירונית מעורבת הוא באחריות הרשות המקומית, וזה נעשה באמצעות התקשרות עם קבלן מרכזי אחד, הטיפול בפסולת בניין הוא באחריות יצרן הפסולת, שיכול להתקשר עם אחד מאלפי ספקים לפינוי פסולת בניין.

במטרה להסדיר את מנגנון הטיפול בפסולת בניין, בשנים האחרונות המשרד להגנ"ס מנסה לקדם תיקון מקיף של חוק פסולת בניין, שמנסה לפתור את הבעיות במנגנון הטיפול בפסולת בניין, באמצעים טכנולוגיים: שימוש במערכת תשלומים ממשלתית (ברוח פנגו או ביט) שרק דרכה יוכלו יצרני פסולת (משפצים, קבלנים, יזמים) לשלם עבור שרותי הובלה וטיפול בפסולת בניין, ואילו המובילים יקבלו את התשלום עבור עבודתם, רק לאחר אימות שהפסולת אכן הגיעה לאתר קצה חוקי.

כמו כן, מובילי הפסולת ואתרי הקצה יידרשו להירשם במרשם עוסקים בפסולת כדי שיוכלו לקבל כספים מהמסלקה הממשלתית. לשם כך, יידרשו לעמוד בתנאים שונים, בינהם, התקנת GPS על משאיות הפסולת ועל כלי האצירה, התקנת מצלמה, התקנת חיישן לחיווי של רכינה של מכולת המשאית שמעידה על פריקה, והתקנת חיישן משקל. כל אלה יסייעו לפקח על פינוי חוקי של הפסולת ליעדה.

החוק נמצא בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת.

מחסור בנתונים מקשה על יצירת תמונת מצב

הדוח מציף בעיה מרכזית שמקשה על גיבוש מענה הולם להשלכת פסולת בשטחים פתוחים, והיא היעדר נתונים מדויקים על היקף התופעה והמאפיינים שלה, שבלעדיהם קשה להכין תוכנית פעולה שתרכז את המאמצים והמשאבים הרלוונטיים במקומות הנדרשים.

חלק מבעיית הנתונים נובעת מריבוי הגופים שעוסקים בתופה של השלכת פסולת בשטחים פתוחים: המשרד להגנ"ס, רשות הטבע והגנים, המשטרה, שרותי כבאות והצלה, ועוד.

מחברי הדוח פנו למשרד להגנ"ס וביקשו ממנו מידע לגבי כמות מפגעי הפסולת שאותרה, סוגי הפסולת והיקפה, וכן כמות המפגעים שסולקה וכמות המפגעים שחזרה באותו מקום. אולם המשרד לא ידע לספק נתונים על הסוג וההיקף, וטען כי יש לו את המידע, אך עיבודו ידרוש כוח אדם ומשאבי זמן ניכרים.

זה לא מוסבר בדוח, אבל חשוב לציין, שההערכה ש-1.3 מיליון טון פסולת מושלכת בישראל מדי שנה, ממנה 85% פסולת בניין, מבוססת על חישוב תאורטי של אומדן כמות הפסולת הממוצעת שאמורה להיווצר בפרויקט בנייה – כפול מספר הפרויקטים בכל שנה.

לפי נתונים חלקיים שסיפק המשרד להגנ"ס לטובת הדוח, עולה כי בין השנים 2024-2021 נרשמו במערכות של המשרד 676 מפגעי פסולת, אך לא ברור כמה מהן בגין השלכת פסולת בשטחים פתוחים והבערת פסולת. מבין המקרים האלה, רק ב-53 מקרים נפתחה חקירה פלילית.

נתוני רשות הטבע והגנים (רט"ג) סיפקו תמונה מקיפה יותר לגבי השלכת הפסולת בשטחים הפתוחים, לפיה בשנים 2021-2024 אותרו 5,105 השלכות פסולת בשטחים פתוחים, בכ-50% מהמקרים מדובר על השלכה חוזרת באותו אתר. לא ידוע אם יש חפיפה בין נתוני הרט"ג לנתוני המשרד להגנ"ס. באותה תקופה ביצעה הרט"ג 2,094 פעולות אכיפה בנושא.

פיתוח גיאוגרפי של נתוני הרט"ג מלמד כי מרבית הדיווחים על השלכת פסולת בשטחים פתוחים הייתה בצפון ובאזור קו התפר עם יו"ש.

מנתונים של המשרד לביטחון לאומי, המובאים בדוח, עולה כי בשנים 2024-2023 ניתנו 59 קנסות על השלכת פסולת מרכב המוביל פסולת, 57 קנסות על הבערת פסולת, 24 קנסות על השלכת פסולת של פגרי בע"ח ו-16 קנסות על הבערת פסולת במסגרת משלח יד או עסק.

---

מסמכים רלוונטיים: