בשנים האחרונות שריפת פסולת הפכה לאחד המפגעים הסביבתיים הבולטים ביותר בישראל. רבים לא יודעים כי לא מדובר רק בשריפה מכוונת של פסולת בצורה פיראטית, אלא גם שריפות שפורצות באופן עצמאי באתרי פסולת מוסדרים.

מדוע יש שריפות רבות באתרי סילוק פסולת?

2 תהליכים אופייניים לאתרי פסולת בהם מוטמנת פסולת אורגנית יוצרים תנאים אידיאליים לשריפות ממושכות. ראשית, ישנו תהליך פירוק אנאירובי, ללא נוכחות חמצן, היוצר גז מתאן [CH₄]. מתאן הינו גז נפיץ ודליק המהווה "גז חממה" הגורם לשינוי האקלים. זו הסיבה שבאתרי פסולת תקניים (גם כאלו שאינם פעילים), נהוג לשאוב את המתאן ולשרוף אותו בצורה מבוקרת או להשתמש בו כמקור אנרגיה (ביוגז). אולם באתרים לא תקניים או לא מפוקחים, המתאן מצטבר בערמות הפסולת ועשוי להתלקח או להשתחרר לאטמוספירה ולפגוע בסביבה.

התהליך השני האופייני לפסולת אורגנית, דוגמת גזם, הוא תהליך פירוק אירובי, בנוכחות חמצן. אחד משלבי תהליך זה הוא עליה בטמפרטורה ("נקודה חמה"), מצב שיכול להימשך שבועות ואף שנים.

כאשר 2 תהליכים אלו נפגשים, כלומר אותה "נקודה חמה" נפגשת עם כיס של גז מתאן, עלולה להתרחש התלקחות. סוג שריפה זה מכונה "בעירה פנימית", וקשה להבחין בו באתר פסולת כיוון שהוא מתרחש במעמקי הפסולת. כאשר ניגשים לכבות שריפה כזו, קודם יש להשתמש בכלים כבדים לשיטוח גבעות הפסולת ורק אז לכבות עם מים, וחוזר חלילה. מהסיבות המתוארות לעיל, שריפות מסוג זה נמשכות זמן רב, דבר המביא לפגיעה בבריאות הציבור בגלל המזהמים הנפלטים לאוויר ופגיעה בסביבה, גם עקב שחרור המתאן לאטמוספרה והשפעתו על שינוי האקלים וגם בשל מי הכיבוי שהופכים לתשטיף הדורש טיפול.

התגברות שריפות פסולת פיראטיות

פינוי וטיפול כחוק בפסולת עולים כסף, כולל תשלום היטל הטמנה למדינה. לכן, גורמים שונים שורפים פסולת על מנת להמנע מתשלום דמי הפינוי והטיפול בפסולת. 

אלא שבשנים האחרונות נדמה שהתופעה של שריפה פיראטית של פסולת התגברה, לא ברור אם זה נכון, או שהמודעות היא שעלתה. בכל מקרה, מדובר באחד מהמפגעים הסביבתיים המרכזיים בישראל, כאשר בשנת 2018 היו 6,166 קריאות לכיבוי שריפות פסולת, על פי דו"ח של הכנסת.

חוק איסור הבערת פסולת 2018

לאור חומרת הבעיה, בשנת 2018 הכנסת אישרה הצעת חוק לאיסור הבערת פסולת במטרה לאפשר אכיפה טובה של נושא הבערת פסולת. החוק קובע במפורש איסור הבערת פסולת. בהתאם להסדר המוצע, אפשר יהיה להטיל על מי שהפר את האיסור בדבר הבערת פסולת קנס של עד 226,000 ₪  או עונש מאסר של שנה, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – קנס כפול.

קנסות על שריפת פסולת 2022

ביולי 2022, אישרה וועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת תיקון בצו סדר הדין הפלילי שמאפשר הטלת קנסות על שריפת פסולת. הקנס ינוע בין 2,000 ₪ לאדם יחיד ל-12,000 לתאגיד. מדובר בקנס מיידי שמפקחים או שוטרים בעלי הסמכות הרלוונטית יוכלו להשתמש בו באופן מיידי במקרה בו 'תפסו על חם' שריפת פסולת. הקנסות לא באות במקום ההליך הפלילי, אלא בנוסף אליו. כלומר גם קנס מיידי וגם הליך פלילי שיכול להגיע לקנס של 226,000 ₪ או עונש מאסר של שנה.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. קנסות על שריפת פסולת: 2,000 ₪ ליחיד, 12,000 ₪ לתאגיד, 31.07.22
2. מכת מדינה: 6,166 קריאות לכיבוי שריפות פסולת בשנת 2018, 14.05.2019
3. שריפות פסולת: מתוך 1,795 תלונות רק ב-63 מקרים יצא כונן, 4.12.2018
4. הצעת החוק לאיסור הבערת פסולת אושרה בכנסת, 22.07.2018
5. עשרות מוקדי שריפה בוערים במשך שנים באתר פסולת, 16.06.2016
6.  זיהום אוויר | infospot​

מסמכים רלוונטיים:

1. טיוטת צו סדר הדין הפלילי - עבירות קנס – שמירת הניקיון תיקון, 07.2022
2. תיקון חוק שמירת הניקיון (הבערת פסולת), רשומות 07.2018
3. טיוטת דוח מסכם שריפת פסולת, הכנסת 05.2019
4. דוח "סיפור מסריח" – מזבלות בלתי חוקיות ביהודה ושומרון, רגבים

ספקים מומלצים לטיפול בזיהום אוויר: