ועדת המשנה בכנסת לטיפול בזיהום האוויר הנגרם משריפת פסולת, בראשותה של ח"כ יעל גרמן, פרסמה אמש טיוטת דו"ח המסכם את פעילותה ומתייחס לטיפול הרשויות השונות במפגע. זאת לאחר שבחודש יולי 2018 אושרה בכנסת הצעת חוק האוסר על הבערת פסולת מבלי שיהיה צורך בהוכחת זיהום אוויר.

מהדוח עולה, כי תופעת השריפות מהווה מכת מדינה וקיימים היום כ-300 מוקדים שונים של שריפות פסולת בלתי חוקיות וכמות הפסולת הנשרפת מסתכמת בכ-250 אלף טון בשנה, כ-5% מהפסולת העירונית המיוצרת. ממצאי הדוח עולה, כי בשנת 2018 טיפלה רשות הכבאות ב-6,166 קריאות לכיבוי שריפות פסולת (לא כולל שריפות שלא דווחו לכב"א) מתוכן 1,433 בצפון, 1,592 בדרום, ו-1,107 במרכז. בין השנים 2014-2018 עלה מספר השריפות במחוז צפון פי 3.

חוסר מידע והיעדר כלי אכיפה לשריפת פסולת פיראטית

מסקנות טיוטת הדו"ח מתייחסות לכל הרשויות העוסקות באכיפה ובמניעת השריפות. הדוח מצביע על מספר נקודות תורפה ביניהן: חוסר החלטה והכרזה מצד הממשלה והשרים לשים את הנושא בסדר עדיפות גבוה ולהקדיש לו אמצעים; המכרזים לפינוי אשפה לא מאפשרים לרשויות לפקח על פינוי מסודר של הפסולת, חוסר אכיפה מספק מצד המשרד להגנ"ס; פיזור האחריות על האכיפה בין גורמים שונים (המשטרה הירוקה, המשטרה הכחולה והרט"ג); מוקד שאינו נותן מענה לפניות התושבים; חוסר בהירות ביחס למחויבות של הרשות לכבאות והצלה בנושא והשלמת חקיקה נדרשת.

עוד עולה מהדוח, כי קיימים חסמים הקשורים במניעה ביניהם מחסור במידע ונתונים בנוגע לכמויות הפסולת הנאספת ואופן סילוקה וניהול לקוי ברמת הרשויות המקומיות. בנוסף, קיימים כשלים הקשורים באכיפה ובטיפול ביניהם העדר סנקציות (כגון קנסות), מחסור בתקציבים ובכלי אכיפה מספקים וריבוי גורמי אכיפה והעדר תאום בניהם.

כמו כן עולה כי אחוזים בודדים בלבד מהפניות מטופלות, בשל היעדר כוח אדם שייתן מענה בתוך זמן סביר לכל הארץ, קבלת דיווחים ללא מיקום מדויק של המפגע והעדר פעילות בסופי שבוע של הגורמים המבצעיים בשטח.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. שריפות פסולת: מתוך 1,795 תלונות רק ב-63 מקרים יצא כונן לשטח, 4.12.2018
2. הצעת החוק לאיסור הבערת פסולת אושרה בכנסת, 22.07.2018
3. עשרות מוקדי שריפה בוערים במשך שנים באתר פסולת, 16.06.2016
4. אתר פסולת בחיפה בוער כבר שבוע, 20.06.2014
5. זיהום אוויר כבד משריפת פסולת סמוך למפרץ חיפה, 09.07.2015
6.  זיהום אוויר | infospot

המלצות: הקמת צוות בינמשרדי ותוספת כ"א

הוועדה ממליצה, כי המשרד להגנ"ס יבחן את תפקוד המוקד האכיפתי ואת יעילות מימון פקח הרשות לעומת מימון והעצמת מדור הגנת הסביבה במשטרה. הוועדה מבקשת כי תוגש תכנית מפורטת על העצמת המוקד בנוגע ליכולות הפיקוח והאכיפה של המשרד באמצעות המשטרה ורשות הטבע והגנים.

בנוסף, הוועדה קוראת להקים צוות בין משרדי לטיפול בנושא ריבוי גורמי האכיפה והיעדר תאום בניהם. כמו כן הוועדה ממליצה למשרדי הגנ"ס והאוצר לבחון כיצד להגדיל את מצבת כוח האדם המשפטי במשרד להגנ"ס ובמשטרה ולדווח כיצד הם מתכוונים לעשות זאת בתוך כ-6 חודשים.

שינוי שיטות טיפול ברמה הלאומית

עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה אמרה בדיון כי כבר בשנת 2009 עמותת אזרחים למען הסביבה פרסמה נתונים דומים, יזמה דיונים בכנסת ונתנה המלצות לרבות הקמת צוות בינמשרדי, אך ההמלצות לא יושמו עד היום. "אנחנו עוזרים למספר וועדי פעולה שהתארגנו כדי להילחם בבעיה, אבל ללא פתרונות ושינוי מבנה ושיטות הטיפול בפסולת ברמה הלאומית, הבעיה לא תיפתר ברמה המקומית. אנחנו מקווים שיחד עם גרמן נמשיך ללחוץ כדי שההמלצות ייושמו ומאות אלפי התושבים שסובלים מהזיהום הזה יתחילו לנשום אוויר יותר נקי".

שריפות פסולת ביו"ש

יכין זיק, מנהל הפעילות של תנועת רגבים, שפרסמה דוח על המזבלות הלא חוקיות ביהודה ושומרון, (ראו בהמשך), אמר בדיון כי הוועדה עשתה עבודה מקיפה וראויה לשבח, מול המפגע הסביבתי הפוגע אנושות בסביבה ובבריאותם של אזרחי ישראל. זיק הוסיף כי הוועדה לא הספיקה להעמיק בסוגיית הטיפול בשריפות הפסולת ביו"ש, בשל פיזורה המוקדם של הכנסת, וגם הנתונים בדו"ח בנוגע ליו"ש לוקים בחסר. "אנחנו ברגבים נמשיך להיות עם אצבע על הדופק כדי לוודא שמסקנות הוועדה ייושמו וכי הטיפול בסוגיית שריפת הפסולת תטופל כראוי בכל הארץ".

קנס של 226 אלף ₪

נזכיר, כי בתיקון החוק הנוגע לאיסור הבערת פסולת נקבע כי מפר החוק צפוי לקנס של עד 226 אלף ₪, ולכפל קנס במקרה שהמפר הוא תאגיד.

------

מסמכים רלוונטיים: