איך מונעים 6,000 שריפות פסולת מדי שנה?
דו"ח של ועדה בכנסת מציע: העברת סמכויות האכיפה למשטרה בשל מעורבות גורמי פשע, המלצה מפתיעה להפחית את היטל ההטמנה, חקיקה שתחייב התקנת GPS על משאיות פינוי פסולת
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 26/7/2020

דוח של ועדת המשנה לטיפול בזיהום האוויר הנגרם משריפת פסולת בשטחים פתוחים הוצג בדיון שנערך לפני שבוע בכנסת. בדוח מתואר המצב הנוכחי של שריפות פסולת, והנזקים הנגרמים כתוצאה מכך – ירידה באיכות חיי התושבים הנחשפים לעשן, תחלואה הנגרמת מחשיפה לשרפות, התחממות גלובלית ועוד.

אף על פי ששמותיהם של כמה מבכירי המשרד להגנ"ס רשומים כמי שסייעו להכנת הדו"ח, נראה כי מסקנותיו לא תואמות באופן מלא את המדיניות של המשרד (למשל בנושא של היטל ההטמנה).

הדיון בוועדה התמקד בין השאר בסוגיית ההתקשרות והאכיפה של השלטון המקומי עם קבלני פינוי הפסולת ובניסיון לקדם חקיקה שתחייב התקנת GPS במשאיות איסוף האשפה.


כתבות רלוונטיות:

  1. מכת מדינה: 6,166 קריאות לכיבוי שריפות פסולת בשנה, 14/5/2019
  2. חקיקה חדשה לטיפול בפסולת חקלאית, 25/02/2019
  3. שריפות פסולת תרמו 60% מפליטות חומרים מסרטנים, 05/11/2019
  4. בעל תחנת מעבר פיראטית נקנס בכ-370 אלף ₪ , 05/08/2019
  5. הצעת החוק לאיסור הבערת פסולת אושרה בכנסת, 22/7/2018
  6. מידע נוסף על שריפת פסולת | infospot

שריפות פסולת הם מכת מדינה. אבל אין נתונים

לפני נתוני הדו"ח, מדי שנה מגיעים לרשות הכיבוי וההצלה כ 6,000 קריאות לכיבוי שריפות פסולת בשטחים פתוחים. אלא שאין פילוח האם מדובר בשריפת גזם, האם מדובר בפסולת חקלאית, פסולת עירונית, אתר פיראטי לפסולת, או שריפה במטמנת פסולת.

בנוסף, הדו"ח מעריך כי יש עוד 5,000 מקרים של שריפות פסולת קטנות מדי שנה, ששירותי הכבאות לא נקראים אליהם ולכן לא מדווחות ולא נלקחות בחשבון.

הדו"ח כמובן ממליץ לגבש מסד נתונים מהימן ואחיד בנושא כמות הפסולת המיוצרת, המוטמנת והנשרפת בישראל.

חשוב לזהות את מקור הפסולת

על מנת למנוע את שריפות הפסולת, חשוב לזהות את מקור הפסולת. למשל, אם מדובר בשריפה של פסולת חקלאית - המשרד להגנ"ס עמל בימים אלה לגיבוש תקנות חדשות שיסדירו את הטיפול בפסולת חקלאית. טיוטת התקנות שפורסמה לפני כשנה וחצי ובשאיפה תגיע לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה בחודשים הקרובים.

באופן דומה, המשרד להגנ"ס מקדם בחמש השנים האחרונות חוק שיסדיר את הטיפול בפסולת בניין, ויימנע השלכה ושריפה שלה בשטחים פתוחים.

ייתכן מאוד ששני תיקוני החקיקה- לפסולת חקלאית ופסולת בניין, יפתרו חלק משמעותי משריפות הפסולת בשטחים פתוחים בישראל, לכן חשוב לדעת עד כמה פסולת עירונית מעורבת, שלא נכללת בתיקוני החקיקה הנ"ל, גם מגיעה לשריפה בשטחים פתוחים ולכן זקוקה לפתרון אחר.

הדו"ח מפרט כי בעקבות מבצע אכיפה מיוחד של המשרד להגנ"ס למניעת שריפות פסולת, התגלה כי הפסולת העירונית מהווה כ-30% מכלל הפסולת הנשרפת. נתון גבוה מההערכה המוקדמת של המשרד לעניין זה. המשרד סבור כי מקור הפסולת העירונית שנשרפת הוא ברשויות מקומיות ללא תשתיות איסוף ופינוי פסולת ראויות.

סעיף איסור הבערת פסולת בחוק הניקיון

ביולי 2018 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון חוק שמירת הניקיון. התיקון אסר הבערת פסולת באש פתוחה ובאופן לא מבוקר, ללא צורך בהוכחת זיהום אוויר. מטרת התיקון לייעל את תהליכי האכיפה כנגד תופעת הבערת פסולת.

לאחר תיקון החוק, הוקמה ועדת משנה לטיפול בזיהום האוויר הנגרם משרפות פסולת בשטחים פתוחים במסגרת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. ח"כ (לשעבר) יעל גרמן מונתה לעמוד בראשה. בשל פיזורה של הכנסת ה– 20, עבודת הוועדה לא הושלמה בזמנו וטיוטת הדוח המסכם פורסמה לפני כשנה. רק בשבוע שעבר הוצג הדוח המסכם בגרסתו הסופית והוא נידון בוועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת.

הדו"ח מציע להמשיך את עבודת הוועדה בנושאים שלא הספיקה להגיע אליהם: שרפת פסולת חקלאית וגזם ושרפות באיו"ש.

קריאה מפתיעה להפחית את היטל ההטמנה

הדוח קורא להקים צוות בין-משרדי בהשתתפות משרדי הגנ"ס, ביטחון פנים, בריאות והאוצר, כדי לבחון מחדש את הנושאים הבאים:

  1. הפחתת היטל ההטמנה: עלויות ההטמנה הגבוהות מהוות תמריץ שלילי להטמנה ותמריץ חיובי להשלכת הפסולת באתרים פירטיים, דיווחי שווא ועוד. הוועדה קוראת לבחון מחדש את העלות הגבוהה של המיחזור וההטמנה.
  2. התאמת סמכות האכיפה: בשל מעורבות של גורמי פשע, והיעדר סמכות של גורמי האכיפה, מומלץ לבחון שיתוף פעולה בין המשרד להגנ"ס והמשרד לביטחון הפנים, והעברת סמכויות אכיפה לידי המשטרה או לחילופין הענקת סמכויות המשטרה לפקחי המשרד להגנ"ס. ככוח עזר, ממליץ הדו"ח לבחון את הרחבת הסמכויות של נאמני הניקיון.
  3. קידום פתרונות קצה: הפקת אנרגיה מפסולת ובפרט באמצעות שרפה מבוקרת ומפוקחת.

בדיון שהתקיים בועדת הפנים והגנ"ס, התייחס סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנ"ס, גיא סמט, להמלצות הוועדה, והסביר כי הפחתת גובה היטל ההטמנה אינו הפתרון לשריפות הפסולת. לדבריו, העובדה שפסולת בניין מושלכת בשטחים הפתוחים למרות שהיטל ההטמנה של פסולת בניין הוא נמוך מאוד, 4.8 ₪ לטון פסולת, מלמד כי הבעיה אינה גובה היטל ההטמנה, אלא מובילי הפסולת.

GPS על משאיות פסולת, שקילה כפולה, רשימת קבלני פינוי

על מנת להסדיר את מקטע פינוי הפסולת, שמסתמן כחוליה הבעייתית, הוועדה מציעה מספר צעדים:

  • ניטור משאיות הפסולת באמצעות GPS
  • שקילה כפולה של משאיות הפסולת
  • תשלום של הרשות המקומית לקבלן הפינוי רק כנגד הצגת אסמכתא מאתר מורשה
  • איסור על התקשרות עם קבלן פינוי פסולת שהיה מעורב בהשלכת פסולת פיראטית ופרסום רשימה של קבלני פסולת עימן ניתן לעבוד, שתהיה זמינה לציבור

התייחסויות

יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ מיקי חיימוביץ': "הוועדה תקיים דיון המשך לדיון זה ובו תתמקד בהליכי החקיקה הנדרשים להסדרת סוגיית מניעת שריפות הפסולת הפיראטית והקטנת אחוזי ההטמנה. הוועדה מבקשת מהמשרד להגנת הסביבה לבחון אפשרות לקדם הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק הניקיון כך שניתן יהיה להקצות כספים מקרן הניקיון לרשויות מקומיות, לאו דווקא בדרך של קולות קוראים ולעדכן את הוועדה בעמדתם בנושא."

----------

מסמכים רלוונטיים:

  1. דו"ח מסכם: