בהמשך לפרסום נתוני המפל"ס לשנת 2018, נפרסם סדרת כתבות בהן נבחן לעומק את נתוני המפל"ס. בכתבה שלפניכם נתמקד בענף הפסולת, שזכה השנה בכבוד המפוקפק כגורם האחראי לכ 60% מפליטות החומרים המסרטנים לאוויר.

בנוסף להשפעה של מטמנות הפסולת על זיהום האוויר, נבחן גם את אופן הטיפול בזרמי הפסולת השונים ושיעורי המיחזור. 

3 שריפות פסולת פלטו 25% מהחומרים המסרטנים בישראל

אחת הבעיות במטמנות פסולת הן בעירות פנימיות המתפרצות באופן עצמאי בתהליך פירוק הפסולת (מידע נוסף על הסיבות להתפרצות שריפות באתרי פסולת - בהמשך). אותן בעירות הופכות לעתים לשריפות חיצוניות היוצאות משליטה וגורמות לזיהום אוויר.

בשנת 2018 התרחשו 3 שריפות גדולות במטמנות פסולת, שהשפיעו בצורה דרמטית על מאזן הפליטות לאוויר במדינה, על פי דיווחי המפל"ס:

1. שריפה במטמנת אפעה – אתר הפסולת הגדול בישראל הממוקמם במישור רותם שבנגב. השריפה נמשכה 3 ימים ובה נשרפו כ- 12,000 טון פסולת עירונית מעורבת.
2. שריפה במטמנת דודאים - אתר פסולת הממוקם צפונית לבאר שבע. השריפה נמשכה מספר שעות ובה נשרפו כ- 4,000 טון פסולת עירונית מעורבת.
3. שריפה במטמנת ירוחם – בעירות פנימיות נרחבות וממושכות שגרמו לשריפה של 17,200 טון של פסולת יבשה. המטמנה נסגרה בעקבות הבעירות.

הפליטות לאוויר משלוש השריפות גרמו לעלייה של 28% בפליטות חומרים החשודים כמסרטנים וגרמו לכך שההפחתה בפליטות חלקיקי PM10 תהיה 0.5% בלבד וההפחתה בפליטות תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (NMVOC) תהיה 4% בלבד.

חשוב לציין שהפליטות של מזהמים לאוויר משריפות פסולת המדווחות במפל"ס לא נמדדות אלא מחושבות באופן תאורטי, על פי הערכה של כמות הפסולת הנשרפת, סוג הפסולת שנשרפה (בייתית/תעשייתית/עץ) ומקדמי פליטה מחו"ל. חישוב פליטות שלא מבוסס על מדידות אלא על מקדמי פליטה הוא בדרך כלל פחות מדויק, אך נהוג במרבית הדיווחים למפל"ס.

אנחנו כן יודעים לומר כי בימי השריפה באתר הפסולת אפעה נמדדו בתחנת ניטור אוויר, על גדר המטמנה, שתי חריגות מהתקן היממתי של בנזן (חריגה אחת של 1% וחריגה אחת של 80% ) וכן ערכים קרובים לערך היממתי של חלקיקים נשימים PM10 ו-5.PM.

מבירור שערכנו מול המשרד להגנת הסביבה הסתבר שגם בשנים הקודמות דווחו במפל"ס שריפות במטמנות פסולת, אך הן לא השפיעו בצורה כזו על מאזן הפליטות הכללי.

מלבד שריפות הפסולת במטמנות, יש שריפות נוספות של פסולת - שריפת פסולת עירונית ושריפת פסולת צמחית. סך שריפות הפסולת לסוגיה השונים תרמו 60% מפליטת חומרים החשודים כמסרטנים לאוויר בשנת 2018. כל זה על פי הדיווחים העצמאיים של אתרי הפסולת למפל"ס.

פליטת חומרים מסרטנים או חשודים כמסרטנים 2018 מפל"ס + מצאי [טון]

מדוע מתפרצות שריפות במטמנות פסולת?

שני תהליכים אופייניים לאתרי פסולת בהם מוטמנת פסולת אורגנית יוצרים את התנאים לשריפות ממושכות. ראשית, ישנו תהליך פירוק אנאירובי, ללא נוכחות חמצן, היוצר גז מתאן [CH₄]. מתאן הינו גז נפיץ ודליק. זו הסיבה שבהרבה אתרי פסולת נהוג לשאוב את המתאן ולשרוף אותו בצורה מבוקרת או להשתמש בו כמקור אנרגיה (ביוגז). במקרה שאין שאיבה, או שהשאיבה לא מנקזת את כל המתאן שנוצר, הוא משתחרר לאטמוספירה או מצטבר בתוך מערומי הפסולת.

התהליך השני האופייני לפסולת אורגנית, דוגמת גזם, הוא תהליך פירוק אירובי, בנוכחות חמצן. אחד משלבי תהליך זה הוא עליה בטמפרטורה ("נקודה חמה"), מצב שיכול להימשך שבועות רבים.

כאשר 2 תהליכים אלו נפגשים, כלומר אותה "נקודה חמה" נפגשת עם כיס של גז מתאן שהצטבר, צריך רק ניצוץ קטן בשביל שתהיה התלקחות. סוג שריפה זה מכונה "בעירה פנימית" וקשה להבחין בה באתר פסולת מכיוון שהיא מתרחשת בתוך מערומי הפסולת.

כאשר ניגשים לכבות שריפה כזו, קודם יש להשתמש בכלים כבדים לשיטוח גבעות הפסולת ורק אז לכבות עם מים וחוזר חלילה.

מהסיבות המתוארות לעיל קשה לכבות שריפות מסוג זה והן נמשכות זמן רב, דבר המביא לפגיעה בבריאות הציבור בגלל המזהמים הנפלטים לאוויר ופגיעה בסביבה, גם עקב שחרור המתאן לאטמוספרה והשפעתו על שינוי האקלים וגם בשל מי הכיבוי שהופכים לתשטיף הדורש טיפול.

כיצד אפשר למנוע התפרצות שריפות במטמנות פסולת?

הדרך הטובה ביותר למנוע התפרצות של שריפות במטמנות היא כמובן להפסיק להטמין פסולת במטמנות. וזו בדיוק המטרה של התוכנית האסטרטגית שהמשרד להגנת הסביבה החל ליישם בשנה האחרונה ושבשאיפה תצמצם את ההטמנה מ-80% כיום ל-25% בשנת 2030.

בנוסף לכך, טיפול מסודר במטמנות אמור לצמצם את הסיכויים לבעירות פנימיות. טיפול כזה כולל כיסוי של כל שכבת הפסולת בשכבת אדמה, שאיבת המתאן ושריפתו ועוד.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. מפל"ס 2018: עלייה של 30% בשל שריפות במטמנות פסולת, 7.10.2019
2. מפל"ס: הנחיות חדשות לחישוב פליטות מפסולת ושפכים, 6.01.2019
3. מפל"ס: עודכנו הוראות הדיווח הראשיות, 16.12.2018
4. מפל"ס 2017, 2.10.2018
5. מפל"ס – ראשי | infospot

נעצרה העלייה בשיעור מיחזור פסולת עירונית מעורבת

על פי נתוני המפל"ס, המבוססים על דיווחי תחנות המעבר, נפסקה העלייה בשיעור המיחזור של פסולת עירונית מערובת ב-6 השנים הקודמות ושיעור המיחזור נותר בעינו – 27.5%. עיקר העלייה בשיעור המיחזור (7%) היתה בשנים 2015-2017 ונבעה ממתקן המיון החדש בתחנת המעבר העירונית בירושלים, מתקן ה-RDF שהחל לפעול בחירייה וכן בשל עלייה בכמות הפסולת המועברת למיחזור מתחנת המעבר אמניר בעפולה.

הדיווחים במפל"ס לא כוללים פסולת שמגיעה ישירות לאתרי ההטמנה או למפעלי פסולת שלא דרך תחנות מעבר.

הנתונים תומכים באסטרטגיית הפסולת החדשה של המשרד להגנת הסביבה לפיה כדי להגדיל את שיעורי המיחזור יש לתמוך בהקמת מתקני מיון חדשים. כעת נשאלת השאלה, כמה מהר יוקמו מתקני המיון לפסולת בהם תומך המשרד להגנת הסביבה.

מיחזור פסולת בניין – ללא שינוי

בכמות פסולת הבניין המטופלת בתחנות המעבר לא חל שינוי משמעותי וכך גם בשיעור המיחזור, זאת לאחר שבשנת 2017 חלה עלייה של 41% בכמות פסולת הבניין המטופלת, ועלייה מצטברת של 169% משנת 2014, בעקבות הקמת תחנות מעבר חדשות והגברת פעילות הפיקוח והאכיפה של המשרד.

בכוונת המשרד להגנ"ס לקדם את חוק פסולת הבניין שהעביר בקריאה ראשונה, במטרה להביא לשינוי משמעותי בשוק פסולת הבניין, שכיום סובל מפיראטיות ועבריינות משמעותית.

-------

מסמכים רלוונטיים:

1. דו"ח מפל"ס 2019 על נתוני 2018, המשרד להגנ"ס [pdf]
2. מצגת סיכום מפל"ס 2019 על נתוני 2018, המשרד להגנ"ס [pdf]
3. מצאי פליטות מזהמים נתוני 2018, המשרד להגנ"ס [xls]

חברות לפינוי וטיפול בפסולת