המשרד להגנת הסביבה פרסם היום את אחד הפרסומים הסביבתיים הגדולים של השנה: המפל"ס – מרשם פליטות לסביבה (PRTR) לנתוני שנת 2017: כמות הפליטות לאוויר, הזרמת מזהמים לשפכים ולים והעברת פסולת של כ- 568 מפעלים.
זו השנה השישית ברציפות בה מתפרסמים דיווחי המפל"ס של כ- 568 מפעלים/מתקנים מתוקף חוק "מרשם פליטות לסביבה – מפל"ס". הדיווחים כוללים את כמות פליטות המזהמים לאוויר, לקרקע או לים. בנוסף מדווחים כמות הזרמת מזהמים לשפכים וכמות הפסולת המסוכנות והלא מסוכנת המועברת. כל המידע מתפרסם באתר האינטרנט של המשרד להגנ"ס בו ניתן לבצע פילוח לפי מזהם, לפי מפעל/מתקן, השוואה בין השנים ועוד.
השנה לראשונה יש הפחתה (קלה) בכמות המדווחים למפל"ס, מ–583 ירידה של 15 ל-568 מפעלים. המשרד להגנ"ס מסביר כי לא מדובר בשינוי שעיקרו נובע מסגירת אתרים אלא מהסרת חובת הדיווח מאתרים שנמצא כי דיווחו מבלי שהיו חייבים בכך – ברובם בענף חקלאות בעלי חיים – לולים וחזיריות. כך שנראה כי מדובר בהתייצבות של מספר המדווחים השנתי.
למרות שמדובר בשנה השישית לדיווח, עדיין היו מפעלים שהתחמקו מחובת הדיווח, שכן המשרד להגנ"ס מדווח על הטלה של 8 עיצומים כספיים במהלך 2017 בגין אי דיווח למפל"ס.
כתבות רלוונטיות לנושא:
היות ומספר המתקנים המדווחים למפל"ס כמעט זהה לשנה שעברה, גם הפילוח לפי ענף זהה. קצת פחות משליש מהמדווחים שייכים לענף החקלאות (בעיקר לולים וחזיריות), קצת יותר משליש הם אתרי סילוק או טיפול בפסולת ושפכים והשליש הנותרים הם מפעלי תעשיה מענפים שונים.
התפלגות המדווחים למפל"ס לפני ענף פעילות
מניתוח שערך המשרד להגנ"ס על בסיס נתוני המפל"ס שהצטברו בשנים האחרונות, נמצא כי נמשכה מגמת ההפחתה של פליטת חומרים מזהמים לאוויר משנת הדיווח הראשונה למפל"ס (2012) ועד לדיווח הנוכחי (2017), הנובעת ברובה מיישום דרישות המשרד להגנ"ס בהיתרי הפליטה של המפעלים, וכן כתוצאה מהגברת השימוש בגז טבעי לייצור חשמל ובתעשייה והפחתת השימוש בפחם לייצור חשמל.
מגמות פליטה לאוויר של מזהמי אוויר שונים מהמפל"ס [טון/שנה]
למרות זאת, המשרד להגנת הסביבה מדגיש כי הפליטות של תחמוצות חנקן [NOx] ותחמוצות גופרית [SOx] לנפש בישראל עדיין גבוהות מהפליטות במדינות האיחוד האירופי. המקור המרכזי לפליטות מזהמים אלו לאוויר נותר תחנות הכוח הפחמיות בחדרה ובאשקלון, שעדיין חלק מיחידות הייצור בהן פועלות ללא מתקנים מתקדמים להפחתת מזהמים.
השוואה של פליטה של תחמוצות חנקן [NOx] ישראל מול מדינות מערביות
פליטת חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים המדווחים למפל"ס עלתה ב-1% בשנת 2017 (אך פחתה ב-44% במצטבר משנת 2012). העלייה בשנת 2017 נובעת בעיקר מעלייה בפליטות מפעלי אספלט (עלייה בייצור) ומטמנות פסולת מעורבת (תוספת הטמנה שנתית). בנוסף, בשנת 2016 בוצע עדכון הנחיות חישוב עבור מט"שים (מתקני טיפול בשפכים) שהשפיע על תוצאות 2017.
תרשים: פליטת חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים (מפלס 2017)
המשרד להגנ"ס מציין כי במפעלים הנדרשים בהיתרי פליטה לאוויר חלה הפחתה של 5% בפליטת חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים בשנת 2017.
גם במפרץ חיפה נמשכה מגמת הפחתת הפליטות של מדווחי המפלס לשנת 2017: הפחתה של 7% בפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר שמצטבר ל- 66% וכן הפחתה של 29% בפליטת חומרים אורגניים נדיפים [NMVOC's], וב-61% במצטבר מאז 2012.
הפחתת החומרים אורגנים הנדיפים שהושגה בשנה האחרונה במפרץ חיפה נובעת בין השאר בשל סגירת מפעל חיפה כימיקלים במפרץ חיפה בעקבות סגירת מיכל האמוניה. בניגוד למגמה הכללית במפרץ חיפה, בבז"ן חלה עלייה בפליטת חומרים אורגניים נדיפים וגם בחומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים, מרבית העלייה נגרמה מפליטות לא מוקדיות (לא מארובות) אלא מציוד, צנרת וכו'.
לאחר 6 שנות דיווחי מפל"ס, המשרד להגנת הסביבה יכול לרשום לעצמו הצלחה ביישום חוק זה שנכנס לתוקף ב- 2012 ומהותו דיווח סביבתי. 568 מפעלים מדווחים מדי שנה ברמה תואמת לאיחוד האירופי, הנתונים מתפרסמים לציבור, נוצר מאגר מידע לשימוש קובעי מדיניות, אקדמיה ושאר גורמים – כל אלה הם הישגים ראויים לציון שלא מובנים מאליהם. נראה שהיישום המוצלח והמהיר של מרשם הפליטות לסביבה תוך שימוש מצומצם באכיפה מלמד גם על התגייסות ובגרות של התעשייה הישראלית שנושאת על גבה בשנים האחרונות את עול צמצום הפערים הסביבתיים ביחס לנהוג באיחוד האירופי שהינו המוביל העולמי בנושא זה.
מעיון בדו"ח המפל"ס ניתן ללמוד על נושאים נוספים כגון ההפחתה בפליטות לאוויר מתעשייה ויצור חשמל, מגמות בצריכת מזוט וגז טבעי, הזרמת קולחי מט"שים, העברת פסולת השוואת המפל"ס עם המרשם האירופי המקביל ועוד. לחלק מהנושאים נתייחס בכתבות נוספות שנפרסם בשבועות הקרובים.
ח"כ זאב אלקין, השר להגנת הסביבה: "מנתוני המפל"ס ניתן לראות בבירור כי הפסקנו כמעט לחלוטין את הזרמת המזהמים לים, הגדלנו משמעותית את שיעור מיחזור הפסולת, ושיפרנו את איכות האוויר על-ידי הקטנת זיהום אוויר ממקורות שונים. נמשיך לקדם את הפחתת הזיהום על-ידי מהפכת הרכב הנקי, יישום תכנית הפעולה למניעת שריפות בשטחים פתוחים, ויישום אסטרטגיית הפסולת. הבנת נתוני המפל"ס מאפשרת למשרד לקבוע מדיניות ולעדכנה על בסיס המידע הנאסף והמנותח"
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "אנחנו רואים במפל"ס כלי מרכזי עבור הציבור והארגונים הסביבתיים ועבורנו, לקבלת תמונה מפורטת על הזיהום בסביבה. אנחנו מברכים על המשך השיפור בפליטות לאוויר, בהזרמות לים במיחזור הפסולת, וממשיכים לפעול בנחישות נגד כל מי שיזהם"
עמותת צלול: "צלול מברכת על השינויים החיובים, אך מצרה על כך שהמשרד להגנת הסביבה בוחר לחגוג הישגים, תוך התעלמות מהתמונה הגדולה. הים והנחלים היו ונותרו קורבנות לזיהום ישיר של מפעלים, ביוב ומי נגר מזוהמים. לצערנו, המשרד סופר רק הזרמות לים בהיתר ומתעלם ממאות מקרי גלישת מזהמים למקורות המים והנחלים, המובילים באופן ישיר לעלייה בכמויות החנקן, הזרחן ומתכות מזהמות אחרות במים.
אנו רואים בחומרה את ההתעלמות וההפרדה של זיהום אסדת תמר מסך הדו"ח, בהינתן ש"תמר" מזהמת יותר מסך כל המפעלים במפרץ חיפה יחדיו ופגיעתה חמורה בסביבה, גם אם רחוקה מהחוף. בנוסף, 'נעדרים' הנתונים על רמות הזיהום לאורך תקופות ארוכות בשנה.
במקביל, מאכזב שהמשרד להגנ"ס חוטא לתפקידו ומאמץ את הרטוריקה השקרית של משרד האנרגיה וחברות הגז, על פיה אסדת הגז לוויתן תהיה סגורה ו"ירוקה", למרות שאין דוגמא לאסדה מעין זאת בעולם, ומבלי שנכתב תקן לאסדות הקרובות לחוף. צלול קוראת לשר אלקין לשים את שמירת הסביבה ובריאות אזרחי ישראל בראש סדר העדיפויות ולדרוש מהממשלה קידום תכנון אחראי בישראל, בתחומי התעשייה, תחבורה, בינוי ואנרגיה, בים וביבשה."
----------
מסמכים רלוונטיים: