ביום עיון שהתקיים לפני שבוע בנושא פסולת בניין, נדונו סוגיות סביבתיות, רגולטוריות וכלכליות של הטיפול בפסולת בניין, על רקע ניסיונות החקיקה של חוק פסולת בניין בשנים האחרונות. לפני כחצי שנה עבר החוק בקריאה ראשונה בכנסת, אך אישורו מתעכב בשל פיזור הכנסת לקראת הבחירות.

לדברי אורי טל, מרכז פסולת יבשה באגף לטיפול בפסולת במשרד להגנת הסביבה, הבעיה המרכזית אותה החוק החדש מנסה לפתור היא השלכת פסולת בניין בשטחים ציבוריים - כלומר המקטע הבעייתי הוא מקטע איסוף ושינוע פסולת הבניין מאתר הבנייה לאתר הקצה. אתגר נוסף שהמשרד להגנת הסביבה מכיר בחשיבותו אך לא ברור כיצד הוא בא לידי ביטוי בחוק החדש ולכן מושך ביקורת מצד גורמים בתחום הוא הגדלת השימוש בחומרים ממוחזרים מפסולת בניין.

יותר מדי אתרי קצה ופחות מדי שימוש בחומרים ממוחזרים

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, כיום  קיימים 39 אתרים מורשים לקליטת פסולת בניין היכולים לקלוט כ-12 מיליון טון בשנה - פי 2 מכמות הפסולת הנוצרת ומסתכמת בכ-6.2 מיליון טון פסולת בניין בשנה (לפי נתוני 2017) מתוכם 1.5 מיליון טון פסולת בניין (25%), מושלכת בשטחים פתוחים.

למרות זאת, המשרד להגנ"ס ממשיך להשקיע בהקמה ושדרוג של פתרונות קצה וב-2019 ישקיע עוד 200 מיליון ₪ בתמיכה והסדרה של אתרים נוספים לפסולת בניין, כך שלדברי נציג המשרד, הנושא של זמינות אתרי קצה לקליטת פסולת בניין בפרישה ארצית מקבלת מענה.

בנוסף לדבריו יש להגדיל את השימוש בחומרים ממוחזרים המהווים כיום 14% בלבד, לעומת 46% בעולם, כאשר יעדי השימוש בחומרים ממוחזרים מפסולת בניין ב-OECD הם 70% לשנת 2020. מתוך 4.7 מיליון טון (75% מפסולת הבניין המגיעה לאתרים מורשים 16% - 1.1 מיליון טון (16%) מוטמנים ו-3.6 מיליון טון (50%) עוברים למפעלי מיחזור.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. תיקונים להצעת חוק פסולת בניין: לרסן את אתרי הפסולת, 3.12.2018
2. האוצר חושש שחוק פסולת בניין יגרום לעליית מחירים, 18.11.2018
3. חוק פסולת בניין עבר קריאה ראשונה בכנסת, 13.11.2018
4. חוק פסולת בניין: האתגרים, הבעיות והפתרונות, 5.07.2018
5. המחלוקת על פעילות מטמנת ברקת בשוהם נמשכת 18.06.2018
6. מידע נוסף בנושא פסולת בניין | infospot

קשר ישיר בין מתקן הקצה ליצרן פסולת הבניין

החוק החדש מטפל בבעיית השלכת פסולת בניין פיראטית בכך שהוא יוצר קשר ישיר בין המתקן המורשה (אחד מ-39) לבין יצרן הפסולת (בד"כ הקבלן הבונה) ומדלג על המקטע הבעייתי כיום של המוביל.

לפי החוק החדש, המתקן המורשה יצטרך לספק ליצרן הפסולת את כל שרשרת הערך של הטיפול בפסולת: כלי אצירה לפסולת (מכולה), הובלה, העמסה ופריקה ולבסוף טיפול בפסולת במתקן המורשה.

לרשות המקומית יש חלק חשוב בתהליך – עליה לוודא שהשרשרת מתקיימת באמצעות פיקוח על המכולה שמרכזת את פסולת הבניין בכל אתר בנייה ומשמשת לשינוע שלו לאתר הקצה.

פיילוט מוצלח בירושלים לפסולת בניין

לדברי טל, בירושלים בוצע פיילוט לטיפול בפסולת בבניין שהצליח. המכולות לאיסוף פסולת בניין חויבו לעבור רישום במדור פסולת בניין בעירייה לפי מספר סידורי והגדרת תנאים כגון: מיקום הצבת המכולה, משך ההצבה וווידוא שהמכולה מסומנת כנדרש ובעלת אמצעי מעקב. כאשר הפקח מסייר בשטח ורואה מכולה, הוא סורק אותה בעזרת קורא אלקטרוני ומקבל את הפרטים הנחוצים.

במידה ונמצא כי המכולה חורגת מהזמן או מהמקום המתאים לרישום שלה, היא נגררת ומוחרמת עד שבעל המכולה מגיע לשחרר אותה בתשלום. האכיפה יעילה כי המכולה יקרה ובנוסף החרמתה מונעת את המשך עבודת השיפוץ. בהתחלה, מוסיף טל, מגרש ההחרמות בירושלים היה מלא במכולות, אך לאט לאט בעלי המכולות התרגלו.

החוק החדש יאפשר לרשות המקומית לגבות תשלום בגין רישום המכולה בתחילת התהליך וגם עבור שחרור המכולות המוחרמות.

טכנולוגיות חכמות לניהול מכולות פסולת בניין

טל הוסיף כי במשרד להגנת הסביבה בוחנים טכנולוגיות לניהול מכולות פסולת בניין. לדבריו, הוצגה להם טכנולוגיה, שנעשה בה פיילוט בלונדון, בדמות חיישן המוצב על המכולה, הנותן מיקום GPS, וזמני הרמה והורדה של הזרוע ההידראולית, כך שניתן לדעת מתי המכולה נפרקה והיכן. לדבריו כשהחוק יעבור המשרד יזרים כספים לביסוס המנגנון להקמת המערכת גם לרשות המקומית.

חוק פסולת בניין - אתגרים וסוגיות בלתי פתורות

במהלך דבריו של טל עלתה ביקורת מצד הקהל על היבטים שונים של הצעת החוק לטיפול בפסולת בבניין:

• מאחר והחוק נמצא בתהליכי חקיקה שנים כה רבות, ולא ברור מתי יעבור, מדוע לא לקדם צעדי ביניים?
• למרות שהחוק עבר את אישור מרכז השלטון המקומי וגם עבר שינויים מקיפים בעקבות הערות שניתנו, הוא לא מתיר מספיק חופש לעיריות לפעול כראות עיניהן להשגת היעד המבוקש (מניעת השלכה פיראטית של פסולת בניין והגדלת שיעור המיחזור של פסולת בניין) – וכופה על הרשויות לבצע אכיפה כאשר לרבות מהרשויות אין משאבים לכך.
• החוק מתמקד באיסוף פסולת הבניין ומניעת השלכתה בשטחים פתוחים, אך לא נוגע בעידוד מיחזור במקום הטמנה כפתרון מועדף, למרות שהמשרד מכיר בחשיבות הנושא. לכן יש לנצל את ההזדמנות ההיסטורית שמחוקקים חוק פסולת בניין ובאותה הזדמנות לטפל גם בעידוד המיחזור ולהציב יעדים לכך.

הדברים נאמרו במסגרת יום עיון בנושא פסולת בניין ביוזמת המועצה הישראלית לבנייה ירוקה בשיתוף עם עמותת אדם טבע ודין, התאחדות בוני הארץ, קבוצת בני וצביקה ואיגוד המהנדסים.

-----

מסמכים רלוונטיים: