לאחר יותר מ-10 דיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, חוק האקלים אושר בוועדה אתמול ואמור לעבור לשלב האחרון והסופי - אישור מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.

אלא שגורמים רבים, ביניהם משרדי ממשלה שונים, לא מסכימים על הנוסח הסופי ולכן יש סימני שאלה אם החוק אכן יעלה לדיון במליאה כפי שהוא. יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר, אמר בפתח הדיון כי הוועדה השקיעה משאבי זמן רבים ללמוד את הנושא, לשמוע את בעלי העניין, להכיר את הסוגיות, לערוך שינויים בנוסח - ובהתאם לכל אלה לקבל החלטות. לדבריו, אם יש משרדי ממשלה שלא מרוצים מהחוק, ויש כאלה, אז הממשלה יכולה להחליט למשוך את החוק, אך הוועדה השלימה את חלקה בהכנת החוק, נכון לעכשיו.

אחת המחלוקות היא בנושא יעדי הפחתת פליטות גזי חממה והתנאים שבהם הממשלה תוכל לשנותם. המשרד להגנ"ס מבקש שיעד ההפחתה לשנת 2030 יהיה 30% בהשוואה לשנת 2015, אך בנוסח הנוכחי, בתמיכת משרד האוצר, היעד הוא 27%. חשוב לומר שכיום ישראל עומדת על כ-4% הפחתה בהשוואה לשנת 2015, והצפי של המשרד להגנ"ס לפי התוכניות הקיימות הוא שישראל תגיע ל-19%-17% הפחתה בשנת 2030.

בנוסף לכך, בנוסח המעודכן ניתנה לממשלה אפשרות לדחות את שנת השגת יעד ההפחתה (27%) ב-3 שנים, לשנת 2033, ללא אישור הוועדה אלא בהחלטת ממשלה בלבד. בנוסף לכך, לממשלה יש אפשרות לשנות את היעדים ללא הגבלה, אך זאת באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. כלומר הנושא יעלה לדיון ציבורי. אך חשוב להזכיר שוועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת נמצאת בשליטת הקואליציה לרוב, כך שלא מדובר במכשול משמעותי לביצוע שינויים ביעדי הפחתת הפליטות שבחוק.

למרות שהיעדים רוככו וניתנה לממשלה אפשרות לשנותם, נציג משרד האוצר טען בדיון בוועדה כי האוצר מתנגד לנוסח החוק כפי שהוא, וכי שר האוצר יבקש להביא את החוק לאישור ועדת שרים לפני שהוא יעלה לאישור סופי במליאת הכנסת. לדבריו, חשוב לוודא כי נוסח החוק לא יהווה עילה לעתירה משפטית נגד פעולות או צעדים מסוימים, בטענה שהם לא מתיישבים עם יעדי הפחתת הפליטות הלאומיים. נציגת משרד המשפטים בדיון תמכה בעמדה של משרד האוצר.

כתבות רלוונטיות:

1. החלו הדיונים להכנת חוק האקלים לקריאה שנייה ושלישית, 10.06.2024
2. שינוי האקלים כבר כאן: ארוע הגשם העוצמתי ביותר בישראל, 20.11.2024
3. מה תציג ישראל בועידת האקלים של האו"ם, 22.10.2024
4. חוק האקלים עבר קריאה ראשונה בכנסת, 3.4.2024
5. חוק אקלים מרוכך אושר בוועדת השרים לענייני חקיקה, 13.9.2023
6. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

עמדת המשרד להגנת הסביבה

השרה להגנ"ס עידית סילמן והמשרד להגנ"ס נמצאים בקונפליקט: חוק האקלים הוא חוק שהם מבקשים לקדם, אך משרד האוצר, משרד האנרגיה וגורמים נוספים מבקשים לרכך את נוסח החוק כך שיהיה פחות מחייב. על אילו נושאים יסכים המשרד להגנ"ס לוותר כדי להשלים את תהליך החקיקה של חוק האקלים?

המשרד והשרה פרסמו אתמול הודעה לפיה הם מבקשים לשמור על יעדי הפחתת פליטות גזי חממה בשיעור של 30% בשנת 2030 ולהבטיח כי יינתן תקציב ייעודי להיערכות למשבר האקלים ברשויות המקומיות - נושא נוסף ששונה בעדכון האחרון. בנוסף לכך, במשרד עומדים על כך שלא יוכנסו בחוק שינויים שיפגעו בהשגת היעדים הסביבתיים ובהוראות הקיימות לפי חוק אוויר נקי.

אך במשרד להגנ"ס גם ציינו כי הצעת חוק האקלים תקדם את היערכות המדינה למשבר האקלים ותאפשר תהליכי קבלת החלטות מושכלת כדי להבטיח היערכות יעילה ומקיפה. כמו כן, אישור חוק האקלים ימקם את ישראל בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם בהתמודדות עם משבר האקלים למען עתיד, בריא ומשגשג.

החשש מתביעות משפטיות שימנעו הקמת פרויקטים

כאמור, נציג משרד האוצר בדיונים אמר שיש לוודא כי החוק לא יוכל לשמש עילה לעתירה נגד הקמת פרויקטים מסוימים, או ביצוע פעולות מסוימות. הוא לא פירט את סוג הפרויקטים, אך ייתכן שמדובר בהקמה של תחנת כוח או פרויקט תחבורה שלאו דווקא תואם את יעדי האקלים. נציגת משרד המשפטים בדיון התבקשה להתייחס לנושא. לדבריה, כל עוד הממשלה עשתה מאמצים סבירים לעמוד ביעד אך לבסוף לא עמדה בו, לא תהיה עילה משפטית לתביעה. על אף זאת, משרד המשפטים הסכים שיש צדק בבקשת משרד האוצר להוסיף הבהרה לפיה מדובר ביעדים שצריך לעשות מאמץ להשיגם. 

עמדת הארגונים הירוקים

הארגונים הירוקים, ביניהם עמותת אדם טבע ודין, צלול, אזרחים למען הסביבה, גרינפיס ונוספים, פנו במכתב ליו"ר הוועדה ולשרה להגנ"ס ובו הביעו "התנגדות נחרצת לנוסח האנטי סביבתי של חוק האקלים". במכתב, הארגונים טענו כי: "העברת החוק בנוסח הנוכחי תייצר אשליה של עשייה, תשתיק ביקורת מוצדקת ותנציח מדיניות סביבתית ואקלימית רופסת ולא אפקטיבית שתפגע בחיי אדם ובדורות הבאים. אנו מצפים מכם לעצור את המהלך ולתקן את החוק מהותית, בהתאם לקווי היסוד של הממשלה ובאופן שישרת את הציבור ועתיד המדינה".

מלבד התנגדות לריכוך יעדי הפחתת פליטות גזי החממה שציינו בפתח הכתבה, הם מעלים מספר נושאים נוספים:

• היעדר יעד לאנרגיות מתחדשות.
• יש להסיר את האפשרות לתת פטור למשרד ממשלתי מהכנת תוכנית הפחתת פליטות גזי חממה, ופטור מהכנת תוכנית היערכות לשינוי האקלים.
• תקצוב תוכנית היערכות של רשות מקומית: נוסח החוק מחייב רשויות מקומיות להכין תוכנית היערכות, אך מתיר להן לא להכין תוכנית אם לא קיבלו סיוע תקציבי והן משויכות לאשכול כלכלי-חברתי 1-7. זה מנגנון שמחליש את החלשים והוא צריך להיות הפוך - חובה לתקצב את הרשויות החלשות.
• חובת הכנת תסקיר סיכון אקלימי: החוק מורה על הכנת המסמך שנתיים מיום פרסום החוק. זמן רב מדי שבו יכולות לעבור תוכניות הרות גורל בעלות השפעות ארוכות טווח ומסוכנות בהיבט האקלימי. בנוסף, היעדר קריטריונים לבחינת תוכניות שיש לערוך מסמך הערכת סיכון אקלימי. עדיין יש פטור לתוכניות ותמ"ליות.

התייחסויות

עו"ד עמית ברכה מנכ"ל אדם טבע ודין: "הצעת החוק היא אות קין על מצחה של הממשלה הכי אנטי סביבתית בתולדות המדינה. נמשיך להיאבק  לשינוי החקיקה כך על זכותם של ילדינו לחיים נאותים בעידן של משבר אקלים שעתיד לפגוע בכל פן של חייהם. 

ממשלת ישראל בחסות משרד האוצר ויושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, יעקב אשר, החליטו לתקוע את המסמר האחרון בארון הקבורה של ההתמודדות עם משבר האקלים. ממשלה צינית בתמיכת יושב ראש ועדה חלש, תשקר לעולם שישראל אישרה חוק אקלים מודרני. בפועל, מדובר בחוק עם מנגנון השמדה עצמי, שמאפשר בכל עת וללא פיקוח פרלמנטרי לשנות את יעדי הפחתת גזי החממה; שמאפשר לפטור משרדי ממשלה מעריכת תוכניות היערכות למשבר; שמאפשר לפטור רשויות מקומיות מהכנת תוכניות היערכות בטענה של היעדר תקציב; חוק שלא כולל שום הוראה על החובה לסייע מבחינה תקציבית לרשויות מקומיות חלשות להכין ולהטמיע תוכניות היערכות; חוק שהמונח ״צדק אקלימי״ זר לו; חוק שלא כולל התייחסות לצורך ביעדים סקטוריאליים, כמו יעדי אנרגיות מתחדשות לשנת 2030 ולשנת 2050.

זהו חוק אנטי סביבתי, שאם השרה להגנת הסביבה תתמוך באישורו במתכונת זו, הכתם השחור יוטבע בראש ובראשונה על שמה".

מסמכים רלוונטיים:

1. מכתב ההתנגדות של הארגונים הירוקים, 02.12.2024
2. טיוטת חוק האקלים, 03.12.2024

חברות לפינוי וטיפול בפסולת