לפני ימים אחדים התקיים דיון ראשון בוועדת הפנים והסביבה בכנסת בהכנת הצעת חוק האקלים לקריאה שנייה ושלישית. כפי שדיווחנו באפריל, הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה לאחרונה.

במהלך השנה החולפת המשרד להגנת הסביבה תחת השרה עידית סילמן ניסה לאשר הצעת חוק אקלים בוועדת השרים לענייני חקיקה פעמיים, ורק בפעם השלישית הצליח להעביר נוסח מרוכך בהשוואה למה שקיוו במשרד להגנ"ס להעביר. מנגד, הנוסח מחמיר קצת יותר מנוסח חוק האקלים שעבר קריאה ראשונה תחת הממשלה הקודמת.

הנוסח המעודכן כולל יעדי הפחתת פליטות גזי חממה של 30% עד 2030 (בהשוואה לשנת 2015) ואיפוס פליטות עד 2050. מדובר ביעדים גבוהים מאלה שהופיעו בנוסח שאושר בכנסת הקודמת ומבוססים על החלטת ממשלה בנושא (27% עד 2030), אך נמוכים בהרבה מיעד ההפחתה של 50% לשנת 2030 שהופיע בהסכמים הקואליציוניים ושאותו ניסו להעביר לפני שנה. כמו כן, נוסח החוק מאפשר לממשלה לשנות את היעדים בהתאם לנסיבות לאומיות וכדי להבטיח "אינטרסים חיוניים של מדינת ישראל".

לקראת הדיון בנוסח החוק בוועדה, פרסם ארגון אדם טבע ודין נייר עמדה שעוסק בסוגיות שונות בהצעת החוק הנוכחית: יעדי הפחתת פליטות נמוכים שניתן לשנות בקלות, אי קביעת מועד לפרסום תוכנית לאומית, התערבות יתר של האוצר והאפשרות לתת פטור למשרד ממשלתי מהכנת תוכנית להפחתת פליטות.

גם התאחדות התעשיינים פרסמה נייר עמדה ובו הביעה חשש מכפל חקיקה שתאפשר למשרד להגנ"ס לעקוף את חוק האקלים באמצעות חוק אוויר נקי. ההתאחדות גם טענה כי חסרים תמריצים כלכליים לתעשייה בהצעת החוק. בתוך כך, גופים נוספים פרסמו ניירות עמדה לקראת הדיון. הופתענו למצוא שגם הסתדרות העובדים פרסמה נייר עמדה ובו ביקשה לערב את העובדים בכל ניסוח של חקיקה סביבתית.

קישורים לניירות העמדה מצורפים בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. חוק האקלים עבר קריאה ראשונה בכנסת, 3.4.2024
2. חוק אקלים מרוכך אושר בוועדת השרים לענייני חקיקה, 13.9.2023
3. ברגע האחרון, ההצבעה על חוק האקלים נדחתה, 12.6.2023
4. המשרד להגנ"ס נסוג ליעד הפחתת פליטות של 30%, 08.06.2023
5. המחלוקת על יעדי הפחתת פליטות בחוק האקלים, 16.5.2023
6. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

אדם טבע ודין: "הצעת חוק מחוררת ומלאת פשרות"

גם בנייר העמדה שפרסם ארגון אדם טבע ודין לקראת הדיון בוועדה, הוא ממשיך למתוח ביקורת על הנוסח הנוכחי של הצעת חוק האקלים, כפי שעשה בחודשים האחרונים.

לפי נייר העמדה, ההצעה היא "עלה תאנה להמשך הפקרת תושבי ישראל להשלכות המשבר", "מחוררת" ו"פשרה בלתי מתקבלת על הדעת" אל מול משרדי האוצר והאנרגיה. הארגון חושש כי הצעת החוק לא נותנת את המסגרת החוקית המינימלית הנדרשת להתמודדות של ישראל עם משבר האקלים ולמעבר לכלכלה דלת פחמן.

כמו כן, הפשרות בהצעה מרוקנות אותה מתוכן ומעלות חשש שמדובר בחוק שאין כל כוונה ליישם אותו בשטח. גם הדברים החשובים שכבר כלולים בהצעה, אומר הארגון, הם מעטים מדי וכוללים יותר מידי מנגנונים שיאפשרו להתחמק מהם. כל זאת, כאשר למרבית המדינות המפותחות כבר יש חוק אקלים.

האם יעדי הפחתת הפליטות נמוכים או סבירים?

אדם טבע ודין מונה בנייר העמדה מספר סוגיות בעייתיות. אחת מהן היא סוגיית היעדים הלא שאפתניים מספיק (30% הפחתת פליטות גזי חממה עד 2030 לעומת 55% באירופה, כ-52% בארה"ב ו-50% שסוכם עליהם בהסכמים הקואליציוניים בישראל). חשוב לזכור שבהצעת חוק האקלים בממשלה הקודמת היעדים היו אף נמוכים יותר ועמדו על 27% עד 2030 ועל 85% עד 2050 (במקום ניטרליות אקלימית בהצעה הנוכחית).

מסקירה של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שנעשתה לקראת הדיון (קישור בתחתית הכתבה), לבקשת ח"כ יוראי להב הרצנו, עולה כי יעדיה של ישראל ל-2030 נמוכים יותר אף ממספר מדינות מתפתחות דוגמת צ'ילה, פרו וקוסטה ריקה. אולם גם נתון זה יש להביא בחשבון באופן מוגבל משום ששנת הייחוס שאליה מתייחס יעד ההפחתה משתנה ממדינה למדינה.

הממשלה יכולה לשנות את יעדי הפחתת הפליטות

אך היעדים אינם הבעיה היחידה – גם הקלות שבה אפשר לשנותם מטרידה את אדם טבע ודין. לפי הצעת החוק, ניתן יהיה לשנות את היעדים בעקבות "הנסיבות הלאומיות של ישראל". באט"ד טוענים שהסעיף מאפשר להצדיק כמעט כל הפחתה ביעד.

מהסקירה שהכין מרכז המידע והמחקר של הכנסת (קישור בתחתית הכתבה) עולה כי ברוב מדינות אירופה שנבדקו לא קיימת אפשרות בחוק לשינוי של היעדים על ידי הממשלה, כמו שמוצע בחוק הישראלי. כן קיימת אפשרות לעיתים לפרלמנט (המקבילה של הכנסת) באותן מדינות לשנות את היעדים.

ארגון אדם טבע ודין מותח ביקורת גם על הסעיף בהצעת החוק המאפשר לפטור משרד ממשלתי מהכנת תוכנית היערכות לשינויי האקלים. הבעיה עם הסעיף היא שהוא מתייחס להשפעה כלכלית בלבד ולא לעלות-תועלת כללית שמביאה בחשבון גם השפעות סביבתיות. כמו כן, הארגון מציין את העובדה שהצעת החוק לא מגדירה מועד מחייב לתוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה. משמעות הדבר היא שהממשלה יכולה להתעכב עם גיבוש התוכנית שנים ארוכות, ומאחר שהחוק לא מחייבה למועד מסוים לא ניתן יהיה לפנות לבית המשפט ולחייב את המדינה לפעול כחוק.

ולבסוף, ארגון אדם טבע ודין מלין על דריסת הרגל המשמעותית שניתנת למשרד האוצר בהצעת חוק האקלים הנוכחית, בעיקר נוכח ההיכרות עם התפיסה השולטת במשרד האוצר ושעליה דיבר גם מבקר המדינה בדוח שפרסם.

התעשיינים: חסר תקציב תמיכה למעבר לכלכלה דלת פחמן

גם התאחדות התעשיינים פרסמה נייר עמדה לקראת הדיון בוועדה, ובו בקשה לתקן את נוסח הצעת חוק האקלים בסעיף 8, הקובע כי גם מכוח חוק אוויר נקי יכול המשרד להגנ"ס לקבוע יעדים להפחתת פליטת גזי חממה, בנוסף לחוק האקלים. לדברי ההתאחדות, מדובר בכפילות רגולטורית שתאפשר למשרד להגנת הסביבה לעכב כל תוכנית, כולל "פרויקטים הכרחיים לפיתוח תשתיות ושמירה על ביטחון אנרגטי", זאת בניגוד להכנת תוכנית להפחתת פליטות מכוח חוק האקלים בלבד, שתהיה מקובלת על כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים.

בקשה אחרת של התאחדות התעשיינים מתייחסת להענקת תמריצים כלכליים לתעשייה שיסייעו לה לעבור לטכנולוגיות אחרות שיתאימו לשאיפה הלאומית להגיע לכלכלה דלת פחמן. כיום אין תמריצים כאלה בחוק.

ההסתדרות: "כל חקיקה צריכה להתחשב בעובדים"

גם הסתדרות העובדים פרסמה נייר עמדה לקראת הדיון ובו ציינה כי יש לוודא שבתהליך המעבר לכלכלה מקיימת תהיה שמירה על זכויות העובדים ועל תנאי ההעסקה שלהם, כפי שקורה ברבות ממדינות אירופה. לשם כך, יש צורך בייצוג של ארגוני העובדים בכל הליך ניסוח מדיניות שעלול להשפיע על העובדים.

בהמשך לכך ההסתדרות סבורה כי שר העבודה צריך להיות חלק מוועדת שרים לענייני אקלים. גם מועצת האקלים חייבת לכלול נציגות של ארגון העובדים שמייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים בישראל וכן שוועדת המומחים, שתקום גם היא מכוח החוק, תכלול מומחה לתחום התעסוקה ושוק העבודה. כבר כיום הצעת החוק מסמיכה את השר לבחור מומחה מתחום התעסוקה אך לא מחייבת בכך.

---

מסמכים רלוונטיים: