מבקר המדינה פרסם דוח חריף המפרט את הכשלים של המדינה בהיערכות ובמאבק לצמצום תופעת שינוי האקלים. ביניהם: אי קביעת יעדי הפחתה שאפתניים ומחייבים, אי החלת מס פחמן, אי פיתוח רשת החשמל והיעדר מסגרת תקציבית לאקלים.

הביקורת הנמתחת בדוח מקיפה היבטים רבים של תחום שינוי האקלים: היא נוגעת להפחתת פליטות אקלים (Mitigation), להיערכות לשינוי אקלים (Adaptation), כלכלת אקלים, וממשל אקלים. לדברי המבקר, הממשלה עדיין מדשדשת בהשגת רוב היעדים שהוא ציין בדוח הקודם שלו על הנושא משנת 2021: עדיין אין תוכנית היערכות לאומית לשינויי האקלים ו-82% מהגופים הציבוריים שהמבקר חזר ובדק כעת אינם ערוכים לנושא.

בנוסף לכך, אף שהמבקר פרסם את הדוח לפני העברת חוק האקלים בקריאה ראשונה בשבוע שעבר, לדבריו לשון החוק אינה מחייבת את גורמי הממשלה ואף יוצרת עבורם נתיב שמאפשר להם לסגת ממימוש היעדים הקבועים בו. בכך הכוונה ליעדי הפחתת גזי החממה בעיקר, שכן בחוק נכתב כי בנסיבות מסוימות הממשלה תוכל לשנותם.

הדוח המלא מצורף בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. חוק האקלים עבר קריאה ראשונה בכנסת. הירוקים מתנגדים, 3.4.2024
2. מבקר המדינה על השריפות ביו"ש, 28.3.2024
3. המשרד להגנ"ס נסוג ליעד הפחתת פליטות של 30%, 08.06.2023
4. המחלוקת על יעדי הפחתת פליטות בחוק האקלים, 16.5.2023
5. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

יעדים לא מחייבים, ללא תוכנית היערכות, גידול בפליטות

בשנת 2021 מבקר המדינה פרסם דוח הסוקר את פעולותיה של ישראל בתחום שינויי האקלים. הוא התריע אז כי ליותר מ-80% מהגופים הציבוריים בישראל, כולל למשרדי הממשלה, אין תוכנית היערכות למשבר, וכן שהמאמצים להפחתת פליטות גזי החממה לא מניבים פירות.

לפי הדוח החדש, במרבית הדברים לא חלה התקדמות משמעותית: עדיין אין תוכנית היערכות לאומית לשינויי האקלים ו-82% מהגופים הציבוריים שחזר המבקר ובדק אינם ערוכים למשבר. בין היתר הם אינם יודעים להעריך את הנזק הכלכלי שייגרם להם כתוצאה מאירועי אקלים, וגם משרד הבריאות שהכין תוכנית, לא תיקצב אותה או מינה גורמים ליישמה. במילים אחרות, מרבית הליקויים שעליהם התריע המבקר ב-2021 לא תוקנו, או תוקנו באופן חלקי בלבד.

עוד עולה מדוח המבקר כי למינהלת ההיערכות לשינויי האקלים חסרות סמכויות ועדיין אין מרכז חישובים לאומי שיאפשר לדעת במדויק, ולא רק בהערכה גסה, לאילו תרחישי אקלים להיערך.

המבקר ביקר לא רק את אי הפחתת הפליטות בפועל אלא גם את היעד שנקבע להפחתת גזי חממה, שלדבריו אינו שאפתני לעומת מדינות מערביות אחרות. היעד הנוכחי להפחתת פליטת גזי החממה עומד על 27% עד 2030, אך בפועל, בינתיים, חלה עלייה בפליטות.

כמו כן, לפי קצב ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שיוצר עד כה, בשנת 2030 שיעורו צפוי להגיע ל-19% בלבד, הרחק מהיעד המקורי (30% מאנרגיות מתחדשות). כמו כן, ישראל לא הפסיקה לייצר פחם אלא אפילו העלתה את השימוש בו.

בנוסף, ישראל צברה פער של כ-90% לעומת האיחוד האירופי בכניסת מכוניות חשמליות לשוק. והמבקר מביע ספק שהמדינה תעמוד ביעדיה לרכב חשמלי עד 2030. המבקר טען גם נגד משרד התחבורה שמתכנן להעביר רק את האוטובוסים הציבוריים העירוניים לרכבים חשמליים, שהם רק כ-18% מכלל האוטובוסים והמיניבוסים הנוסעים בכבישי ישראל.

עוד הוסיף המבקר כי בניגוד לאירופה, ישראל נמנעת עד כה מהטלת מס פחמן. זה מעמיד בסיכון את כושר התחרות של יצואניות ישראליות. במוקדם או במאוחר הן יידרשו לשלם מס על פליטות הפחמן שלהן, אך זה ישולם כנראה לאיחוד האירופי בצורת מס גבולות.

מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה גם על משרד האוצר. לדבריו, האוצר נמנע מלהוביל מדיניות ולהציב יעדים לטווח ארוך אפילו שלמשבר האקלים יש השפעות כלכליות דרמטיות. לדבריו, הימנעותו של משרד האוצר ממעבר לקדמת הבמה כגורם דומיננטי בקידום מדיניות אקלים, כפי שנעשה במדינות OECD אחרות, משפיעה לשלילה בהשגה אפקטיבית של יעדי ישראל. מתוך 37 מדינות ה-OECD, שר האוצר של ישראל (ושרי אוצר של עוד 3 מדינות) לא הצטרף לקואליציית שרי האוצר לאקלים. "הדבר מעיד על ניתוקו של משרד האוצר בישראל מפורום מרכזי ביותר שבו מתפתחת פרקטיקה רלוונטית לתחומים שבאחריותו", מעיר המבקר בדוח.

עוד מתח המבקר ביקורת גם על בנק ישראל. לדבריו, הבנק מנהל את תיק יתרות המט"ח של המדינה ללא התחשבות בסיכונים הנובעים משינויי אקלים במסגרת שיקולי ההשקעה שלו, זאת בניגוד ל-40% מהבנקים המרכזיים באיחוד האירופי.

לדברי מבקר המדינה, "מרבית הליקויים שהתרענו עליהם ב-2021 לא תוקנו; מדינת ישראל נותרה עם הצהרות רבות ושורה ארוכה של החלטות ממשלה בדבר מחויבותה לפעול בתחום האקלים, אבל לא נקטה בכל הפעולות הדרושות; היעדר פעולת תיקון ממשית מעמידה את המדינה בפני סיכונים רבים; פעולות האוצר עיכבו ואף בלמו בנושאים מסוימים את היערכות המדינה לטיפול במשבר האקלים".

המבקר: ששת הכשלים המרכזיים של הממשלה

המבקר מונה בדוח שלו 6 כשלים מרכזיים של הממשלה, בנושא משבר האקלים:

1. היעדר גורם ממשלתי מוביל בעל סמכות הכרעה – הכוונה לגורם ממשלתי מוביל ומחויב להשגת היעדים, שפועל למימוש תוכנית ממשלתית מתואמת והוליסטית ומכריע במחלוקות. כיום הסמכות להתרת חסמים מבוזרת בין משרדי הממשלה, ולכן אין התקדמות.
2. עיכוב בחקיקה מחייבת – בעיקר עיכוב בקידום חוק אקלים. המבקר פרסם את הדוח פחות מחודש לפני שחוק אקלים עבר בקריאה ראשונה, אולם גם על הנוסח שלו טען שהוא מרוכך מדי.
3. היעדר מס פחמן – הנושא אמנם קודם לאחרונה, אך טרם אושר. היעדרו של כלי פיננסי שיאפשר הפנמת העלויות החיצוניות הנגרמות בשל פעילות כלכלית הפולטת גזי חממה (גז"ח) ויאפשר הימנעות מהטלת מס פחמן בייצוא סחורות ישראליות לחו"ל.
4. רשת חשמל – לא משקיעים די בפיתוח הרשת או מרחיבים מספיק את תמהיל מקורות האנרגיה.
5. היעדר ניהול סיכונים ממשלתי כולל: הממשלה לא הכינה תרחיש ייחוס לאומי מחייב כלל-ממשלתי שיהווה מצפן ממשי לגיבוש תוכניות עבודה פרטניות שמתמודדות עם האיום.
6. אין מסגרת תקציבית לאקלים

רק 32% מתקציב האקלים נוצל

המבקר גם בחן היבטים כלכליים של שינוי האקלים. לפי הדוח, בשנים 2015 עד 2022 ממשלות ישראל ניצלו רק 32% (988 מיליון ש"ח) מהסכומים שהן החליטו להקצות בהחלטותיהן לנושאי האקלים בשנים אלו.

זוהי רמת ניצול אשר אינה מאפשרת יישום אפקטיבי של מדיניות האקלים שנקבעה, בייחוד בזמן שבמקביל לאי ניצול התקציב, הממשלה ויתרה על הכנסות לקופת המדינה בסכום של יותר מ-32 מיליארד ש"ח, זאת באמצעות תמיכות וסבסוד של דלקים פוסיליים. ההכנסות הללו היו אמורות להיות גבוהות משמעותית לעומת השקעת הממשלה באקלים. לפי המבקר, הדבר משקף את סדרי העדיפויות של הממשלה.

---

מסמכים רלוונטיים: