אם לא יהיו הפתעות, ביום ראשון הקרוב תאשר ועדת השרים נוסח חוק אקלים דומה לזה שכבר אושר לקריאה ראשונה לפני שנה, למעט עדכון יעד הפחתת פליטות גזי חממה שיעמוד על 30% עד שנת 2030 (בהשוואה לשנת 2015) במקום 27%, ומספר שינויים קטנים נוספים.

תהליך קידום חוק האקלים עבר כבר גלגולים רבים. כאשר הושבעה הממשלה הנוכחית היא קבעה בקווי היסוד שלה כי עד 2030 יופחתו גזי החממה בישראל ב-50%. ואכן המשרד להגנ"ס ניסה להביא הצעה חוק עם יעד 50% לאישור הממשלה לפני כחודש, אך נשלח חזרה להגיע להסכמות עם משרדי הממשלה האחרים שהתנגדו ליעד הזה, ובראשם משרד האנרגיה.

נראה שבהיבט הזה הצעת החוק נוטה יותר לכיוןן של משרד האנרגיה, כי ביום ראשון הקרוב תעלה לאישור ועדת שרים לחקיקה הצעת חוק אקלים עם יעד הפחתת גזי חממה של 30% לשנת 2030 – רק 3% יותר מכפי שהוסכם לפני שנתיים.

דרישות נוספות שהעלה משרד האנרגיה במסגרת הדיון לפני חודש, לא נענו, ונוסח החוק נותר דומה ברובו לנוסח החוק שעבר קריאה ראשונה בכנסת הקודמת, לפני שנה.

בכתבה קודמת הסברנו את השתלשלות העניינים וכיצד קרה שהמשרד להגנ"ס ביקש תוך שנתיים להכפיל את יעד הפחתת הפליטות מ 27% ל- 50%.  

נזכיר כי משרד האנרגיה אשר סבור שגם הצבת יעד של 30% הפחתת גזי חממה נחשב לשאפתני, התריע כי ישראל לא תוכל לעמוד ביעד של 50% ובמקביל לשמור על אמינות אספקת החשמל. המשרד להגנת הסביבה חשב אחרת, אך כנראה שהוא העדיף לקדם את חוק האקלים לקראת ועידת האקלים הקרובה של האו"ם, בדצמבר בדובאי, על פני ויתור על החוק בכלל, בצל המחלוקות.

כתבות רלוונטיות:

1. המחלוקת על יעדי הפחתת פליטות בחוק האקלים, 16.5.2023
2. מחלוקת בין משרדי הממשלה על חוק האקלים, 1.5.2023
3. נמשכת מגמת הפחתת פליטות גזי החממה, אך היעד רחוק, 21.3.2023
4. הצעת חוק אקלים חדשה ושאפתנית יותר, 6.2.2023
5. חוק האקלים עבר קריאה ראשונה, 29.6.2022
6. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

מרבית הדרישות של משרד האנרגיה לא נענו

כאמור, הצעת החוק שתידון ביום ראשון הבא בועדת השרים לחקיקה, דומה להצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה לפני שנה, למעט תוספת של 3% ליעד הפחתת פליטות גזי החממה 30% במקום 27%, מספר שינויים נוספים.

כזכור, משרד האנרגיה העלה שורה של דרישות במסגרת הדיון על הצעת חוק האקלים המעודכנת לפני כחודש, אך מרבית הדרישות נדחו:

• נדחתה דרישת משרד האנרגיה שהתוכנית הלאומית להפחתת פליטות שהמשרד להגנ"ס מכין ומגיש לאישור הממשלה תהיה גם בהסכמת משרד האנרגיה. נותר הנוסח הקודם לפיו המשרד להגנ"ס נדרש לקבל את חוות הדעת של משרד האנרגיה, אך לא מחויב בהסכמתו. סעיף 4ג'2
• נדחתה דרישת משרד האנרגיה לבצע עבודת מטה בינמשרדית טרם קביעת החובה בדבר הגשת תסקיר אקלימי לתוכניות פיתוח ממשלתיות. נוסח החוק נותר ללא שינוי (סעיף 17)
• נדחתה דרישת משרד האנרגיה כי שר האנרגיה יוגדר בחוק כחבר בוועדת השרים לענייני אקלים. נותר הנוסח הקודם לפיו רה"מ הוא יו"ר הוועדה, והשר להגנ"ס הוא אחד השרים בוועדה, אך אין הגדרה לזהות יתר השרים החברים בוועדה (סעיף 18א')

דבר קטן נוסף שכן השתנה, זה המנגנון ליישוב מחלוקות בין משרדי הממשלה בנוגע לתוכנית הלאומית להפחתת פליטות – בנוסח הקודם המחלוקת תובא להכרעת הממשלה עם הגשת התוכנית הלאומית לאישור הממשלה, ואילו בנוסח החדש המחלוקת תובא להכרעת ראש הממשלה לפני הגשת התוכנית לאישור הממשלה. סעיף 4ד'.

ביתר הנושאים ההצעה דומה להצעה הקודמת, והיא כוללת בין היתר:

• המשרד להגנ"ס יחויב להגיש דוח שנתי לוועדת הפנים והסביבה בדבר יישום תוכנית ההערכות הלאומית
• התוכנית הלאומית תתבסס על תוכניות הערכות שיגישו למשרד להגנת הסביבה גורמים ממשלתיים שונים בתוך שנתיים. באשר לרשויות מקומיות, לא תהיה חובה גורפת להגיש תוכנית הערכות אלא בהתאם לדרישת המשרד להגנת הסביבה, אשר יפנה לרשויות שלדעתו חיוני שהן יכינו תוכנית משלהן.
• הגופים שילוו את הממשלה הן בבניית התוכניות הלאומיות להפחתת גזי חממה ולהערכות לשינויי האקלים יהיו ועדת שרים לענייני אקלים, מועצת אקלים, ועדת מומחים ומכון אקלים – לכולן הגדרות והנחיות בהצעת החוק..

סעיפים נוספים בהצעת החוק מתייחסים לביצוע הערכת סיכון אקלימי. הסעיפים קובעים כי משרדי ממשלה ויחידות הסמך יחויבו בביצוע הערכת סיכון אקלימי לתוכניות שלהם. בתוך שנה, הממשלה תקבע הוראות לתהליך הכנת ההערכה ותקבע באילו תוכניות היא תידרש.

עוד קובעת הצעת החוק כי גופים ציבוריים ותאגידים מסוימים המנויים בתוספת השלישית יידרשו לדווח למשרד להגנת הסביבה על פעילותם הקשורה לפליטת גזי חממה, על צריכת האנרגיה שלהם, על צריכת גזי קירור, על השקעות בטכנולוגיות אקלים ועוד.

---

מסמכים רלוונטיים: