השרה להגנת הסביבה עידית סילמן הפיצה הצעת חוק אקלים חדשה להערות משרדי הממשלה. ההצעה נחשבת שאפתנית יותר מהצעת חוק האקלים שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, בזכות החמרת יעד הפחתת פליטות גזי החממה לשנת-2030 שכמעט הוכפל ועומד על 50% במקום על 27%, זאת בהשוואה לפליטות בשנת 2015 ובהתאם לקווי היסוד וההסכמים הקואלציונים של הממשלה החדשה. יתר הסעיפים דומים.

לכאורה משרדי הממשלה הרלוונטיים וועדת השרים לענייני חקיקה כבר אישרו את הצעת חוק האקלים, והוא אף עבר קריאה ראשונה בכנסת. אך לאחר מכן היו בחירות והכנסת והממשלה התחלפו ולכן התהליך שוב חוזר על עצמו. לאחר הסכמת משרדי הממשלה הצעת החוק תעלה לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה.

הצעת החוק כוללת בין היתר את הדברים הבאים:

• יעדים להפחתת גזי חממה לשנים 2030 ו-2050
• הטלת חובה על משרדי ממשלה להכין תוכניות היערכות לשינויי אקלים
• הטלת חובה על משרדי ממשלה לדווח על התקדמותם
• הליך הערכת סיכון אקלימי לפרויקטים ממשלתיים (תסקיר אקלימי)
• הקמת ועדת שרים לתיאום בין-משרדי בנושא אקלים בראשות ראש הממשלה
• הקמת מועצת אקלים
• הקמת ועדת מומחים בין-תחומית אקדמית עצמאית

כתבות רלוונטיות:

1. חוק האקלים עבר קריאה ראשונה, 29.6.2022
2. האותיות הקטנות של ההסכמים הקואליציונים, 02.1.2023
3. חוק האקלים אושר בוועדת השרים. תהליך החקיקה ממשיך, 09.5.2022
4. חוק חדש יחייב תסקיר אקלימי של תוכניות ממשלתיות, 23.02.2022
5. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

יעד שאפתני להפחתת גזי חממה

השינוי הגדול בהצעת חוק האקלים הנוכחית לעומת חוק האקלים שעבר בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה הוא היעד להפחתת פליטות גזי חממה. המשרד להגנת הסביבה תחת השרה תמר זנדברג שאפה להעביר יעד גבוה יותר אך נאלצה להתפשר על 27% הפחתה עד 2030, זאת בהשוואה לשנת 2015.

כעת בהצעת החוק מוצע להעלות את היעד ל-50% ולהגיע לאיפוס פליטות ב-2050. כאמור השאיפה להחמיר את היעדים הופיעה כבר בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו לפני הקמת הממשלה.

הצעת החוק לא מציגה נסיבות, תוכנית או צעדים שמסבירים את השינוי הדרמטי ביעדי הפחתת הפליטות לשנת 2030, למעט העובדה שהנושא מופיע בהסכמים הקואליציונים. המצב הזה מעורר שאלות לגבי ההיתכנות של העמידה ביעד ובפרט על רקע הקושי של המשרד להגנ"ס להחמיר את יעדי הפחתת הפליטות תחת הממשלה הקודמת בשל התנגדות משרד האנרגיה ומשרד האוצר.

נושאים נוספים בהצעת חוק האקלים החדשה

כאמור, מרבית הסעיפים דומים לחוק האקלים הנוכחי שעבר בממשלה הקודמת בקריאה ראשונה. להלן הנושאים העיקריים:

• היערכות למשבר האקלים: חוק האקלים מבטיח כי משרדי הממשלה וגופים נוספים יכינו תוכניות היערכות לשינוי אקלים, יפתחו יכולות וידווחו על יישומן אחת לשנה.
• הקמת ועדת שרים לענייני אקלים בראשות ראש הממשלה: החוק קובע שהממשלה תוכל להפעיל את סמכויותיה לפי החוק באמצעות ועדת שרים לענייני אקלים. הוועדה תשמש מסגרת תיאום בין כלל הגורמים העוסקים בנושא במטרה לטייב את פעולותיה של הממשלה בכל הנוגע להשלכות המשבר על המשק, החברה והסביבה בישראל.
• הקמת מועצת אקלים (בגרסת החוק הנוכחי נקראת: ועדה מייעצת לשינויי אקלים): תוקם ועדה שתורכב מנציגי משרדי ממשלה רלוונטיים ובעלי עניין, כגון ארגוני סביבה, התאחדות התעשיינים ונציג הדור הצעיר. הוועדה תסייע לגיבוש מדיניות אקלים לאומית תוך הבנה של מבנה המשק והחברה, כמו גם של האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל.
• הערכת סיכון אקלימית (תסקיר אקלים): בתוך שנה מכניסת החוק לתוקף הממשלה תקבע מנגנון לביצוע הערכת סיכון אקלימי עבור תוכניות בנייה ותשתיות של רשויות ציבוריות, המוגשות לאישור הממשלה או לאחד משריה.
• ועדת מומחים בינתחומית אקדמית עצמאית: בתוך 6 חודשים מכניסת החוק לתוקף, תמנה השרה להגנת הסביבה ועדת מומחים מתחומים שונים, לרבות בריאות, כלכלה, אנרגיה, סביבה, הפחתת פליטות גזי חממה, היערכות לשינוי אקלים ועוד. הוועדה תנגיש מידע מדעי בנושא אקלים למקבלי ההחלטות, תעדכן את המידע ותציף ביקורת מדעית אובייקטיבית ומבוססת ידע על המדיניות הלאומית והצורך בעדכונה.
• מידע ודיווח לממשלה ולכנסת: הממשלה תדווח לכנסת ולציבור על עמידה ביעדי החוק ויישום הוראותיו.

ספקים מומלצים לטיפול בזיהום אוויר: