במסגרת המחויבויות ישראל לפי הסכם פריז, המשרד להגנת הסביבה הגיש לאו"ם את דוח פליטות גזי החממה לשנת 2021 בכל אחד מהענפים בישראל וכולל נתונים על התקדמות ביישום התוכניות שקבעה הממשלה להפחתת פליטות גזי חממה.  דוח מסוג זה מוגש לאו"ם אחת לשנתיים.

בנוסף, הדוח כולל תיאור עובדתי של מאפייני המשק והנסיבות הלאומיות שמשפיעים על היקף הפליטות ומפרט על פעולות הננקטות להפחתתן. עוד מספק הדוח מידע ונתונים על סיוע חוץ של ישראל למדינות מתפתחות בתחומי האקלים.

לפי הנתונים, בשנת 2021 המשיכה מגמת הירידה בפליטות גזי חממה בארץ, לעומת שנת 2020 ולפני כן שנת 2019. זאת למרות ששנת 2020 הייתה מאופיינת בפליטות נמוכות בין היתר בשל מגבלות התנועה במגיפת הקורונה ולמרות שהאוכלוסייה בישראל המשיכה לגדול. מרבית ההפחתה נוצרה בזכות המעבר מייצור חשמל בפחם, לגז טבעי, ושילוב אנרגיות מתחדשות.

קישור לדוח מופיע בתחתית הכתבה.

פליטות גזי חממה בישראל [מליון טון CO₂e]

כתבות רלוונטיות:

1. ישראל עמדה ביעד 10% אנרגיה מתחדשת, 16.2.2023
2. הצעת חוק אקלים חדשה ושאפתנית יותר, 06.02.2023
3. כדי לעמוד ביעד: ההספק הסולארי צריך לשלש עצמו, 30.5.2022
4. הממשלה אישרה יעדי אקלים חדשים, 26.07.2021
5. הפסקת השימוש בפחם אחראית לעמידה בהסכם פריז, 16.06.2021
6. מידע נוסף על שינוי אקלים | 

הפחתת הפליטות של ישראל

לפי הדוח שהוגש לאו"ם, המשרד להגנת הסביבה מעריך כי בשנת 2021 נפלטו כ-76.4 מיליון טונות גזי חממה מכלל הסקטורים.

ישראל עדיין רחוקה מאוד מיעד הפחתת פליטות גזי החממה שהממשלה אימצה רק לפני שנתיים – הפחתה של 27% עד שנת 2030, בהשוואה לשנת 2015, אז הפליטות עמדו על 78.6 מיליון טונות. כלומר היעד הלאומי של מדינת ישראל לשנת 2030 הוא כ- 57.4 מיליון טונות.

שווה להזכיר שהמשרד להגנ"ס הפיץ לפני כחודש הצעת חוק אקלים מעודכנת לפיה היעד לשנת 2030 יהיה הפחתה של 50% בהשוואה לשנת 2015 – יעד שנראה מאוד מאתגר, בלשון המעטה.

הצעדים שיסייעו להשגת היעדים

לדברי המשרד להגנת הסביבה, לצורך עמידה ביעדים הלאומיים יש להאיץ את המגמות האלה:

1. הגברת השימוש באנרגיות מתחדשות משולבות אגירת אנרגיה (סוללות) במרחב הבנוי: באמצעות חיוב ייצור סולארי במבנים, בחניונים ובתשתיות, התאמת כלי תעריף לתמרוץ אנרגיות מתחדשות ואגירה ופיתוח רשת החלוקה.
2. הפסקת השימוש בפחם: סגירת יחידות 4-1 בתחנת אורות רבין והאצת ההסבת שאר היחידות הפחמיות לגז עד 2025.
3. צמצום ייצור פסולת במקור וסבסוד הקמת מפעלי מִחזור, סבסוד ייצור חשמל מביוגז.
4. התייעלות בצריכת אנרגייה ובמשאבים וחשמול צרכני דלקים בתעשייה ובמסחר, דרך סבסוד השקעות והנגשה וסיוע מקצועי להכנת תוכניות התייעלות.
5. עידוד תחבורה ציבורית ואופניים: רכבות קלות וכבדות, נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) וסלילת שבילי אופניים.
6. חשמול רכבים פרטיים (עמדות טעינה ותמריצי מס) ותמיכות באוטובוסים חשמליים.
7. יישום הסכם קיגאלי לצמצום היבוא של גזי קירור מסוג HFC.
8. הנגשת מידע וכלים מקצועיים לסיוע לעסקים לאפס פליטות.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "על אף הנתונים המעודדים המצביעים על תחילת מגמה של ירידה בפליטות במשק בישראל, הוא עדיין תלוי בדלקים מזהמים, והדרך להשגת יעדי האקלים והבטחת התחרותיות של הכלכלה בעולם מאופס פליטות ארוכה. על הממשלה להאיץ את הפעולות לגמילת המשק מדלקים פוסיליים באמצעות מעבר לאנרגיות מתחדשות ולתחבורה יעילה, חשמלית ונקייה. חוק האקלים שאנחנו מקדמים הוא חלק משמעותי באסטרטגיית האקלים של ישראל ובמעבר לכלכלה מאופסת פליטות, למען בריאות הציבור ועתיד ילדינו".

---

מסמכים רלוונטיים: