מחלוקת בין משרדי הממשלה על חוק האקלים
משרד האנרגיה ומשרד האוצר מצויים במחלוקת עם המשרד להגנת הסביבה בנוגע להצעת חוק האקלים שהוא מקדם, ובפרט לגבי יעד הפחתת פליטות גזי החממה לשנת 2030. השרה סילמן: "נראה כאילו חלק מחברי הממשלה לא מאמינים שיש משבר אקלים"
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 01/5/2023

הצעת חוק האקלים שהמשרד להגנת הסביבה מקדם עלתה אתמול (א') לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה. בדרך כלל הצעות החוק עולות לדיון בוועדה לאחר שהגיעו להסכמה ממשלתית לגביהן, והוועדה רק מאשרת אותן.

אלא שבמקרה הזה עצם העלאת הצעת החוק לדיון חידדה את המחלוקת בין המשרד להגנת הסביבה למשרד האנרגיה (וכנראה גם למשרד האוצר), בעיקר בשאלת היעד הראוי להפחתת פליטות גזי החממה עד שנת 2030.

בעוד שהמשרד להגנת הסביבה מבקש לקבוע יעד הפחתה של 50% מהפליטות של שנת 2015 עד שנת 2030, משרד האנרגיה מבקש לדבוק ביעד של 27% הפחתה, עליו הוסכם בנוסח חוק האקלים שכבר אושר בוועדת השרים של הממשלה הקודמת.

בסיום הדיון בוועדה הוחלט לדון בטיוטת החוק שוב בשבוע הבא, ועד אז לקיים שיח אינטנסיבי בין המשרדים לשם הגעה להסכמות.


כתבות רלוונטיות:

  1. נמשכת מגמת הפחתת פליטות גזי החממה, אך היעד רחוק, 21.3.2023
  2. הממשלה החליטה על הקמת ועדת שרים לענייני סביבה ואקלים, 4.4.2023
  3. הצעת חוק אקלים חדשה ושאפתנית יותר, 6.2.2023
  4. חוק האקלים עבר קריאה ראשונה, 29.6.2022
  5. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

משרד האנרגיה: החוק יגרום לפגיעה באספקת החשמל

לפי נייר עמדה שפרסם משרד האנרגיה לקראת הדיון בוועדת השרים, בחישוב גס, הפחתה של מחצית מפליטות גזי החממה במשק רק באמצעות משק החשמל, תדרוש ש- 88% מייצור החשמל יהיה באמצעות אנרגיות מתחדשות בתוך 7 שנים.

להשגת יעד כזה נדרש להקים 58,000 מגה וואט סולאריים בהשוואה לכ-5,000 מגה וואט המותקנים היום. כדי לעשות זאת יידרש שטח של כ-600,000 דונם. בנוסף, הדבר יחייב אגירה,  חלקה עונתית, בסך של כ-GWh28  בהשוואה לכ-3 מגה וואט מותקנים היום, זאת מבלי שאגירה מעין זו נוסתה בעולם בצורה רחבה ומשמעותית.

לפי משרד האנרגיה גם יעד של 27% נחשב לשאפתני ולא ברור איך ישראל תשיג אותו בשעה שכיום יש בה רק 10% אנרגיות מתחדשות.

מחלוקת נוספת בין המשרדים נוגעת לזהות הגורם שיעמוד בראש מועצת האקלים האחראית על נושא המיטיגציה (הפחתת פליטות גזי חממה). משרד האנרגיה דורש שהוא יהיה מנכ"ל משרד האנרגיה, זאת משום שמרבית הפחתת הפליטות מקורה באנרגיה.

משרד האנרגיה מתנגד להצעת החוק הנוכחית (ובעיקר היעד של 50% הפחתת פליטות גזי חממה) מכיוון שלדבריו ללא עבודת מטה וחבילת צעדים משלימה בחוק לא ניתן יהיה לעמוד ביעדים ללא פגיעה משמעותית במשק החשמל וברציפות התפקודית או לחלופין ללא מבוכה ממשלתית לאור אי עמידה ביעדים.

לכן משרד האנרגיה מבקש לקיים עבודת מטה מסודרת לפני אישור החוק, עם דגש על שינוי יעדי הפחתת הפליטות. כמו כן, משרד האנרגיה מציע לקבוע את יעדי הפחתת הפליטות בהחלטת ממשלה ולא בחקיקה ראשית.

בתגובה, המשרד להגנת הסביבה טוען כי יש לקבוע יעד שאפתני כמו במדינות אחרות בעולם, וזה הדבר שיעודד את נקיטת הפעולות הנדרשות להפחתה מסיבית של הפליטות.

חוק האקלים: מההסכמה בין משרדי הממשלה למחלוקת הנוכחית

יעד הפחתה של 27% לשנת 2030 אושר כבר לפני שנתיים, כחלק מהחלטת ממשלה בנושא. ההחלטה התקבלה בהסכמת המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה ויתר המשרדים הרלוונטיים.

יעד זה התבסס על יעד שילוב אנרגיות מתחדשות של 30% עד שנת 2030, שהחליף את היעד הקודם של 17% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030. גם היעד הזה לווה במחלוקת בין המשרד להגנ"ס שביקש להציב יעד של 40% אנרגיות מתחדשות, ליעד של ה 30% שאותו משרד האנרגיה ביקש לאמץ ולבסוף אושר.

כזכור, לאחר החלטת הממשלה בנושא, חוק האקלים עבר בקריאה ראשונה בכהונת הממשלה הקודמת עם יעד הפחתת הפליטות לשנת 2030 של 27%, עם אפשרות לשנותו.

אולם, עם חתימת ההסכמים הקואליציוניים לקראת הקמת הממשלה החדשה, סוכם – ככל הידוע לנו שלא בהתייעצות עם המשרד להגנת הסביבה – על קידום יעד שאפתני הרבה יותר להפחתת פליטות – 50% עד 2030. כעת המשרד להגנת הסביבה נאחז ביעד זה, אך משרד האנרגיה (וכנראה גם האוצר) סבורים אחרת וטוענים כי לא בוצעה עבודה שמראה כיצד ניתן להגיע ליעדים הנ"ל.

כדאי לציין שמבחינה פוליטית, משרד האנרגיה, שישראל כ"ץ עומד בראשו, משתייך לאותה מפלגה של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן – הליכוד.

בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו אכן לא מפורטים צעדים או תוכנית שיתמכו בהשגת היעד השאפתני, אולם במשרד להגנת הסביבה סבורים שאם היעד בחוק האקלים יהיה נמוך וגמיש, הדבר למעשה ירוקן מתוכן את החוק ולא יעודד אף אחד מהגורמים לפעול להפחתת הפליטות ולמצוא דרכים יצירתיות לעשות כך.

מה כוללת הצעת חוק האקלים?

הצעת החוק כוללת בין היתר את הדברים הבאים:

  • יעדים להפחתת גזי חממה לשנים 2030 ו-2050
  • הטלת חובה על משרדי ממשלה להכין תוכניות היערכות לשינויי אקלים
  • הטלת חובה על משרדי ממשלה לדווח על התקדמותם
  • הליך הערכת סיכון אקלימי לפרויקטים ממשלתיים (תסקיר אקלימי) - בנייר העמדה שפרסם משרד האנרגיה כעת הוא טוען שהליך זה ייצר רגולציה מכבידה נוספת במשק רווי רגולציה ולכן מציע לקדם עבודת מטה רב משרדית ורק אחריה להציע מנגנון בחוק
  • הקמת ועדת שרים לתיאום בין-משרדי בנושא אקלים בראשות ראש הממשלה – בנייר העמדה שפרסם משרד האנרגיה כעת הוא דורש ששר האנרגיה יוגדר בחוק כאחד מחבריה
  • הקמת מועצת אקלים
  • הקמת ועדת מומחים בין-תחומית אקדמית עצמאית

התוכנית של המשרד להגנת הסביבה להפחתת גזי החממה

לפי תוכנית שהמשרד להגנת הסביבה הציג בעבר, כאשר יעדי הפחתת הפליטות היו נמוכים יותר, יש להאיץ את המגמות הבאות כדי לעמוד ביעדים לאומיים שאפתניים:

  1. הגברת השימוש באנרגיות מתחדשות משולבות אגירת אנרגיה (סוללות) במרחב הבנוי: באמצעות חיוב ייצור סולארי במבנים, בחניונים ובתשתיות, התאמת כלי תעריף לתמרוץ אנרגיות מתחדשות ואגירה ופיתוח רשת החלוקה.
  2. הפסקת השימוש בפחם: סגירת יחידות 4-1 בתחנת אורות רבין והאצת הסבת שאר היחידות הפחמיות לגז עד 2025.
  3. צמצום ייצור פסולת במקור וסבסוד הקמת מפעלי מִחזור, סבסוד ייצור חשמל מביוגז.
  4. התייעלות בצריכת אנרגייה ובמשאבים וחשמול צרכני דלקים בתעשייה ובמסחר, דרך סבסוד השקעות והנגשה וסיוע מקצועי להכנת תוכניות התייעלות.
  5. עידוד תחבורה ציבורית ואופניים: רכבות קלות וכבדות, נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) וסלילת שבילי אופניים.
  6. חשמול רכבים פרטיים (עמדות טעינה ותמריצי מס) ותמיכות באוטובוסים חשמליים.
  7. יישום הסכם קיגאלי לצמצום היבוא של גזי קירור מסוג HFC.
  8. הנגשת מידע וכלים מקצועיים לסיוע לעסקים לאפס פליטות.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "אנו נחושים להשלים את חקיקת חוק האקלים עד לוועידת האקלים בדובאי. זו צריכה להיות המשימה והמחויבות של הממשלה והכנסת, עד להשלמת התהליך. ההתחממות הגלובלית, שלא הייתה כמותה בהיסטוריה של כדור הארץ ונובעת מפליטות גזי חממה כתוצאה מפעילות האדם, לא תיפתר באמצעות הצבת יעדים נמוכים. קיים צורך דחוף בקידום חוק האקלים שאנו מובילים ונדרשת מכל שותפינו רצינות ופעולה נחושה להעברת החקיקה.

יש משרדים שמתנגדים לחוק. כך, בסוף השבוע קיבלתי עמדה של משרד האנרגיה שדורשת להפקיד בידיו את הטיפול במשבר האקלים. אמרתי גם בוועדה היום שזה לא הגיוני ואין לזה תקדים במקומות אחרים או צידוק. החתול לא יכול לשמור על השמנת, המזהם לא ימנע את הזיהום, ואנחנו מתנגדים לכך בתוקף. נקיים שיחות בשבוע הקרוב כדי להגיע להסכמות שיהיו לטובת בריאות תושבי ישראל והסביבה".

---

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה