כפי שדיווחנו לפני שבועיים, המשרד להגנת הסביבה נמצא במחלוקת עם משרד האנרגיה ומשרד האוצר בשאלת יעד הפחתת פליטות גזי החממה שיעוגן בחוק האקלים. זאת בעיקר בשל הרצון של המשרד להגנ"ס להעלות את יעד ההפחתה שסוכם עליו לפני שנתיים מ – 27% ל – 50%, כפי שנכתב בהסכמים הקואליציונים של הממשלה המכהנת.

הצעת חוק האקלים של המשרד להגנ"ס עם יעד של 50% לא אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני שבועיים, והמשרדים נשלחו להגיע להסכמות ביניהם, כאשר כולם מבינים את הצורך להעביר את חוק האקלים עד ועידת האקלים השנתית של האו"ם שתתקיים השנה בדצמבר בדובאי. השאלה היא, מה יהיו היעדים שמהם ייגזרו התוכניות הממשלתיות שישפיעו על המשק דרך פעילות ייצור החשמל, התחבורה, התעשייה, הפסולת, הבנייה ותחומים נוספים.

בכתבה שלפניכם, נעקוב אחר השינויים ביעדי האקלים הלאומיים בעשור האחרון, נחשוף מי דאג להכניס את יעד ההפחתה השאפתני של 50% להסכמים הקואלציונים, האם יש סיכוי לעמוד ביעד הזה, ומה הטיעונים בעד ונגד. הנה הדברים.

כתבות רלוונטיות:

1. מחלוקת בין משרדי הממשלה על חוק האקלים, 1.5.2023
2. נמשכת מגמת הפחתת פליטות גזי החממה, אך היעד רחוק, 21.3.2023
3. הממשלה החליטה על הקמת ועדת שרים לענייני סביבה ואקלים, 4.4.2023
4. הצעת חוק אקלים חדשה ושאפתנית יותר, 6.2.2023
5. חוק האקלים עבר קריאה ראשונה, 29.6.2022
6. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

הטריק הישראלי בהסכם פריז 2015: הפחתה לנפש

מאז פרוטוקול קיוטו (1998), בעקבותיו רק מדינות אירופה לקחו על עצמן יעדי הפחתת פליטות, מתקיימת ועידת אקלים שנתית בחסות האו"ם, בה המדינות מנסות להגיע להסכמה הדדית על יעדי הפחתת פליטות גזי חממה. רק בועידת פריז שהתקיימה בנובמבר 2015 המדינות הצליחו להגיע להסכמה שכל מדינה תאמץ באופן וולונטרי יעד הפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030. אלא, שלא נקבע כיצד יש לקבוע את היעד ועד כמה משמעותי הוא צריך להיות. גם לא הוסכם מה תהיה מנת חלקה של מדינה שלא תעמוד ביעד.

בהתאם לכך, ישראל אימצה בשנת 2015 יעד הפחתת פליטות לנפש שדיבר על הפחתה של 28% עד שנת 2030, בהשוואה לשנת 2012. המשמעות של היעד הזה הייתה הפחתת פליטות כמותית (אבסולוטית) של 4% לשנת 2030 – כלומר פליטה של 81 מיליון טון CO₂, בהשוואה ל- 84 מיליון טון CO₂ שנת 2012. אך זאת כאשר הפליטות בישראל כבר עמדו בשנת 2015 על כמות נמוכה יותר  - 79 מיליון טון CO₂. כלומר היעד לשנת 2030 היה גידול בפליטות ביחס למצב הקיים בעת אישור היעד.

יעד ההפחתה גם היה צנוע בהרבה משל מרבית המדינות המפותחות, אך ישראל הסבירה זאת בקצב גידול האוכולוסייה הגבוה בהשוואה למדינות המפותחות, שמשמעותו עוד ועוד צרכני אנרגיה שמקשים על המדינה להפחית פליטות בקצב דומה ליתר המדינות המפותחות.

אגב, גם בדיונים הממשלתיים סביב יעדים האקלים של הסכם פריז, הייתה מחלוקת בין המשרד להגנ"ס, לבין משרד האנרגיה ומשרד האוצר – שביקשו לאמץ יעדים פחות מחמירים.

כבר בשנת 2020 ישראל עמדה ביעד הביניים לשנת 2025 (8.8  tCO₂ לנפש) והציגה פליטה של 8.5 tCO₂ לנפש וסה"כ פליטות של כ – 77 MtCO_2. כאשר התורם העיקרי להפחתת הפליטות היה המעבר לייצור חשמל מגז טבעי במקום פחם.

יעדי האקלים של גלזגו 2021: 27% עד שנת 2030

אלא שדוחות מדענים מרחבי העולם, הראו שקצב הפחתה הפליטות והיעדים שהמדינות אימצו בהסכם פריז אינו מספיק, והתריעו כי קיימת בהילות וחלון זמנים קצר בו האנושות יכולה לבלום את ההתחממות הגלובאלית. זכייתו של ביידן בבחירות בארה"ב בשנת 2020 נתנו רוח גבית למאמץ העולמי והמדינות אימצו יעדי אקלים מחמירים יותר לקראת ועידת האקלים בגלזגו בשנת 2022.

גם ישראל יישרה קו עם המגמה העולמית ומשרדי הממשלה הגיעו להסכמה על יעד הפחתת פליטות גזי החממה הרבה יותר שאפתני מזה של הסכם פריז: 27% עד שנת 2030 ו-85% עד שנת 2050, בהשוואה לשנת 2015. אם משווים את היעדים האלה ליעדי הסכם פריז (שמתרגמים אותם ליעדים כמותיים אבסולוטיים) מדובר על יעד של 57.7 MtCO₂ בשנת 2030 לפי יעדי גלזגו לעומת 81 MtCO₂ בפריז.

גם בהסכמה על היעד של גלזגו הייתה מחלוקת בין המשרד להגנ"ס לבין משרד האנרגיה ומשרד האוצר. אך היעד הנ"ל אומץ לפני שנתיים בהחלטת ממשלה. הממשלה הקודמת אף ניסתה לעגן יעדים אלה בחוק אקלים שעבר בקריאה ראשונה. אך הממשלה הוחלפה לפני שהחוק השלים את תהליך החקיקה, והוא נותר כהחלטת ממשלה.

המחלוקת הנוכחית: יעד של 50% עד שנת 2030

אם כך, בפרק זמן של 6 שנים, ישראל עברה מיעד פליטות של 81 MtCO₂ (הסכם פריז 2015) ליעד של 57.7 MtCO₂ (גלזגו 2021) – שני היעדים לשנת 2030. זאת כאשר בשנים 2015 – 2020 סך פליטות גזי החממה בישראל כמעט לא השתנו, והיו בטווח שבין 77-79 MtCO₂ מדי שנה.

פחות משנה עברה מאישור הקריאה הראשונה של חוק האקלים עם יעד של 27% לשנת 2030 שהיה מוסכם על המשרדים הממשלתיים, והנה הממשלה התחלפה והמשרד להגנ"ס שוב מקדם את החקיקה של חוק האקלים, אך כעת עם יעד הפחתה שאפתני בהרבה של 50% עד שנת 2030. כלומר 39.5 MtCO₂ בהשוואה לפליטות בשנת 2015 שעמדו על 79 MtCO₂.

יעדי הפחתת פליטות גזי חממה של ישראל

להגדלה לחצו כאן

בקרב אנשי המקצוע שוררת הסכמה רחבה כי ישראל לא תצליח להגיע ליעד הפחתה של 50% עד שנת 2030, רובם ככולם אף מביעים ספק לגבי העמידה ביעד הקיים מהחלטת הממשלה לפני שנתיים – 27%, בדיוק כפי שמתריע דוח של המשרד להגנת הסביבה שפורסם לפני שבועיים וטוען כי ללא נקיטת צעדים משמעותיים ישראל תגיע לכל היותר להפחתה של 12%.

משרד האנרגיה ומשרד והאוצר מתנגדים ליעד החדש של 50% הפחתה, ש'נוחת' עליהם כאשר רק לפני שנה הסכימו לחוק אקלים עם יעד של 27% הפחתה.

אם כן, נשאלת השאלה מדוע המשרד להגנת הסביבה מבקש כמעט להכפיל את יעד הפחתת הפליטות ל- 50%?

ח"כ גילה גמליאל אחראית ליעד השאפתני בהסכמים הקואלציוניים

מסתבר שמי שדאגה להכניס להסכמים הקואליציוניים את הדרישות הסביבתיות ובהם אישור חוק אקלים שאפתני בתוך חצי שנה, עם יעד הפחתת פליטות של 50%, היא חברת הכנסת גילה גמליאל (הליכוד).

גמליאל כיהנה כשרה להגנת הסביבה עד לפני שנתיים. עם חלוקת תיקי הממשלה לקראת כינון הממשלה הנוכחית, היא קיוותה כנראה לחזור למשרד להגנ"ס. אך לבסוף קיבלה את תפקיד שרת המודיעין.

לאור העובדה שעמותת אדם טבע ודין קידמה את המועמדות של גמליאל לתפקיד השרה להגנ"ס, לא נתפלא אם היה להם חלק בניסוח יעד האקלים השאפתני.

השרה עידית סילמן אימצה את היעד השאפתני

כזכור, מי שמונתה לשרה להגנת הסביבה היא ח"כ עידית סילמן (הליכוד), שהחליטה לאמץ את יעד ההפחתה השאפתני שנקבע בהסכמים הקואלציוניים.

במשרד להגנת הסביבה לא מכחישים כי היעד השאפתני לא נקבע על בסיס תוכנית עבודה שמנווטת להשגת יעד ההפחתה של 50%, אך מצביעים על שורה של מדינות מפותחות שהציבו יעד גבוה מ-40% (ארה"ב, האיחוד האירופאי, יפן, ועוד), וזאת כדי לעמוד ביעד ההפחתה העולמי שימנע התחממות של יותר מ-1.5 מעלות צלזיוס. בהתאם לכך, המשרד להגנת הסביבה תומך ביישור קו עם המדינות המפותחות והצבת יעד של 50%.

מצד אחד יעד הפחתה שאפתני של 50% יכול להיות הצהרת כוונות חשובה שתסייע לדרבן את מוסדות המדינה להגביר את המאמצים להפחתת פליטות, אך מצד שני הסיכוי לעמידה ביעד הוא מאוד נמוך, ולכן אימוץ היעד עלול לגרום דווקא לזלזול, חוסר רצינות וקושי לגייס את הגורמים הרלוונטיים והמשאבים לטובת הנושא.

משרד האנרגיה מתנגד ליעד השאפתני

כאמור רק לפני שבועיים דיווחנו שחוק האקלים עלה לאישור בוועדת השרים לענייני חקיקה, אך בעקבות התנגדות של משרד האנרגיה ומשרד האוצר, הוא חזר לדיונים בין המשרדים כדי שיגיעו להסכמות ביניהם.

לטענת משרד האנרגיה, גם יעד של 27% נחשב לשאפתני ולא ברור איך ישראל תשיג אותו בשעה שכיום יש בה רק 10% אנרגיות מתחדשות. לדבריו, ללא עבודת מטה וחבילת צעדים משלימה בחוק לא ניתן יהיה לעמוד ביעדים ללא פגיעה משמעותית במשק החשמל וברציפות התפקודית או לחלופין ללא מבוכה ממשלתית לאור אי עמידה ביעדים.

---

מסמכים רלוונטיים: