אם המדינה תמשיך בקצב היישום הנוכחי של התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, עד שנת 2030 היא תשיג רק 12% הפחתה - פחות ממחצית מהיעד הלאומי שעומד על 27%. במקביל המשרד להגנ"ס מבקש כמעט להכפיל את היעד לשנת 2030 ל-50%.

דוח שפרסם לאחרונה המשרד להגנת הסביבה בוחן את העמידה של ישראל ביעדי האקלים נכון לשנת 2021, את הפערים, ואת הצעדים הנדרשים כדי לצמצמם. הדוח מלמד כי אמנם בשנת 2021 הושגה הפחתת פליטות גזי החממה בהשוואה לשנת הבסיס 2015, בעיקר בזכות המעבר לייצור חשמל מגז טבעי במקום פחם, אך כאמור קצב היישום הנוכחי של התוכנית הלאומית למעבר לכלכלה דלת פחמן רחוק מלהספיק לעמידה ביעדי האקלים לשנת 2030.

הדוח מפרט את הצעדים שיש ליישם כדי לעמוד ביעד לשנת 2030, והם מאתגרים בלשון המעטה ומציבים סימן שאלה גדול סביב השאיפה של המשרד להגנת הסביבה להחמיר את יעד האקלים לשנת 2030 מ – 27% ל – 50%. 

אז איך הגענו למצב הזה? מה צריך בכל זאת לעשות כדי לעמוד ביעד לשנת 2030? הנה הדברים.

כתבות רלוונטיות:

1. מחלוקת בין משרדי הממשלה על חוק האקלים, 01.5.2023
2. נמשכת מגמת הפחתת פליטות גזי החממה, אך היעד רחוק, 21.3.2023
3. הממשלה החליטה על הקמת ועדת שרים לענייני סביבה ואקלים, 4.4.2023
4. הצעת חוק אקלים חדשה ושאפתנית יותר, 6.2.2023
5. חוק האקלים עבר קריאה ראשונה, 29.6.2022
6. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

צמצום השימוש בפחם אחראי למרבית הפחתת הפליטות

הדוח שפורסם על ידי המשרד להגנ"ס לפני שבועיים מתייחס ליעדים הקיימים – 27% הפחתה עד שנת 2030 בהשוואה לשנת 2015. לפי הדוח, קצב היישום הנוכחי יביא להפחתה של 12% בלבד עד שנת 2012.

הדוח מצביע על ייצור החשמל כאחראי לקצת פחות ממחצית פליטות גזי החממה במדינה. גם בשנת הבסיס 2015, וגם לפי היעד לשנת 2030. לפי הדוח, עיקר הפחתת הפליטות במשק עד היום הושגה בעקבות המעבר מפחם לגז טבעי לייצור חשמל, שאחראי להפחתה של 10 מיליון טון גזי חממה בהשוואה לתרחיש 'עסקים כרגיל', כלומר למצב ללא הפחתת השימוש בפחם.

אמנם המשך ההפחתה של השימוש בפחם מתעכב בשל איחורים בפרויקט הסבת תחנות הכוח הפחמיות לגז טבעי, והדבר ישפיע על יעדי הביניים לשנת 2025, אך אם לא יהיו הפתעות נוספות הפסקת השימוש בפחם צפויה בשנת 2026 והיא אמורה לספק כמחצית מהפחתת הפליטות של משק החשמל בשנים שנותרו עד 2030.

אנרגיות מתחדשות הן קריטיות לעמידה ביעדים

לצד הפחם, החצי השני של הפחתת הפליטות במשק החשמל עד שנת 2030 אמור להגיע משילוב אנרגיות מתחדשות, שם המדינה משתרכת מאחור: רק בסוף 2022 הצלחנו להגיע לכ-10% יצור חשמל מאנרגיות מתחדשות – באיחור של שנתיים מהיעד.

לדברי המשרד להגנת הסביבה נדרשת תוכנית פעולה מיידית ומתמשכת כדי להתקרב לעמידה ביעד הלאומי של ייצור 20% חשמל מאנרגיות מתחדשות ב-2025 ו-30% בשנת 2030. כאשר בקצב החיבור הנוכחי, המשרד צופה עמידה ביעד של 19% אנרגיות מתחדשות בלבד בשנת 2030.

הפחתת פליטות בתחבורה, פסולת ותעשייה

יעדי האקלים של ישראל כוללים גם יעדי הפחתת פליטות לענפים נוספים מלבד יצור חשמל, בהם: תחבורה, פסולת ותעשייה. לצורך עמידה ביעדים קבעה הממשלה תוכנית עבודה לכל ענף, והדוח בוחן איזה מבין הצעדים בוצעו ומה נותר ליישם.

• התחבורה היא מקור הפליטה השני בגודלו לאחר משק החשמל (22% בשנת 2015). והיא אמורה לתרום להפחתת פליטות משמעותית בזכות המעבר מדלקים פוסיליים (בנזין וסולר) לרכבים נקיים (חשמליים ואולי קצת מימן). היעד העיקרי של ענף התחבורה הוא שעד שנת 2030, הפליטה הממוצעת לק"מ של כלי רכב פרטיים חדשים תהיה נמוכה ב- 95% משנת 2015. יעד זה נראה קשה להשגה היות ובשנת 2022 פחות מ- 10% מכלי הרכב החדשים שנמכרו היו נקיים (חשמליים).
• התעשייה אחראית לכ- 15% מפליטות גזי החממה במדינה, וגם לה הציבו יעד הפחתה של 3% עד שנת 2030, בהשוואה לשנת 2015. מרבית ההפחתה אמורה להגיע מהפחתת השימוש בדלקים והסבה לחשמל, התייעלות אנרגטית גם בצריכת חשמל, והפחתת השימוש בגזי קירור בעלי מקדם שינוי אקלים (GWP) גבוה.
• תחום הפסולת היה אחראי לכ 7% מהפליטות בשנת 2015, והיעד שלו הוא להצטמצם בכחצי עד שנת 2030. בעיקר בזכות הפחתת הטמנה שתגרום לצמצום בפליטות המתאן כתוצאה מעיכול אנארובי של פסולת אורגנית במטמנות.

שני הצעדים הנדרשים: חוק אקלים ומס פחמן

לדברי המשרד להגנת הסביבה, שני הצעדים המשמעותיים ביותר כדי לעמוד ביעדי האקלים לשנת 2030 הם אישור חוק האקלים ואישור מס פחמן. שניהם נחשבים לכלי היעיל והכלכלי ביותר להפחתת פליטות ולשמירת התחרותיות של התעשייה הישראלית, לפי המשרד.

יש ציפייה ממשלתית כי חוק האקלים ישלים את החקיקה בחודשים הקרובים, כדי שישראל תוכל להציגו בועידת האקלים הקרובה שתתקיים בדצמבר בדובאי.  בינתיים, בשבוע שעבר דיווחנו על המחלוקת בין המשרד להגנת הסביבה למשרדי האנרגיה והאוצר סביב יעד הפחתתה פליטות שהמשרד להגנ"ס מבקש לעגן בהתאם להסכמים הקואליציוניים.

לדברי משרד האנרגיה, ללא עבודת מטה וחבילת צעדים משלימה בחוק לא ניתן יהיה לעמוד ביעדים מבלי לפגוע משמעותית במשק החשמל וברציפות התפקודית או לחלופין מבלי לגרום למבוכה ממשלתית בעולם. בתגובה, המשרד להגנת הסביבה טוען כי יש לקבוע יעד שאפתני כמו במדינות אחרות בעולם, כי זה הדבר שיעודד את נקיטת הפעולות הנדרשות להפחתה מסיבית של הפליטות.

גם מהלך לאישור מס פחמן לא נראה קרוב. המשרד להגנת הסביבה ניסה לקדם אותו בממשלה הקודמת ואף השיג הסכמות של המשרדים האחרים, אך לבסוף המס לא אושר. מי שחוששים מהחלת מס פחמן הם גורמים בתעשייה, שסבורים שיש להחיל במקביל למס פחמן גם מס גבולות כדי להגן על תחרותיות התעשייה הישראלית.

המשרד להגנת הסביבה מציג: כך אפשר להשיג את היעדים

הדוח מפרט שורת צעדים אפשריים, חלקם רגולטוריים וחלקם תקציביים, כדי לעמוד ביעדים לשנת 2030.

צעדים רגולטוריים:

• אישור חוק אקלים עם יעד הפחתת פליטות של 50% עד 2030
• אישור מס פחמן
• קביעת מנגנון שיגלם את עלות הפחמן על הטמנה של פסולת מעורבת
• עדכון התנאים ברישיון עסק של מטמנות פעילות בדבר חובת איסוף מתאן והשמדתו
• גיבוש תכנית למדידה, ניטור ודיווח אודות איסוף והשמדת/ניצול גז מתאן במטמנות פעילות
• קביעת יעדי פליטה על יבואני רכב כך שממוצע רמת הפליטה של כלי הרכב החדשים הנרשמים בישראל ילך וירד בהדרגה עד להפחתת 95% בפליטות בשנת 2030
• חיוב הקמה של מתקנים סולאריים על כל מבנה חדש, לרבות מבני מגורים, חניונים ועל תשתיות

צעדים הקשורים לתקצוב ולמענקים:

• תקצוב תוכנית מענקים להתייעלות באנרגיה והפחתת פליטות גזי חממה וצמצום הפגיעה בתחרותיות של התעשייה הישראלית בתקציב כולל של 850 מיליון שקל על פני 5 שנים
• אישור תוכנית פיתוח לרשת החלוקה של החשמל, המכוונת לקליטת אנרגיות מתחדשות  במרחב המבונה, תמיכה בתשתיות טעינת חשמל וחשמול צרכני דלקים במפעלים ובעסקים
• תמיכה בתשתיות הפרדה, מיון, וטיפול בפסולת בהיקף של כ-2.4 מיליארד שקל
• הרחבת תקצוב תמיכות בפריסת עמדות טעינה לרכבים חשמליים בהיקף של 350 מיליון שקל על פני 5 שנים
• תקצוב תכנית מענקים רב-שנתית לקירוי סולארי בדו-שימוש בהיקף של 900 מיליון שקל ל-5 שנים

הפירוט המלא מופיע בדוח שבתחתית הידיעה.

התייחסויות

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "כפי שהדוח שלנו מראה, ולמרות ההפחתה שבוצעה ב-2021, ישראל אינה צפויה לעמוד באף אחד מיעדי האקלים - הצנועים גם כך - שקבעה לעשור זה. נדרשת פעולה משמעותית שתשנה את האופן שבו ישראל תוביל להפחתת פליטות, והדבר יכול להיות מושג רק באמצעות חוק אקלים ברור ומחייב, שבו היעדים יחויבו בחקיקה וכן יהיו כלים ומנגנונים תומכים שיבטיחו את ההשקעות הנדרשות. ממשלת ישראל יכולה וחייבת ליישם ללא דיחוי תוכנית פעולה כלל משקית, נחושה ומתמשכת לסגירת הפערים במהירות כדי לעמוד ביעדי האקלים לשנת 2030 - והדוח מפרט את הצעדים שהמשרד גיבש עם שאר משרדי הממשלה ליישום מיידי. המשרד ימשיך לעקוב ולבחון את קצב ההפחתה המשקי, למען בריאות הציבור ולמען הדורות הבאים".

רון קמרה, ראש צוות מדיניות שינוי אקלים ואנרגיה בחברת אקוטריידרס שליוותה את הכנת הדו"ח: "מדובר בדו"ח מעקב שמוגש מדי שנה לממשלה,  לאחר עבודת מטה מקיפה של המשרד להגנת הסביבה בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים הנוספים," מסביר רון קמרה, ראש צוות מדיניות אקלים ואנרגיה בחברת אקוטריידרס, שמלווה את המשרד להגנת הסביבה בתהליך הכנת הדו"ח. "הדו"ח מצביע על הפערים בין היישום הנוכחי של מדיניות הממשלה לבין הקצב הנדרש לשם עמידה ביעדים, במספר רמות – ברמת הפחתת הפליטות המושגת והצפויה, ברמת היישום התקציבי, וברמת סטטוס הביצוע של החלטות הממשלה הרלוונטיות."

---

מסמכים רלוונטיים: