במכתב ששלח ארגון אדם טבע ודין לראש הממשלה המיועד נתניהו הוא מבקש למנות מחדש את ח"כ גילה גמליאל לשרה להגנת הסביבה. גמליאל, ממפלגת הליכוד, שימשה בתפקיד במשך כשנה לפני השרה הנוכחית תמר זנדברג. בכהונתה הקצרה גמליאל קידמה אסטרטגיית פסולת חדשה לישראל, הקמת ועדת מנכ"לים לבחינת עתיד מפרץ חיפה, חקיקת אקלים ועוד. לא נתפלא אם נגלה שהמכתב של אדם טבע ודין נשלח בתיאום עם גמליאל.
כדאי להזכיר שהמשרד להגנת הסביבה, ומשרדים ממשלתיים נוספים, מתמודדים עם חוסר היציבות המתמשך בשל סבבי הבחירות בשלוש השנים האחרונות, אך גם לפני כן המשרד להגנ"ס סבל מתחלופת שרים גבוהה. בעשור האחרון שימשו 9 שרים/ות שונים בתפקיד.
המינויים התכופים פוגעים בניהול הרציף של המשרד ובקידום סוגיות סביבתיות. כאשר נכנסה לתפקיד השרה זנדברג, היא הצהירה כי תמשיך את מדיניותה של גמליאל ואכן עשתה זאת, אלא שתקופתה הקצרה במשרד לא אפשרה התקדמות משמעותית.
כתבות רלוונטיות:
בשנה שבה כיהנה גמליאל בתפקיד השרה להגנת הסביבה היא הצליחה לקדם סוגיות סביבתיות מגוונות.
גמליאל לא חששה לקבל החלטות ולנקוט בעמדה חד משמעית תוך אימוץ עמדת הארגונים הסביבתיים והתנגדות לעמדת משרדים ממשלתיים אחרים או חברות ממשלתיות ופרטיות גם אם המשמעות הייתה להתעמת איתם, בין אם זה משרד האנרגיה, יצרני המשקאות וחוק הפיקדון, פינוי מפעלי מפרץ חיפה, קצא"א ועוד.
הדגלים העיקריים שהניפה גמליאל בתקופת כהונתה:
בעקבות תוצאות הבחירות ושינוי השלטון, החליפה אותה בתפקיד לאחר כשנה בלבד ח"כ תמר זנדברג. זנדברג התחייבה להמשיך את דרכה בקידום חוק אקלים, מימוש אסטרטגיית הפסולת, קידום פינוי מפרץ חיפה והקטנת פסולת הפלסטיק.
בפועל, אחד הצעדים הראשונים שקידמה זנדברג היה הטלת מס על כלים חד פעמיים במטרה לצמצם את פסולת הפלסטיק ואת הפגיעה בניקיון המרחב הציבורי. בהמשך אף פורסמה טיוטת חקיקה שמציעה לאסור הכנסת כלים אלה לגנים לאומיים, ואושרה החלטת ממשלה לפיה משרדי הממשלה יפסיקו לרכוש ולהשתמש בכלים חד פעמיים.
זנדברג גם המשיכה לקדם את חוק האקלים והוא עבר בקריאה ראשונה בתקופת כהונתה, אולם לא הצליחה לשלב בו מס פחמן כמו שהבטיחה. היא התנגדה נחרצות להסכם קצא"א-האמירויות והכריזה על מדיניות אפס תוספת סיכון במפרץ אילת, ובכל הזדמנות דיברה על חשיבות הפינוי של מפרץ חיפה.
בגזרת הפסולת, זנדברג לא הצליחה להביא את ישראל למחזר יותר. גם כיום כ-80% מהפסולת עדיין מוטמנת וכ-20% בלבד ממוחזרת, אולם יש לזכור שכמות הפסולת עולה ב-2.6% בשנה בשל הצמיחה המתמדת באוכלוסייה. בשנה וחצי האחרונות המשרד להגנת הסביבה ניסה לקדם הקמת מפעלי מיון וטיפול בפסולת נוספים, כדי שבעתיד פעילותם תסייע להקטין את ההטמנה. נכון למרץ 2022 היו קיימים בישראל 23 מתקני פסולת מכל הסוגים ו-12 מתקנים נוספים נמצאו בשלבי תכנון והקמה. אולם לצורך יישום אסטרטגיית הפסולת במלואה והקטנת ההטמנה נחוצים 45 מתקני פסולת נוספים, עם דגש על 17 מתקני טיפול בפסולת אורגנית, 16 מתקני מיון פסולת 'נקי' (פסולת לא מעורבת), 10 מתקני מיון פסולת מעורבת ו-2 מתקני השבה.
אחת מסוגיות הפסולת שזנדברג ביקשה לקדם והצליחה בכך הייתה הטיפול בפסולת אורגנית. המשרד קידם חוק האוסר על הטמנה של פסולת אורגנית ללא טיפול מקדים. בין היתר החוק קובע כי לא ניתן להשתמש בפסולת אורגנית בחקלאות אם היא לא הופרדה במקור. החוק קובע כי גם אם לא מעוניינים לעשות בפסולת שימוש מסחרי, עדיין יש למיינה לפני ההטמנה.
התקדמות נוספת בתחום הפסולת קרתה בחודשים האחרונים כאשר קרן הניקיון אישרה תקציב של 208 מיליון ₪ לטיפול בסוגיות פסולת (בעיקר) בחברה הערבית, זאת כחלק מהסכמים קואליציוניים שנחתמו מראש. התקציב נועד להבטיח כי בין היתר תשתיות הפסולת בכ-250 יישובי החברה הערבית ישתוו לתשתיות בחברה הכללית. השקעה בתשתיות צפויה להעלות את שיעור המיחזור הכללי ותמנע חלק מהמקרים של שריפת פסולת. חלק מהתקציב יושקע גם בהקמת מערכי אכיפה.
גם זהות המנכ"ל של המשרד להגנת הסביבה צפויה להשפיע על רצף התפקוד. בתקופת גמליאל היא מינתה את דוד יהלומי כמנכ"ל, שהתחלף בתקופת זנדברג בגלית כהן, אשת מקצוע ותיקה במשרד.
כל מנכ"ל מגיע עם ניסיונו והשקפת עולמו ומעניין יהיה לראות האם גמליאל תבחר להישאר עם גלית, או להחליפה, וכיצד זהות המנכ"ל או המנכ"לית שייכנסו לתפקיד תשפיע על אופיו של המשרד להגנת הסביבה בתקופת הכהונה הבאה.
חברות ומעבדות לטיפול ובדיקה של שפכים תעשייתיים:
חברה | איש קשר | טלפון | דוא"ל |
---|---|---|---|
מיש שפכי תעשיה | יוסי הלוי | 072-3712250 | Mish@infospot.co.il |
גרינסויל | סתיו אמרוסי | 054-9360575 | greensoil@infospot.co.il |
נגב אקולוגיה | מאיה כהן | 072-3712247 | negev@infospot.co.il |
אלקון | חיים שטיין | 072-3290662 | Elcon@infospot.co.il |
לאינדקס הספקים>> |