המשרד להגנ"ס העלה היום את הצעת חוק האקלים לקריאה ראשונה במליאת הכנסת. הצעת החוק אושרה והיא תעבור לדיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה לקראת הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

במהלך שנת 2023 המשרד להגנת הסביבה תחת השרה עידית סילמן ניסה פעמיים לאשר הצעת חוק אקלים בוועדת השרים לענייני חקיקה, ורק בפעם השלישית הצליח להעביר נוסח מרוכך – שהוא הנוסח שעלה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

הנוסח המרוכך כולל יעדי הפחתת פליטות גזי חממה של 30% עד 2030 (בהשוואה לשנת 2015) ואיפוס פליטות עד 2050. מדובר ביעדים גבוהים יותר מאלה המופיעים בהחלטת ממשלה בנושא (27% עד 2030), אך נמוכים בהרבה מיעד ההפחתה של 50% לשנת 2030 שהופיע בהסכמים הקואליציונים ואותו ניסו להעביר בתחילת השנה. כמו כן, נוסח החוק מאפשר לממשלה לשנות את היעדים בהתאם לנסיבות לאומיות וכדי להבטיח "אינטרסים חיוניים של מדינת ישראל".

ביקורת חריפה לנוסח הצעת החוק נשמעה מארגון אדם טבע ודין: "תחת הכותרת השקרית והצינית ״חוק אקלים״ מבקשת השרה סילמן לקדם אינטרסים פוליטיים צרים שלה, לצד אינטרסים כוחניים של התעשייה המזהמת בישראל. לראשונה בישראל, לא זאת בלבד ששרה להגנת סביבה תומכת בחוק המאפשר לממשלה בכל עת וללא כל פיקוח פרלמנטרי להוריד את יעדי הפחחת הפחמן הקבועים בו,  אלא שהצעת החוק של סילמן גם מותירה את המילה האחרונה באשר לאישור תכנית לאומית להפחתת גזי חממה בידי משרדי האנרגיה והאוצר" (התגובה המלאה בסוף הכתבה).

קישור להצעת החוק מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. חוק אקלים מרוכך אושר בוועדת השרים לענייני חקיקה, 13.9.2023
2. ברגע האחרון, ההצבעה על חוק האקלים נדחתה, 12.6.2023
3. המשרד להגנ"ס נסוג ליעד הפחתת פליטות של 30%, 08.06.2023
4. המחלוקת על יעדי הפחתת פליטות בחוק האקלים, 16.5.2023
5. חוק האקלים עבר קריאה ראשונה, 29.6.2022
6. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

השינויים בגרסת חוק האקלים המרוככת

טיוטה ראשונה של חוק האקלים פורסמה לפני 3 שנים, ומאז הוא עבר גלגולים רבים. כאשר הושבעה הממשלה הנוכחית היא קבעה בקווי היסוד שלה יעד הפחתת פליטות גזי חממה של 50% לשנת 2030. ואכן המשרד להגנ"ס ניסה להביא הצעה חוק עם יעד 50% לאישור הממשלה, אך נשלח להגיע להסכמות עם משרדי הממשלה האחרים שהתנגדו ליעד הזה, ובראשם משרד האנרגיה ומשרד האוצר.

על הרקע הזה, המשרד להגנ"ס נאלץ לרכך את היעדים והנוסח של החוק, כדי שיוסכם גם על משרד האנרגיה ומשרד האוצר, ולבסוף נוסח חוק אקלים מרוכך אושר על בועדת השרים לענייני חקיקהחוק אקלים מרוכך אושר בוועדת השרים לענייני חקיקה בספטמבר האחרון, בשאיפה להשלים את החקיקה לפני ועידת האקלים השנתית של האו"ם שהתקיימה בנובמבר. אלא שפריצת המלחמה טרפה את הקלפים, והחוק אושר כעת בקריאה ראשונה בכנסת, לאחריה ימשיך לדיונים בועדת הפנים והגנ"ס כהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

מלבד ריכוך יעדי הפחתת פליטות גזי חממה, נחזור על מספר שינויים נוספים שנעשו בנוסח החוק (עליו דיווחנו לפני חצי שנה). בין היתר, נוספה חובת התייעצות עם משרד האוצר ומשרד האנרגיה על טיוטת התוכנית הלאומית להפחתת גזי חממה ועל תוכנית ההיערכות הלאומית למשבר, כדי להבטיח שלא תהיה פגיעה ברציפות אספקת האנרגיה למשק ובחינת ההיבטים הכלכליים. זאת ועוד, הגורמים השונים שנדרשים להכין תוכניות היערכות ספציפיות לתחום אחריותם יידרשו לתת משקל גם לשיקולי עלות-תועלת, ולא רק לתועלת הסביבתית.

להלן עיקרי השינויים, אותם הצגנו בכתבה קודמת:

• עיגון יעדי הפחתת פליטות גזי חממה – 30% עד 2030 (בהשוואה לשנת 2015) ואיפוס פליטות ב-2050. אך מדובר ביעדים גמישים שהממשלה תוכל לשנות "כדי להבטיח את האינטרסים של ישראל". בנוסחים מוקדמים יותר של החוק – שנדחו על ידי משרדי האוצר והאנרגיה – הופיע יעד לא גמיש של 50% עד שנת 2030 בהתאם להסכמים הקואליציוניים.
• פתחון פה נרחב למשרד האוצר – לעומת נוסחי חוק אקלים בעבר, בנוסח המוצע משרד האוצר יוכל להביע דעה בנוגע לשתי תוכניות חשובות: התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה והתוכנית הלאומית להיערכות לשינויי אקלים. משרד האוצר יתייחס להשפעות הכלכליות, לרבות לעלויות החיצוניות, ולהשפעתה התקציבית של התוכנית.
• בנוסף, משרד האוצר יקבל מקום לנציג נוסף במועצת האקלים. המועצה תורכב מנציגי ממשלה ותסייע לגבש מדיניות אקלים לאומית מתוך הבנה מעמיקה של מבנה המשק והחברה. יתווסף נציג גם מטעם השירות המטאורולוגי.
• משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים ממשלתיים שונים שנדרשים להכין גם הם תוכנית היערכות לשינויי אקלים, יידרשו להכניס למערך שיקוליהם גם שיקולי עלות-תועלת, מעבר לשיקולים המתייחסים לאי פגיעה בבריאות ובסביבה.
• ועדת השרים לענייני אקלים – תכלול גם את שרי האנרגיה, הכלכלה והביטחון הלאומי, ותורשה לפטור משרד ממשלתי מהכנת התוכנית אם היא נוכחה שהתוכנית אינה נחוצה למניעת נזקים לבריאות הציבור ולסביבה.
• הוועדה תבטיח מקום לא רק לשרה להגנת הסביבה אלא גם לשר האנרגיה, לשר הכלכלה ולשר לביטחון לאומי.
• הערכת סיכון אקלימי - משרד ממשלתי שמבקש את אישור הממשלה לגבי תוכניות, יידרש להכין מסמך שנועד להעריך את השפעותיה של התוכנית על שינוי האקלים ולהיפך. אך מדובר רק בתוכנית הטעונה אישור שר או שמוגשת לאישור הממשלה, והיא לא תוחרג רק משום שהיא חייבת להשיג אישור, על פי חוק תכנון ובנייה, כדי לצאת לפועל.

עיקרי חוק האקלים

להלן עיקרי חוק האקלים, כפי שהופיעו במרבית הטיוטות שפורסמו בשנים האחרונות:

1. חובת הכנה של תוכנית לאומית רב-שנתית להפחתת פליטות גזי חממה, אשר תעודכן לפחות אחת לחמש שנים, ועל יישומה יוגש דיווח לממשלה אחת לשנה. 
2. עיגון החובה על משרדי ממשלה להכין תוכנית היערכות להשלכות משבר האקלים בתחומי אחריותם. כלומר, תוכנית שתתייחס לכל מגזר במשק ולא רק לפעילות הישירה של כל משרד ממשלתי. 
3. סמכות להורוֹת לרשות מקומית להכין תוכנית היערכות להשלכות משבר האקלים. 
4. חובת הכנה של תוכנית לאומית להיערכות המורכבת מכל תוכניות ההיערכות הפרטניות של משרדי הממשלה, של הרשויות המקומיות ושל התאגידים המפורטים בחוק. 
5. הקמה של גופים מייעצים ומבקרים שילוו את גיבוש התוכניות הלאומיות ויישומן:
   • מועצת אקלים שתורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים ומנציגי קבוצות בעלות עניין בציבור, כולל נציגי ארגוני הסביבה ונציגי הדור הצעיר. מועצה זו תסייע בהעמדת היעד הנדרש למקבלי ההחלטות בדבר מבנה המשק והחברה, האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל. 
   • ועדת מומחים עצמאית שתספק ביקורת מדעית אובייקטיבית בדבר המדיניות המוכתבת על ידי מקבלי ההחלטות והצורך בעדכונה.
   • מכון לסביבה ואקלים שיוקם תחת המדען/המדענית הראשי/ת במשרד להגנת הסביבה ויפעל לאיסוף מידע מהארץ ומהעולם על אודות איכות הסביבה והאקלים, לרבות מחקר השוואתי. ההתמודדות עם משבר האקלים מחייבת קבלת החלטות וגיבוש מדיניות בתנאי אי-ודאות מדעית. לכן קיימת חשיבות רבה להנגיש למקבלי החלטות מידע מדעי עדכני בנושא האקלים. 
6. חובה לעשות הערכת סיכונים אקלימית בדבר סוגי תוכניות מסוימות המוגשות על ידי הרשות הציבורית לאישור הממשלה או שר משריה, ושיש בהן כדי להשפיע על פליטות גזי חממה או על שינוי האקלים.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "שינוי האקלים והאיומים שהוא מציב מסכנים את הסביבה, ובפרט את המערכות האקולוגיות שבהן אנו תלויים. האיום גלובלי, וכך גם התגובה של המדינות, הכוללת חקיקת חוקים וקביעת אסטרטגיות המאפשרות לצמצם בהדרגה עד לאיפוס של פליטות גזי החממה, מעבר לאנרגיות מתחדשות משימוש בדלקים מזהמים וייעול השימוש במשאבים. חוק האקלים הישראלי יציב אותנו בשוּרה אחת עם שאר המדינות המפותחות ויעגן לראשונה בחקיקה יעדי הפחתת פליטות ואת המנגנונים ליישומם. הנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת היא צעד חשוב ומשמעותי בדרך להשלמת חקיקה סביבתית וחברתית היסטורית בנושא שמשפיע על הכלכלה והבריאות של כולנו. אני מודה לצוות המקצועי והמשפטי במשרד על קידום החוק".

מנכ"ל ארגון אדם טבע ודין, עמית ברכה: "תחת הכותרת השקרית והצינית ״חוק אקלים״ מבקשת השרה סילמן לקדם אינטרסים פוליטיים צרים שלה, לצד אינטרסים כוחניים של התעשייה המזהמת בישראל. לראשונה בישראל, לא זאת בלבד ששרה להגנת סביבה תומכת בחוק המאפשר לממשלה בכל עת וללא כל פיקוח פרלמנטרי להוריד את יעדי הפחחת הפחמן הקבועים בו,  אלא שהצעת החוק של סילמן גם מותירה את המילה האחרונה באשר לאישור תכנית לאומית להפחתת גזי חממה בידי משרדי האנרגיה והאוצר.

זאת ועוד: לצד הכוח הבלתי מרוסן שינתן לממשלה להתגבר על המטרה המרכזית של הפחתת פחמן, בתירוץ של "שמירת והבטחת אינטרסים חיוניים של מדינת ישראל״, משרד האוצר יוכל לעצור כל תכנית לאומית להפחתת פחמן בתירוץ של עלויות גבוהות, מבלי לקחת בחשבון את העלויות האדירות הצפויות למשק במידה ולא נערך לנזקי האקלים. סילמן משרתת את בעלי הכוח המזהמים בישראל, כמו גם את האינטרסים הפוליטיים המשותפים לה ולסמוטריץ.

הממשלה הגרועה ביותר אי פעם לסביבה בישראל עומדת לאשר חוק אנטי סביבתי, תחת הכותרת השקרית ״חוק אקלים״, רק בכדי להונות את הקהילה הבינלאומית לחשוב שישראל מתקדמת לכיוון של אסדרה אקלימית. אדם טבע ודין יפעל בכל הכלים העומדים לרשותו בכדי להתנגד להצעת החוק הגרועה הזו".

---

מסמכים רלוונטיים: