נוסח מרוכך של הצעת חוק האקלים אושר היום בוועדת השרים לענייני חקיקה, לאחר שהצעת חוק האקלים נדחתה בוועדה פעמיים בחודשים האחרונים בשל חוסר הסכמות עם משרד האוצר ומשרד האנרגיה. כעת הצעת החוק תמשיך בתהליך החקיקה בכנסת – קריאה ראשונה, שנייה ושלישית.

יש מספר שינויים קלים בהצעת החוק הנוכחית, בהשוואה להצעה האחרונה שנדחתה לפני 3 חודשים, ברובם מדובר על התפשרות של המשרד להגנ"ס לטובת עמדות של משרד האוצר ומשרד האנרגיה.

בנושא המשמעותי ביותר אין שינוי - יעדי הפחתת גזי החממה נותרו בעינם - 30% לשנת 2030 (בהשוואה לשנת 2015) ואפס פליטות לשנת 2050. הארגונים הירוקים הביעו ביקורת על היעד הנמוך לדעתם לשנת 2030 ועל הקלות נוספות ששולבו בחוק.

בין השינויים שנעשו בהצעת החוק החדשה, כאלה המאפשרים למשרד האוצר לספק את חוות דעתו על התוכנית הלאומית להפחתת פליטות והתוכנית הלאומית להיערכות לשינוי האקלים.

לממשלה בכלל ולמשרד להגנ"ס בפרט חשוב להעביר את חוק האקלים בהקדם, על מנת להציגו בועידת האקלים השנתית של האו"ם שתתקיים בדובאי בסוף נובמבר. לאחרונה גם פורסם דוח המפל"ס לשנת 2022 שהדגים עלייה של 3.5% בפליטת גזי חממה, ושנת שיא של פליטות גזי חממה שכעת גבוהות יותר משנת הבסיס (2015). כל זאת בשעה שהשאיפה הלאומית היא להפחית את הפליטות ב-30% עד 2030. לאחר פרסום הדוח הדגיש המשרד להגנת הסביבה את הצורך בקידום חוק אקלים עם יעדים ברורים.

קישור לנוסח הצעת חוק האקלים המעודכן מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. ברגע האחרון, ההצבעה על חוק האקלים נדחתה, 12.6.2023
2. המשרד להגנ"ס נסוג ליעד הפחתת פליטות של 30%, 08.06.2023
3. המחלוקת על יעדי הפחתת פליטות בחוק האקלים, 16.5.2023
4. חוק האקלים עבר קריאה ראשונה, 29.6.2022
5. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

הממשלה תוכל לשנות בעתיד את יעדי האקלים

יעדי הפחתת פליטות גזי החממה הם ליבת חוק האקלים, לא רק משום שעמידה בהם תצמצם את תופעת שינוי האקלים, אלא משום שמיעדי ההפחתה נגזרים התוכניות הלאומיות והצעדים להפחתת פליטות – שיש להם משמעות כלכלית וביצועית.

להזכירכם לפני 4 חודשים נדחתה בוועדת השרים הצעת חוק אקלים עם יעד הפחתה של 50% לשנת 2030 שהתבססה על ההסכמים הקואליציונים. לאחר מכן המשרד להגנ"ס נסוג ליעד הפחתה של 30% שגם הוא נדחה לפני 3 חודשים, אך לבסוף נותר על כנו בנוסח המעודכן, בכפוף לכך שהממשלה תוכל לשנות אותו בצו ממשלתי. חשוב לציין שמדובר ביעד הפחתה מעט גבוה יותר מאשר היעד שהופיע בנוסח חוק האקלים שעבר קריאה ראשונה תחת הממשלה הקודמת ועמד על 27%.

בהצעת החוק המעודכנת נקבעו יעדי הפחתת פליטות גזי חממה זהים לאלה שהופיעו בנוסח האחרון שנדחה בוועדת השאים לפני 3 חודשים: 30% עד שנת 2030 בהשוואה לשנת 2015, ואיפוס פליטות עד 2050. אלא שהפעם ניתנה האפשרות לממשלה לשנות את היעדים באמצעות צו, בהתאם ל"החלטות שיתקבלו על ידי המדינות החברות באמנת האקלים ובהתאם ל"נסיבות לאומיות" בישראל" (סעיף 3ג').

על כך הגיב ארגון אדם טבע ודין כי "הבשורה של ממשלת ישראל היא חוק עם יעדים נמוכים שאף הם כתובים על הקרח כשהממשלה יכולה לשנות את היעדים כרצונה והתירוץ "הנסיבות הלאומיות" מוכן מראש". התגובה המלאה בהמשך.

משרד האוצר יוכל להביע את דעתו

אחד השינויים העיקריים בהצעת חוק האקלים המעודכנת לעומת ההצעה שהוצגה בתחילת הקדנציה של הממשלה הנוכחית קשורה לפתחון הפה הנרחב יותר שניתן למשרד האוצר.

לפי הצעת החוק המעודכנת, השרה להגנת הסביבה תעביר את טיוטת התוכנית הלאומית להפחתת גזי חממה כדי לקבל עליה חוות דעת, לא רק למשרד האנרגיה אלא גם למשרד האוצר. משרד האוצר יתייחס להשפעות הכלכליות, לרבות לעלויות החיצוניות, ולהשפעתה התקציבית של התוכנית. (סעיף 4ג'2)

מלבד זאת, נוסף סעיף המורה למשרד להגנת הסביבה להעביר גם את התוכנית הלאומית להיערכות לשינויי האקלים להתייחסות משרד האוצר. האחרון יחווה את דעתו על השפעתה הכלכלית של התוכנית, לרבות עלויות חיצוניות קשורות ועלותה התקציבית של התוכנית. חוות הדעת תגובש בתוך חודשיים ותתפרסם לציבור. (סעיף 12ג')

כמו כן, בהצעת החוק המעודכנת נקבע שיתווסף נציג נוסף של משרד האוצר ל"מועצת האקלים", ועדה שתורכב מנציגי ממשלה ותסייע לגבש מדיניות אקלים לאומית מתוך הבנה מעמיקה של מבנה המשק והחברה. בהצעת החוק הקודמת היה לאוצר נציג אחד בלבד במועצה. למועצה יתווסף גם נציג השירות המטאורולוגי. (סעיף 19 א',ה')

לצד התחשבות בבריאות הציבור, גם שיקולי עלות תועלת

תוספת נוספת לחוק האקלים העדכני קשורה להתחשבות בשיקולי "עלות תועלת" בהכנת התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה והכנת תוכנית ההיערכות לשינויי אקלים (סעיף 4א') שנדרשים להכין משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים ממשלתיים שונים.

בגרסת הצעת החוק הנוכחית, מכין התוכנית אמור לתת משקל משמעותי בעת הכנת התוכנית לא רק ל"פתרונות מבוססי טבע" ול"השפעת התוכנית על בריאות ורווחת הציבור", אלא גם ל"שקולי עלות מול תועלת" (סעיף 6א'2 ו-6ב'3).

לשם כך, נוספה בהצעת החוק הגדרה למונח תועלת: "תועלת למשק, לחברה ולסביבה, בין אם ניתן לכמתה ובין אם לאו, תוך לקיחה בחשבון של עלויות חיצוניות".

שינוי בסמכויות והרכב ועדת השרים לענייני אקלים

כמו כן, נוסף סעיף המאפשר לוועדת השרים לענייני אקלים שתקום, לפטור משרד ממשלתי מהכנת התוכנית אם היא נוכחה שהתוכנית אינה נחוצה למניעת נזקים לבריאות הציבור ולסביבה (סעיף 18ב'5). בהקשר לוועדת השרים, בהצעת החוק החדשה נכתב, בניגוד לנוסח הקודם, כי לא רק מקומה של השרה להגנ"ס מובטח בה, אלא גם שר האנרגיה, שר הכלכלה והשר לביטחון לאומי. (סעיף 18א')

עדכון אחר בהצעת החוק מתייחס להערכת סיכון אקלימי. כזכור, בהצעת חוק האקלים הקודמת היה פרק שקובע כי משרד ממשלתי שמבקש את אישור הממשלה לגבי תוכניות, יידרש להכין מסמך שנועד להעריך את השפעותיה של התוכנית על שינוי האקלים ולהיפך. בהצעת החוק המעודכנת נוספה הבהרה למושג "תוכנית", לפיה מדובר בתוכנית הטעונה אישור שר לפי חוק או שמוגשת לאישור הממשלה, ותוכנית זו לא תוחרג רק משום שהיא חייבת להשיג אישור, על פי חוק תכנון ובנייה, כדי לצאת לפועל. (סעיף 17א')

התייחסויות

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: "זהו לא חוק אקלים אלא חוק להיכלם בו. אם החוק יעבור הרי שהשרה להגנת הסביבה נכנעת לתכתיבי האוצר והאנרגיה. זו שערוריה שבעוד בכל העולם מקבעים יעדים שאפתניים במסגרת חקיקה נוקשה, הבשורה של ממשלת ישראל היא חוק עם יעדים נמוכים שאף הם כתובים על הקרח כשהממשלה יכולה לשנות את היעדים כרצונה והתירוץ "הנסיבות הלאומיות" מוכן מראש. מדובר בחקיקה המרוקנת מתוכן את התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה ומתעדפת אינטרסים של התעשייה על פני האינטרס הציבורי לנוכח משבר האקלים".

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "עידן חדש בישראל. אנחנו מביאים חוק חשוב ומשמעותי שיסייע להיערך לאתגרי האקלים ויציב אותנו בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם.

"חוק האקלים שאנחנו מקדמים יעגן בחקיקה את יעדי הפחתת הפליטות עד לאיפוסן נטו בשנת 2050, תוך פיתוח תוכנית לאומית להשגת היעדים ותוכנית להסתגלות לשינוי אקלים אשר תתבסס על תוכניות ההיערכות של כל משרדי הממשלה. החוק, שהוא אחד החוקים הסביבתיים החשובים ביותר שנחקקו עד כה, מתמודד עם האיום הסביבתי הגדול ביותר היום. החוק יציב יעדים ברורים, יאפשר למדינת ישראל להיערך לשינוי האקלים, ויהווה קטר ומנוע צמיחה כלכלי במעבר למשק דל פחמן ומאופס פליטות".

---

מסמכים רלוונטיים: