המשרד להגנ"ס פרסם לאחרונה אתגר בזירת האתגרים הממשלתית (קישור בתחתית הכתבה) לקבלת מידע (RFI) על טכנולוגיות ושיטות למדידה, ניטור והערכה כמותית של פליטות מתאן (₄(CH משטחים גדולים, עם דגש על אתרי הטמנה.

מטרת האתגר היא לספק למשרד להגנ"ס תמונה רחבה ככל האפשר של הפתרונות הקיימים והעתידיים בתחום, גם בארץ וגם בעולם.

בשנים האחרונות מנסים בישראל ובעולם לגבש פרוטוקול מוסכם לניטור פליטות גז מתאן. במשרד להגנ"ס מסבירים שהכרחי לנטר פליטות מתאן לא רק בשל היותו גז חממה עוצמתי מאוד, אלא גם כי מדובר בגז נפיץ שיכול לגרום לשריפות.

ויש גם דבר נוסף, שלא נאמר בפרסום ה-RFI. בשנתיים האחרונות זינקו הכמויות המדווחות של פליטות חומרים מסרטנים ממטמנות ומט"שים בדיווחי המפל"ס, והם הפכו להיות אחראים ל-70% מפליטות החומרים המסרטנים במפל"ס. איך זה קשור למתאן? לפני שנתיים היה מעבר משיטת חישוב תאורטית למדידות בשטח שגרמו לקפיצה של 175% בכמויות המתאן המדווחות. המתאן אומנם אינו חומר מסרטן, אך מתברר כי בתהליך שריפת המתאן בביו-גנרטורים במטמנות ובמט"שים, נוצר החומר המסרטן פורמאלדהיד, והוא זה שאחראי לעלייה בפליטות חומרים מסרטנים.

פתרון האתגר יאפשר למשרד להגנ"ס לקבל החלטות מבוססות נתונים כדי לגבש מדיניות מידתית, לקבל כלים ליישום ואכיפה יעילים ולקדם דיווח אפקטיבי על פליטות גזי חממה.

האתגר מתפרסם בזירת האתגרים הממשלתית , הצעות אפשר להגיש עד 31.12.2025.

קישור לפרטי האתגר המלאים בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1.  פליטות המתאן ממשק הגז הטבעי בישראל גבוהות במאות אחוזים מההערכות הקודמות, 21.05.2025
2. ממשיכים הניסיונות לכמת את פליטות המתאן מהגז הטבעי, 31.12.2023
3. מפל"ס 2024: עלייה בפליטת חומרים מסרטנים וחומרים אורגנים נדיפים, 28.8.2025
4. מפל"ס 2023: העדכונים בשיטות החישוב גנבו את ההצגה, 29.8.2024
5. מידע נוסף על שינוי אקלים, infospot

האתגר: שיטת מדידה אמינה וזמינה לפליטות מתאן

לפי הפרסום בזירת האתגרים, ההצעות שיוגשו להצגת המידע על טכנולוגיה למדידה של פליטות מתאן, חייבות לכלול טכנולוגיות ושיטות לאיתור וכימות פליטות מתאן מאתרי הטמנה לאטמוספירה כדי להפיק נתונים על יעילות מערכות איסוף המתאן במטמנות.

כמו כן, ההצעות חייבות לספק מידע כמותי ומדויק על פליטות מתאן, בשטחים נרחבים (עשרות דונמים ויותר) באמצעות מדידה ישירה, עם או בלי ניתוח נתוני המדיד, בתדירות גבוהה או רציפה. על הפתרון להיות מוצר מדף שזמין לרכישה בתוך שנתיים ממועד פרסום האתגר.

האתגר פתוח למגוון של טכנולוגיות – קרקעיות, ניידות, אוויריות (כמו רחפנים או תצפית לוויינית), חיישנים רציפים, שיטות מדידה משולבות מידול, שילובים בין מערכות ועוד.

נוסף על אלה, ההצעות שיוגשו חייבות לכלול את המידע הזה:

• מידע טכני על מוצרים ושירותים קיימים או כאלה הנמצאים בפיתוח מתקדם, כולל מפרטים טכניים מלאים, עלויות רלוונטיות (למדידה/לחודש/לשנה), ודרישות תפעול (הפעלה ידנית על-ידי עובד, התקנה ופעולה עצמאית, מינוי לשירות).
• תיאור טכנולוגיות בשלבי פיתוח שונים, בתנאי שהמוצר יהפוך למוצר מדף בתוך שנתיים מפרסום האתגר.
• דוגמאות לפלט – תמונה ויזואלית וקצבי נתונים, כולל ניתוח הנתונים, ככל שקיים, שהמערכת או השירות המוצעים מפיקים.
• מחקרים תומכים, פטנטים ופרסומים מדעיים.
• מקרי בוחן: תיעודי ניסויים, מיזמי פיילוט או יישומים בשטח שבהם הוכחה היתכנות או יתרון בשימוש בטכנולוגיה. חובה לציין את שטח המדידה, מטרת המדידה, רזולוציה, דיוק ורגישות שיטת המדידה.
• עבור טכנולוגיה קיימת: הוכחת ביצוע של לפחות 2 פרויקטים, כולל המלצות מלקוחות.

בגלל שינוי שיטת החישוב: גידול במאות אחוזים בפליטות המתאן

הבקשה של המשרד להגנ"ס לקבל מידע על שיטות למדידה אמינה של פליטות מידע באה על רקע נתוני המפל"ס של שנת 2023 שלפיו כמות פליטות המתאן שדווחה עלתה בשיעור של 175%, בגלל שינוי שיטת החישוב של הפליטות ממטמנות ומט"שים.

עד כה העריכו את כמות הביוגז הנשאבת ממטמנה לפי הנחיות המשרד להגנ"ס שהתבססו על ההנחיות של הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (USEPA) ולפי סוג כיסוי הפסולת (יומי עד סופי). לפי שיטה זו טווח שאיבות הביוגז (הכולל מתאן) נע בין 60% ל-90%.

אולם בשנת 2023 דרש המשרד להגנ"ס מהמטמנות לשנות את שיטת החישוב כך שהיא תתבסס על שאיבת ביוגז בפועל שמסתבר ששיעוריה נעים בין 2% ל-28% בלבד (20% בממוצע משוקלל). לכן כמויות הפליטות לאוויר ממטמנות, כולל מתאן, שהוצגו במפל"ס לשנת 2023 היו גבוהות בעשרות ואף מאות אחוזים בהשוואה לשנים קודמות.

לפי המפל"ס לשנת 2024 שפורסם לאחרונה ושבו המדווחים השתמשו בשיטת החישוב המעודכנת, פליטות המתאן עלו בשיעור נוסף של 9% בהשוואה למפל"ס 2023 בגלל צמצום באיסוף ביוגז ממטמנות פסולת מעורבת.

הגידול בפליטות מתאן הקפיץ את פליטות החומר המסרטן פורמאלדהיד

נוסף על כך, בעקבות שינוי שיטת החישוב והמדידה של הפליטות במפל"ס 2023 ,הפכו מטמנות למקור הפליטה העיקרי של חומרים מסרטנים, ואחריהן ביו-גנרטורים במט"שים ובמתקני טיפול בפרש בעלי חיים.

גם במפל"ס לשנת 2024, שתי הקטגוריות האלה המשיכו לגדול (15% גידול במטמנות, ו-22% גידול בביו-גנרטורים) בגלל שיטות החישוב והמדידה החדשות שהוטמעו במפל"ס 2023 והן אחראיות לעיקר הגידול בפליטת חומרים מסרטנים של מדווחי המפל"ס 2024. יחד הן אחראיות לכ-70% מפליטת החומרים המסרטנים של מדווחי המפל"ס בשנת 2024.

פליטה של חומרים מסרטנים במפל"ס לפי שנים [טון] – מפל"ס 2024

להגדלה לחצו כאן

אף שמתאן כשלעצמו אינו נחשב לחומר מסרטן, אלא לגז חממה רב-עוצמתי, בתהליך השריפה שלו במנועי בעירה פנימיים כמו גנרטורים, נוצר פורמאלדהיד (CH2o), מזהם רעיל ומסרטן. שריפת ביוגז, הכולל כאמור מתאן, נעשית במט"שים, מטמנות, מתקני טיפול בפסול חקלאית ועוד וכמות פליטת הפורמאלדהיד תלויה בתכנון מנוע הגז ובמערכת הבעירה שלו.

---

מסמכים רלוונטיים: