בחודש שעבר רשות המים פרסמה להערות ציבור עדכון לתוכנית האב למשק המים, הקולחין והשפכים, שכולל אופק תכנון עד שנת 2075, בהתאם לגידול האוכלוסייה הצפוי, שינוי אקלים וגורמים נוספים. התוכנית מתעדכנת לאחר שאושרה בפעם האחרונה בשנת 2012. בין היתר, יש בה ניתוח תרחישים מחמירים של מאזן המים, ניתוח של כושר הפקת המים הנדרש ועדכון תחזיות ומדדים כמותיים לקראת פיתוח עתידי.
הדוח מתייחס למגוון נושאים רחב, אך בכתבה שלפניכם נתמקד בנושאים של זיהום מי תהום, ותוכנית ארוכת הטווח לשפכים, שאמורה לתת מענה לאתגרים כמו רמת טיפול לא נאותה בשפכים ובוצה, בעיות בתחזוקה ובתפעול מט"שים, הגעת מי נגר לזרמי שפכים ועוד.
טיוטת התוכנית המעודכנת מצורפת בתחתית הידיעה.
כתבות רלוונטיות:
כמה שפכים יהיו בעשורים הקרובים?
ללא ספק אחד האתגרים המשמעותיים הוא כמות השפכים שתלך ותעלה בעשורים הקרובים עם הגידול באוכלוסייה. נכון ל-2020 היו 620 מלמ"ק שפיעת שפכים שנתית. בשנת 2030 – הצפי הוא כבר 820 מלמ"ק וב-2050 הצפי הוא 1,300 מלמ"ק שפכים, זאת בהתאם לגידול באוכולוסייה. כבר היום יש אזורים שבהם היעדר תשתיות לטיפול בשפכים מעכבת אישור תוכניות בנייה של יחידות דיור.
תרשים: צפי גידול בשפכים בישראל
בתחום השפכים התוכנית מונה שורה של אתגרים, ביניהם:
בעדכון התוכנית הנוכחי, רשות המים מפרטת כיצד היא מתכוונת להתמודד עם האתגרים. למשל, כדי להתמודד עם האתגר של קצב דיור גבוה יותר מקצב פיתוח תשתיות הביוב, רשות המים מתכוונת להרחיב ולשדרג מט"שים, ולצמצם מט"שים לא יעילים. כמו כן, היא מתכוונת לייעל את מערך הביוב על ידי הקמת חברות ביוב אזוריות וקרנות למימון מט"שים.
כדי להתגבר על בעיות האכיפה והפיקוח כיום, הרשות מתכוונת לקדם אסדרה של משק הבוצה, אשר תגדיר תהליכי טיפול וטכנולוגיות.
רשות המים מתכוונת גם לשמר את איכות הקולחים, בין היתר בעזרת הנחיות תכנון, תפעול ותחזוקה של מט"שים. היא גם תבחן היתכנות לשלב חלק מהקולחים שאיכותם גבוהה במערכות מי שתייה. בד בבד היא תפעל לשפר את איכות הקולחים: לעדכן יעדים לפרמטרים אחרים, להרחיק 6 סד"ג נגיפים מהמתקנים ועוד.
אחד היעדים של רשות המים היא פריסה יעילה של המט"שים ברחבי הארץ. כחלק מההתייעלות יש צורך לבטל מט"שים שהתפוקה שלהם לא מספקת ו/או שהם אינם מצליחים לעמוד בכמויות השפכים ואף יש סכנה לגלישת שפכים מהם.
לכן, עד שנת 2030 צפויים להתבטל 18 מט"שים, ובין השנים 2050-2030 יבוטלו 5 מט"שים נוספים. מנגד, צפויים לקום מט"שים אזוריים חדשים – בקריית שמונה, עפולה, דרום השרון והרחבת השפד"ן.
לפי התוכנית, לשם ביטול והוספת מט"שים נדרש תקציב של כ-14 מיליארד ₪ עד שנת 2040.
בחודש מרץ האחרון דיווחנו כי המשרד להגנ"ס פרסם דוח על מצב המט"שים בשנת 2022 אשר הציג שיפור בכמות ובאיכות השפכים המטופלים. אולם הדוח גם הראה כי הקצב לא תואם את הגידול בכמות השפכים. 13 מט"שים טיפלו אז בכמות שפכים הגדולה מיכולת הספיקה שלהם, והדבר עלול להוביל לדליפות ביוב.
אחד המט"שים שצפויים להתרחב ובגדול הוא מט"ש השפד"ן (איגודן), שכבר כיום הוא הגדול בישראל. הוא צפוי להתרחב בכמויות הטיפול בשפכים מ-400 אלף מק"י ל-560 אלף מק"י עד 2030. לצד זאת, כפי שדיווחנו לאחרונה, מתוכנן הקמת מתקן טכנולוגי חדשני לטיפול בחלק משפכי השפד"ן כחלופה להגדלת כושר החדרת הקולחים שמוצה.
מעבר לפיתוח השפד"ן, הוא ימשיך לספק מי קולחין בכמויות הולכות וגדלות הודות לתוכניות שדרוג. בין היתר, מתכונן לשדרג את מערכות ההולכה ולהביא לאספקה של 70% מתקרות היעד לחקלאות, להשלים את הקו השלישי בתוך כ-6 שנים, להשקיע במערכת הולכה ראשית 3 מיליארד ₪ ועוד.
אחריות נוספת המוטלת על כתפי רשות המים היא הטיפול במי תהום מזוהמים ופעילות מקדימה למניעת זיהום, שכן עלויות הניקוי של מים מזוהמים הן גבוהות.
מקורות הזיהום של מי התהום הם לא רק דליפות ביוב כאלה. הזיהום יכול להיות למשל דלק, או לנבוע מפעילות תעשייה או משימוש בחומרי הדברה בחקלאות ועוד. הדבר מאיים על מקורות המים הטבעיים של המדינה. עם זאת, לפעמים קיים קושי להצביע על הגורם המזהם.
היעד שמציבה רשות המים הוא להכין תוכנית ארוכת טווח למניעה וטיפול בסוגיית שיקום ושימור איכות המים במקורות הטבעיים. כמו כן, הרשות מתכוונת לקבוע ערך כלכלי לכדאיות שיקום מי התהום בכל אגן.
---
מסמכים רלוונטיים: