ממשלת ישראל פרסמה בשבוע שעבר מכרז בינלאומי להקמת מתקן טיהור קולחים כחלק מהרחבת מתקן הטיפול בשפכים הגדול בישראל, השפד"ן, הממוקם בראשל"צ.

כיום, החלק האחרון בתהליך הטיפול בשפכים של השפד"ן, הוא באמצעות החדרתם לקרקע חולית, כך הם עוברים סינון טבעי נוסף תוך כדי חלחול למי התהום, אחריו הם נשאבים מחדש ומוזרמים להשקיה חקלאית בנגב.

על רקע תהליך הגדלת קיבולת קליטת השפכים של השפד"ן, שנועד לתת מענה לגידול האוכולוסייה הצפוי בגוש דן, אגני ההחדרה צפויים להגיע למיצוי קיבולת הטיהור שלהם בשנים הקרובות. לכן, יש צורך במתקן נוסף שיפעל לצד אגני ההחדרה, ויספק מי קולחים באיכות דומה, שיוכלו לשמש גם הם להשקיה חקלאית.

המתקן צפוי להיות ראשון מסוגו בעולם, וישלב 4 טכנולוגיות שונות לטיפול בשפכים, בתהליך שנבדק במתקן פיילוט שפועל במשך שנתיים בשפד"ן.

קישור למסמכי המכרז מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. הוכרז הזוכה במכרז להרחבת השפד"ן, 23.06.2024
2. הושקה ההרחבה של מכון טיהור השפכים הגדול בארץ, 13.9.2023
3. 2 מיליארד ₪ לשדרוג מתקני הטיפול בשפד"ן, 23.2.2021
4. המשך מגמה: 99% מהבוצה שימשה לחקלאות, 11.07.2021
5. למידע נוסף על טיפול בשפכים | infospot

תהליך הטיפול בשפכים בשפד"ן

השפכים בשפד"ן מטופלים תחילה על ידי סינון מכאני באמצעות מגובים מכאניים שמפרידים פסולת מוצקה קשה מהשפכים הנוזליים. לאחר מכן, השפכים עוברים למתקן שיקוע בו שוקעים חול וחצץ שמופרדים מהשפכים הנוזליים. לאחר מכן השפכים המסונניים מוזרמים לריאקטורים ביולוגיים שמחדירים אוויר עם חמצן שמגביר את פעילות הבקטריות שמעכלות את החומר האורגני. משם השפכים מוזרמים למיכלי הצללה/שקיעה, בו הבקטריות עם החומר האורגני שוקעים והופכים לבוצה (שממשיכה לטיפול נפרד והופכת לקומפוסט חקלאי) שמופרדת מהנוזלים שנותרו. בשלב הזה שפכים כבר נקראים קולחים, כלומר שפכים מטופלים.

כיום, אותם קולחים מועברים לטיפול באמצעות החדרה לתוך הקרקע, לאגני החדרה, שם הם עוברים סינון טבעי בתהליך שנקרא Rapid Infiltration. לאחר מכן הם נשאבים מחדש, כקולחים באיכות טובה להשקיה חקלאית.

הרחבת השפד"ן בגלל גידול האוכלוסיה

השפדן (מכון טיהור שפכי גוש דן(, המט"ש הגדול בארץ, מטפל בשפכי גוש דן ומשרת כשליש מתושבי ישראל. הוא הוקם ב-1986 בחולות ראשון לציון, עבר הרחבה משמעותית ב-1995, והרחבה נוספת שחלק ראשון שלה הסתיים לפני כשנה, וחלק נוסף שלה מתבצע כעת, במסגרת מכרז עליו דיווחנו לפני מספר חודשים.

הסיבה להרחבת השפד"ן היא גידול האוכלוסייה, אשר מצריך תוספת בנייה שמצריכה הרחבה של שירותי טיהור השפכים הקיימים. לא ניתן לקבל היתרי בנייה ליחידות דיור ללא בנייה של מתקן טיהור שפכים בקיבולת מספקת.

השפד"ן מטפל כיום בכ-420,000 מ"ק ליום של שפכים עירוניים עבור אוכלוסייה של 2.5 מיליון תושבים, והוא צפוי לגדול לתפוקה של 560,000 מ"ק ליום בשנים הקרובות.

בשל הגידול ביכולת הקליטה של השפד"ן, אגני ההחדרה לקרקע שמשמשים לשלב הטיפול הסופי בקולחים אמורים להגיע לתפוסה מלאה ב-2027. לכן פורסם כעת המכרז להקמת מתקן טיפול בקולחים שיפעל לצד אגני ההחדרה, ויספק קולחים באיכות דומה, שתתאים להשקיה חקלאית.

המתקן החדש לטיפול בקולחי השפד"ן

בהתאם לגידול בכמות השפכים המטופלת בשפד"ן, גם מתקן הטיפול החדש בקולחים, יפעל בצורה מדורגת. בשלב הראשון, מתקן הטיהור החדש צפוי להתחיל לפעול החל משנת 2030 בקיבולת של עד 170,000 מ"ק ליום (60 מלמ"ק קולחים בשנה), לאחר מכן, החל משנת 2035, מתקן הטיהור יגדיל את הקיבולת שלו ב – 250,000 מ"ק נוספים ליום, וכך יגיע לקיבולת מרבית של 150 מלמ"ק קולחים בשנה. המתקן אמור לפעול כך עד לשנת 2055.

שילוב של 4 טכנולוגיות לטיפול בשפכים

במתקן החדש יהיה שילוב של 4 טכנולוגיות לטיהור הקולחין:

להגדלה לחצו כאן

תהליך הטיפול בקולחין באמצעות שילוב הטכנולוגיות הנ"ל אמור לייצר קולחים באיכות שמתאימה להשקייה חקלאית. התהליך נבחן באמצעות מתקן פיילוט שפעל במשך שנתיים באתר השפד"ן, ואשר הופעל על ידי חברת מקורות.

המכרז לתכנון, מימון הקמה והפעלה של המתקן פורסם על ידי ועדת המכרזים המשותפת לטיפול משלים בקולחי השפד"ן המורכבת מנציגי משרד האוצר, משרד האנרגיה והתשתיות, רשות המים, חברת מקורות וחברת ענבל, בראשות מר עמית מרזאי, מנהל יחידת תשתיות ופרויקטי PPP באגף החשב הכללי במשרד האוצר.

התייחסויות

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "קצב גידול האוכלוסייה במדינת ישראל מביא עימו אתגרים רבים, כשאחד מהם הוא הטיפול במי הביוב והשפכים. מתוך הסתכלות ארוכת טווח והצורך במתן מענה משלים לשטחי ההחדרה אשר מטפלים במי השפד"ן כיום, מוציאה המדינה לדרך מכרז PPP להקמה ותפעול של מתקן טיפול ראשוני וייחודי, שיסייע בין השאר לפיתוח ולקידום החקלאות בנגב המערבי, ולשיקום וסיוע לחבל ארץ זה בתקופה מורכבת זו".

מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין: "משרד האנרגיה והתשתיות פועל להרחבת השימוש במי קולחים בסקטור החקלאות הישראלית כחלופה לשימוש במים שפירים היקרים לשימוש, מה שמאפשר הוזלה של התוצרת החקלאית ותמיכה באיכות הסביבה. הרחבת מתקן השפד"ן תאפשר למדינה לטפל בכמויות גדולות יותר של שפכים ולהפיק מהם מי קולחים באיכות גבוהה לשימוש חקלאי. ללא השימוש החקלאי בשפכים המטוהרים, הייתה ישראל נדרשת למציאת פתרונות יקרים יותר לסוגיה הסביבתית של סילוק מי הקולחים. צעד זה לא רק יחסוך בעלויות הייצור החקלאי והטיפול בשפכים, אלא גם יסיר חסמי דיור משמעותיים, הנובעים מעיכוב בהקמת והרחבת תשתיות ביוב, מהלך שעשוי להוביל להאצת פיתוח יחידות דיור חדשות באזור גוש דן, יקצר את לוחות הזמנים בשיווק קרקעות ואכלוס מבנים, ויאפשר הוזלת מחירי הדיור בטווח הבינוני והארוך. זוהי דוגמה מצוינת לאופן שבו תכנון אסטרטגי בתחום התשתיות יכול להניב מספר תועלות לכלכלה ולחברה בישראל".

מנהל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ: "המתקן החדש לטיפול משלים בקולחי השפד"ן הינו חדשני וייחודי. זהו עוד צעד משמעותי בניהול משק המים הישראלי, שיאפשר לטפל בהיקף ההולך וגדל של שפכי האזור תוך הגדלת היקף המים המושבים לחקלאות בנגב. פרויקט זה מדגים שוב את המחויבות של רשות המים לחדשנות ולשימוש יעיל במשאבי המים, תוך יצירת שיתופי פעולה מוצלחים בין גורמי הרגולציה, לחברת מקורות והמגזר הפרטי. הפרויקט יהווה אבן דרך נוספת במימוש היעד של רשות המים להבטחת אספקת מים איכותיים לחקלאות ושמירה על הסביבה".

מנכ"ל חברת מקורות מים בע"מ, עמית לנג: "הכוונה להקים את המתקן נולדה בעקבות היוזמה של חברת מקורות, תוך שימוש בטכנולוגיה המתקדמת של החברה, והוא יוצא לדרך לאחר פיילוט מוצלח שבוצע בשנתיים האחרונות".

-------

מסמכים רלוונטיים: